הרבעון השני של 2023 בהייטק הישראלי: סימנים ראשונים להתאוששות

דו"ח ההשקעות הרבעוני שמפרסמת חברת איסוף המידע IVC יחד עם לאומיטק, זרוע ההייטק של בנק לאומי, מצייר תמונה מורכבת ולא חד משמעית של תעשיית ההייטק הישראלית. הנתונים המפתיעים ביותר הם סימנים של התאוששות בגיוסי הון לסטארט-אפים בשלבים המאוחרים, בעוד שבגיוסים המוקדמים נרשמה ירידה. כמו כן, מסיכום הגיוסים עולה כי דווקא המשקיעים הישראלים הם אלה שהורידו בצורה חדה יותר את קצב ההשקעות לעומת המשקיעים הזרים.

בשלב זה נראה כי קצב הקמת הסטארט-אפים החדשים במחצית הראשונה של 2023 אינו נופל מזה של השנה שעברה והמספר השנתי הסופי יגיע ל-500 חברות. מעבר לכך, חרף הציפייה לכך ש-2023 תהפוך לשנת המיזוגים והרכישות הגדולה לאחר שלסטארט-אפים ייגמר הכסף למימון הפעילות, המספרים חושפים דווקא שפל של שש שנים בגזרה זו. בשני מישורים אין הפתעות: היעדר כמעט מוחלט של חדי קרן חדשים ושל הנפקות חברות טכנולוגיה.

במבט כללי על הדוח מצטיירת לכאורה תמונה קודרת. ברבעון השני של 2023 נרשמה צניחה של 62% בהשוואה ל-2022 ונפילה חדה יותר של 71% מול הרבעון המקביל ב-2021. בהסתכלות על המחצית הראשונה של השנה מול המחצית המקבילה ב-2022 נרשמה נפילה של 24% בהיקף הגיוסים וירידה של 17% במספר הסבבים, והתעשייה למעשה חזרה לקצב של המחצית הראשונה של 2019. אלא שבהסתכלות רבעונית דווקא יש סימנים ראשונים של התאוששות: ברבעון השני של השנה גייסו הסטארט-אפים 1.93 מיליארד דולר ב-114 עסקאות - מה שמשקף עלייה של 11% בהשוואה לרבעון הראשון של 2023. מניתוח גיוסים חודשי עולה כי בינואר 2023 נרשמה נקודת השפל ומאז שוק הגיוסים הישראלי נמצא בעלייה, בדומה לתנועה של מדד נאסד"ק בוול סטריט.

בניגוד לרבעונים האחרונים, נרשמה גם עלייה מסויימת בסבבים גדולים ובגיוסים של יותר מ-50 מיליון דולר, שהיו אחראים ל-51% מהכסף שגויס. ההיקף המצרפי של הסבבים הגדולים ביותר, מ-100 מיליון דולר, נותר דומה לרבעון הקודם ברמה של 600 מיליון דולר, אבל מספר העסקאות עלה מ-3 ל-5. רוב הגיוסים הגדולים ברבעון השני היו של חברות הפועלות בשוק התוכנה הארגונית, בהן פיינקון ו- 8FIG, חברות הסייבר סיירה וסייבריזן וכן חברת הביוטק אפסטרים ביו. עם זאת, קצב ההשקעות עדיין נמוך יחסית לשנים האחרונים וחזר לרמות של 2019 ובמחצית הראשונה של השנה נולדו רק שני חדי קרן ישראלים חדשים. מספר זה דומה למחצית השניה של 2022 ורחוק מאוד מקצב ילודה דו ספרתי שאפיין את האקוסיסטם הישראלי מתחילת 2021.

אחד הנתונים המעניינים בדוח, כאמור, הוא שדווקא קרנות הון הסיכון הישראליות הפחיתו יותר את קצב ההשקעות, בשיעור של 36% לעומת המשקיעים הזרים שצימצמו "רק" ב-19% את היקף ההשקעות. בסיכום רבעוני, מספר המשקיעים הזרים שהשקיעו בסטארט-אפים ישראלים ברבעון השני היה גבוה מזה של הרבעון הראשון. בקרב הקרנות הישראלית, המגמה היא הפוכה. אחד ההסברים לפער הזה הוא הקשיים בגיוס כסף חדש, בהן נתקלות באחרונה קרנות הון סיכון ישראליות - הן על רקע המשבר העולמי והן על רקע ההפיכה המשטרית. לרשותן של הקרנות האמריקאיות עדיין עומדים סכומים גדולים לאין שיעור, אף שגם הן נתקלות בקשיים לגייס כסף חדש, בעיקר מגופים מוסדיים.

הדוח הנוכחי מנפץ דווקא את אחת ההנחות המקובלות בתעשיית ההייטק בתקופה האחרונה והיא שגיוסי הסיד לא נפגעו כי רוב הפגיעה התרכזה בסבבים המאוחרים: לצד הקיפאון הכמעט מוחלט בסבבים הגדולים, גם בסבבי הסיד נרשמה ירידה חדה. במחצית הראשונה צללו הגיוסים המוקדמים ב-43% ל-160 עסקאות בלבד לעומת המחצית המקבילה ב-2022, שפל של חמש שנים. לעומת זאת, בסבבי הביניים כמו B נרשמה עלייה של 15% לעומת המחצית הראשונה של 2021 וזינוק של 42% מול הממוצע הרבעוני במחצית השניה של 2022.

השפל הגדול במחצית הראשונה של 2023 הוא דווקא בעסקאות מיזוגים וברכישות, עם נפילה של 48% במספר העסקאות לעומת התקופה המקבילה. השווי הכספי של החברות שעשו אקזיט קרס ב-79%, כך שב-43 אקזיטים התקבלו רק 2.3 מיליארד דולר - שפל של שש שנים. לאחרונה מתחילים להתקבל איתותים משוק המיזוגים והרכישות על התעוררות מסויימת, על רקע ההבנה של הקונים שרמות השווי כבר נגעו בשפל והפנמה מצד בעלי המניות ומייסדי החברות של הוואלואציות האמיתיות שלהן.