מיומנו של זוכה במחיר למשתכן: שבויים של הקבלן וחברת הבקרה

אנחנו זכינו בדירה במחיר למשתכן. למזלנו, זכינו בדירה בעיר שבה אנו מעוניינים להתגורר ובמיקום נהדר ונראה שביצענו עסקה פיננסית נהדרת: המדינה העניקה לנו — על חשבון אזרחים אחרים — מאות אלפי שקלים במתנה. אלא שבמציאות, מאז ההודעה על היותנו במקום 60 ברשימת ההמתנה (לפני כשלוש שנים), אנו נאלצים להתמודד עם אי־ודאות, חשש להפסדים כספיים, ובעיקר תחושת חוסר אונים מול משרד השיכון, חברת הבקרה והקבלן הגדול.

לכל זוכה במחיר למשתכן יש סיפור משלו אך כולם לא יקבלו תשובה מחברת הבקרה, ויעמדו מול קבלן שרואה בהם לקוחות שבויים והכנסה פסיבית.

"נכון שבעירייה כתוב שהיתר הבנייה התקבל ב־19 בחודש, אבל לנו יש מסמך שאומר שההיתר התקבל כבר ב־13 בחודש, ולכן אתם תשלמו עוד 12 אלף שקל על הדירה, ואנחנו לא חייבים להראות לכם את המסמך", כך אמרו לנו כשאני ובת זוגי באנו לחתום על חוזה לרכישת דירת מחיר למשתכן בירושלים. הפרויקט מבוצע על ידי אחת החברות הגדולות בישראל. כשניסינו מעט להתמקח, אמר לנו נציג החברה "לא רוצים, אל תחתמו" — וננעל בחדרו.

נציג החברה צדק. אנחנו לקוחות שבויים. המתנו שלוש שנים מאז ההגרלה. רק רכישת הדירה במחיר הנמוך תפצה אותנו על עליית מחירי הדירות ומחירי השכירות שנאלצנו לספוג בגלל ההמתנה שלנו להתקדמות הפרויקט. יחסי הכוחות הללו בין הרוכשים לבין הקבלנים באים לידי ביטוי על כל צעד ושעל. הקבלנים לא טורחים להשיב למיילים, לא מוכנים לשמוע השגות על החוזה, ובמקרים חמורים, כפי שקרה לנו, מנסים לשנות את החוזה לאחר שחתמנו עליו.

מאז חקיקת החוק שמשנה את מבנה ההצמדה לטובת הרוכשים, חווינו מדי יום את פערי הכוחות שבין הקבלנים לבינינו הזוכים. בתחילת הדרך הם לחצו עלינו בכל הכוח להזדרז לחתום לפני שהחוק ייכנס לתוקף והזהירו שאם לא נמהר לחתום, הם יבטלו את הזכייה. כשהחוק כמעט נכנס לתוקף, הם החליטו באופן חד־צדדי לעכב את החתימות עד שהם יכניסו הבהרה משפטית שתאפשר להם לחמוק מההצמדה החדשה אם יהיה שינוי משפטי כלשהי. בכל התקופה של הקפאת ההחתמה על החוזים, הרוכשים לא קיבלו שום עדכון על השינוי המבוקש בחוזה, וכמובן שאיש לא שאל לדעתם. הגדילה לעשות החברה הקבלנית שלנו ופעלה לשינוי החוזה גם אחרי שנחתם ואף שולם תשלום ראשון. כשחברת הבקרה גילתה עירנות נדירה ולא אופיינית ומנעה את הניסיון הזה, חברת הבנייה צירפה מסמך צד מתוחכם והתנתה את איסוף החוזים בחתימה עליו.

את הקבלנים אפשר להבין. החוק החדש הוא אכן מכה משמעותית לתמונת ההכנסות שלהם, והם נאבקים בכל דרך. אבל חברת הבקרה ומשרדי הממשלה לא היו שם כדי לעצור אותם. הרוכשים מוצאים את עצמם כניצבים במערכה שמתנהלת בין הקבלנים לבין חברת בקרה מנומנמת. אם היינו רוכשים דירה בשוק החופשי, שום קבלן לא היה מעז להתנהל בצורה דומה לזו שאנו נתקלנו בה. חברת הבקרה, שלא משיבה לפניות הציבור המציפות אותה, מוצאת את הזמן להיענות לדרישות הקבלנים לשינויי נוסח דרקוניים בחוזים ומפספסת את תפקידה כמגנה על הרוכשים שאין להם יכולת לעמוד אל מול הקבלן שיודע כי הם שבויים בהנחה.

מחיר למשתכן הוא פרויקט ממשלתי גרנדיוזי והביקורת הכלכלית עליו הושמעה לא אחת, אך יש ביקורת חברתית ומערכתית שעדיין לא הושמעה. המדינה למעשה לקחה חסות על עשרות אלפי דירות ועל עשרות אלפי זוכים. קבלני מחיר למשתכן הם למעשה קבלני ביצוע של הממשלה של בנייה במחיר מפוקח במתווה מפוקח ובחוזה מפוקח. וכמו כל שירות ממשלתי, האזרח הוא לקוח שבוי. ואם הממשלה וחברת הבקרה לא יגנו על הרוכשים ויבטאו את האינטרסים שלהם, הם ימצאו את עצמם חסרי קול, אבודים ומגששים באפלה.