התייקרות חומרי הגלם ועלייה בהוצאות המימון גררו את שיכון ובינוי להפסד

מניית שיכון ובינוי יורדת במסחר בתל אביב ב-4.8% לאחר פרסום תוצאות הרבעון השלישי. החברה דיווחה כי הצליחה להעלות את היקף הכנסותיה, אך הכבדה בעלויות – עקב התייקרות חומרי הגלם ובהוצאות המימון - הובילה להפסד. בסיכום תשעת החודשים הראשונים מתחילת השנה נשענה החברה על הישגיה במחצית הראשונה וסיימה עם עלייה בהכנסות וברווח.

ההכנסות ברבעון הגיעו ל-1.9 מיליארד שקל, שיפור של 28% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. אך התייקרות חומרי הגלם גררה עלייה של 38% בעלות ל-1.7 מיליארד שקל, כשהרווח הגולמי ירד לאור זאת ב-17% והתייצב על 222 מיליון שקל. חלקה ברווחי החברות המוחזקות עלה ב-40% ל-94 מיליון שקל, כשעיקר השיפור במגזר האנרגיה.

במקביל נרשמה עלייה של 28% בהוצאות ההנהלה וכלליות ל-102 מיליון שקל, כשהרחבת הפעילות בארצות הברית גררה עלייה בהוצאות השכר וההוצאות על מכרזים התייקרו. בעקבות זאת ירד הרווח התפעולי ב-21% והסתכם ב-199 מיליון שקל. הוצאות המימון, שזינקו בעקבות האינפלציה ב-85% ל-157 מיליון שקל, הובילו להפסד מיוחס לבעלי המניות של מיליון שקל, לעומת רווח של 119 מיליון שקל ברבעון המקביל.

בינואר-ספטמבר עלו הכנסותיה של שיכון ובינוי ב-15% ל-5.2 מיליארד שקל, אך העלות זינקה ב-20% ל-4.6 מיליארד שקל, והרווח הגולמי ירד ב-11% ל-675 מיליון שקל. חלקה ברווחי חברות מוחזקות קפץ ב-86% ל-179 מיליון שקל בזכות מגזר האנרגיה והפסד של 39 מיליון שקל מהפעילות בארצות הברית בתקופה המקבילה בשל נזקים בכביש אגרה בטקסס. הרווח התפעולי עלה ב-21% ל-636 מיליון שקל, והרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות טיפס ב-39% ל-163 מיליון שקל.

שיכון ובינוי, שבשליטת נתי סיידוף, פועלת במגזרי קבלנות תשתיות ובנייה בישראל באמצעות סולל בונה ובארצות הברית ובאפריקה; יזמות נדל"ן בישראל ובמזרח אירופה; אנרגיה באמצעות שיכון ובינוי אנרגיה; וזכיינות בישראל ובחו"ל כשמפעילה כבישי אגרה, מעונות סטודנטים ומבני ציבור.

מגזר הפעילות העיקרי ברבעון השלישי היה קבלנות תשתית ובנייה בישראל, שבעקבות עלייה בהיקפי הביצוע ההכנסות בו עלו ב-50% למיליארד שקל. במגזר התשתית והבנייה בארצות הברית נרשמה עלייה של 43% ל-218 מיליון שקל, בעיקר מהקמת שדה תעופה בפיטסבורג ומערכת להסטת שיטפונות בצפון דקוטה. במגזר יזמות הנדל"ן בישראל חלה ירידה של 9% ל-279 מיליון שקל בעקבות סיום מכירת דירות בפרויקטים שונים ברבעון המקביל. ההכנסות במגזר האנרגיה זינקו ב-235% ל-57 מיליון שקל בעקבות הפעלת הפרויקט הסולארי בברזוריה בטקסס ארצות הברית והרחבת פעילות אספקת החשמל בישראל. במגזר הזכיינות נרשמה קפיצה של 130% ל-184 מיליון שקל בעקבות הכנסות מפרויקט הקמת בסיס חיל התקשוב בנגב.

האינפלציה גרמה לזינוק בהוצאות המימון. עלויות המימון בגין הלוואות ואג"ח ברבעון עלו ב-30% לעומת הרבעון המקביל והגיעו ל-179 מיליון שקל, מהם 40 מיליון שקל מיוחסים להשפעת המדד על החובות הצמודים. זאת כשלהערכת החברה עלייה של 1% במדד מובילה לעלייה של 60-50 מיליון שקל בהוצאות המימון השנתיות. בנוסף הפסידה שיכון ובינוי 31 מיליון שקל משינויים בשערי חליפין. עליית המדד הניבה גם פירות כשהביאה לשיפור של 41% בהכנסות מחייבים בגין הסדרי זיכיון ל-41 מיליון שקל.

בינואר-ספטמבר עלויות המימון בגין הלוואות ואג"ח הגיעו ל-557 מיליון שקל, 39% יותר מהתקופה המקבילה, כש-146 מיליון שקל מיוחסים לעלייה במדד. לחברה אשראי לזמן קצר מתאגידים בנקאיים ואחרים בהיקף של 3.8 מיליארד שקל, התחייבויות לזמן ארוך לתאגידים בנקאיים ואחרים של 5.6 מיליארד שקל והתחייבויות באג"ח 4 מיליארד שקל בריבית קבועה.

מהחברה לא נמסרו פרטים על היקף ההלוואות שנושאות ריבית משתנה וחשופות לעלייה בריבית, כשלהערכתה עליית הריבית לא משפיעה מהותית על הוצאות המימון. החוב הפיננסי נטו הגיע ל-11.9 מיליארד שקל, ושיעורן של ההתחייבויות הפיננסיות נטו הגיע ל-48% מהמאזן. ההון העצמי המיוחס לבעלי המניות היה 3.9 מיליארד שקל, מלאי הקרקעות הגיע לשווי של 1.8 מיליארד שקל, ושווי נדל"ן להשקעה 2.5 מיליארד שקל. צבר הזמנות בתחום קבלנות תשתית ובנייה הסתכם ב-19.8 מיליארד שקל.

שיכון ובינוי נסחרת כיום לפי שווי של 6.3 מיליארד שקל. מתחילת השנה איבדה המניה 29%, כשהמדדים ת"א 35 ות"א נדל"ן, שבהם היא נכללת, ירדו ב-6% וב-25% בהתאמה.