השרה רגב רצה לנסיעת הרצה, אך מכשולי הרכבת הקלה בירושלים מתרבים

נסיעת הרצה מתוקשרת של הארכת קטע בקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים נערכה בשבוע שעבר. שרת התחבורה מירי רגב וראש עיריית ירושלים משה ליאון מיהרו להציג זאת כ"הישג", אלא שבפועל ה"הישג" הוא חלקי ביותר ומשקף כי הקו לא ייפתח במועד שעליו הוצהר – אוקטובר 2022, וזה עוד לפני עיכובים אפשריים נוספים שעלולים עוד לצוץ עד למועד המתוכנן כעת, יוני 2023. העיכוב בהארכת הקו האדום מצטרף לשורת עיכובים וקשיים נוספים שצפויים לקווי הרכבת הקלה שמקודמים בימים אלו בירושלים, הקו הירוק והקו הכחול.

ירושלים היא העיר הראשונה בישראל שבה פועלת רכבת קלה, והקו האדום הפועל בה כבר יותר מ־12 שנה ומחבר בין פסגת זאב בצפון להר הרצל בדרום נחשב להצלחה יחסית. מדי יום נוסעים בו כ־170 אלף נוסעים בממוצע, וב־11 החודשים הראשונים של 2022 נסעו בו כ־42 מיליון נוסעים.

הקו האדום, שסובל מעודף ביקושים ומצפיפות קשה בשעות העומס, לא אמור לשמש כקו הרכבת הקלה היחידי בירושלים והוא אמור להשתלב ברשת עתידית שזכתה לכינוי "J-Net". הרשת שמוקמת בירושלים תיבנה בשלושה שלבים: השלב הראשון הוא הארכת הקו האדום הנוכחי לשני כיוונים, דרומה מהר הרצל דרך שכונת קריית יובל ועד בית החולים הדסה עין כרם, וצפונה מפסגת זאב עד לשכונת נווה יעקב. השלב השני ברשת הירושלמית הוא הקמת הקו הירוק שנבנה בימים אלו, קו זה צפוי להימתח משכונת גילה בדרום העיר עד לגבעה הצרפתית שבצפונה עם שלוחות למלחה ולגבעת שאול.

השלב השלישי הוא הקמה של הקו הכחול, שיחבר בין שכונות גילה ותלפיות בדרום העיר עד לשכונות הצפוניות רמת אשכול ורמות. בעתיד הרחוק מתוכננים קווי רכבת קלה נוספים כמו הקו החום שיגיע גם לשכונות מזרח העיר, ובימים אלו אף שוקדים בצוות תוכנית אב לתחבורה ירושלים על תוכנית להקמת מטרו שתכלול חיבורים גם לערים שכנות במרחב כמו בית שמש.

לפי הצהרות עבר של העירייה, הארכת הקו האדום היתה אמורה להסתיים עד אוקטובר 2022, והפעלת נסיעות הרצה על הקו בתחילת שנת 2023 משקפות עיכוב של חודשים בלוחות הזמנים. לפני שבעה חודשים נחשף ב"כלכליסט" כי חברת כפיר – הקבוצה שזכתה במכרז לביצוע והפעלה של הארכת הקו האדום והקו הירוק, מורכבת משיתוף הפעולה של שפיר הנדסה הישראלית ו־CAF הספרדית – מתעכבת בעבודות עקב מחסור בחומרי גלם. באותה כתבה נכתב כי פתיחה מלאה של הקו צפויה להתרחש רק בסוף שנת 2023, וזאת בניגוד להצהרות על פתיחה מלאה עד עין כרם ונווה יעקב עד יוני 2023. בעיריית ירושלים הגיבו אז לכתבה בטענה כי "לוח הזמנים אף יוקדם מהעיתוי המקורי, מיוני למרץ 2023". במעמד נסיעת ההרצה הצהיר ראש עיריית ירושלים ליאון כי הכוונה היא שהקו ייפתח לנסיעות מסחריות בתחילת חודש יוני, אך שייתכנו עיכובים "לכאן או לכאן". אמירותיו של ליאון מתכתבות עם הדיווחים על העיכובים של כפיר ועם אמירות של בכירים במשרד התחבורה שחוששים מעיכוב בפתיחת הקו בזמן.

העבודות על הקמת הקו הירוק, שגם הן באחריות חברת כפיר, מבוצעות בימים אלו, ונכון לעכשיו הקו צפוי להיפתח בשנת 2025. אמנם בעיריית ירושלים ובמשרד התחבורה לא מוכנים להודות בכך באופן רשמי, אבל בשיחות סגורות מודים כי גם הקו הזה לא צפוי להיפתח במועד המתוכנן. הסיבה לכך היא מאבק של מאות חרדים קיצוניים נגד מעבר הקו הירוק בשכונות החרדיות הצפוניות, בסמוך לצומת בר אילן.

המאבק הזה הוביל כבר עכשיו לעיכובים של חודשים בלוחות הזמנים של הפרויקט ולנזקים של מאות מיליוני שקלים. נזקים אלו נוצרו בעקבות הצתת כלים הנדסיים, פגיעה בעבודות התשתית עצמן, התארכות החוזים הקבלניים ועלויות עקיפות שנובעות מעיכוב הפרויקט והפסד התוצר העירוני והמשקי שנובע ממנו. בעירייה מפנים אצבע מאשימה למשטרה שלא מקצה מספיק כוח אדם לטענתם לטובת אבטחת העבודות ולא מגישה מספיק כתבי אישום נגד מפגינים אלימים. אחד הפתרונות של העירייה ומשרד התחבורה לעיכוב המסתמן הוא פתיחה של הקו בשני שלבים, כאשר בשלב הראשון ייפתח לפעילות המקטע הדרומי מהתחנה המרכזית ועד גילה שהעבודות בו מתנהלות ללא הפרעות.

הקו הכחול הוא האחרון מבין הקווים שמקודמים כרגע בירושלים. בשבועות הקרובים צפויים משרדי האוצר והתחבורה להכריז על זוכה במכרז להקמת הקו, מכרז שמוערך בכ־10 מיליארד שקל. ארבע קבוצות מתמודדות במכרז: הראשונה מורכבת מסקודה, שיכון ובינוי ואגד. השנייה מאלסטום, אלקטרה, מנרב ואלייד. השלישית מכאף ושפיר הנדסה. הרביעית מורכבת מדן, דניה סיבוס ו־COMSA. בחודשים האחרונים מתנהל מאבק בין המתמודדות במכרז, שכלל גם הגשת עתירות הדדיות ובקשה לפסול את חלק מהמתמודדות. טענה מרכזית אחת מקודמת על ידי קבוצת שיכון ובינוי ואגד שטוענות כי במידה ושפיר וכאף יזכו במכרז – הן יהפכו למונופול בתחום הרכבות הקלות בישראל (שפיר וכאף זכו במכרז להקמת הקו הסגול בגוש דן) ובירושלים בפרט.

בדומה לקו הירוק, גם הקו הכחול סובל מהתנגדות מקומית מטעם חלק מתושבי ירושלים החרדים. לפני חודשיים פורסם ב"כלכליסט" כי העדה החרדית מתנגדת להקמה של תחנות תת־קרקעיות מתחת לשכונות מאה שערים וגאולה. העדה החרדית היא קהילה מובחנת בתוך כלל הציבור החרדי, וזו מתנגדת לשיתוף פעולה עם מדינת ישראל ומוסדותיה, אך בימים אלו הם החתימו כ־140 מוסדות שונים התומכים במאבקם, חלקם מחוץ לעדה כמו חסידי ברסלב, נטורי קרתא, אנשי ש"ס ואחרים.

התנגדות מקומית נוספת לתוואי הקו מתקיימת באיזור שכונת מעלות דפנה החרדית במקטע הקצר שמכונה "הקו התכלת". נכון לעכשיו, במשרד התחבורה טוענים כי הם לא מתייחסים למאבק, ובלשכת סגן שרת התחבורה אורי מקלב (יהדות התורה) טוענים כי הם אינם יכולים להתערב בהליכי התכנון ושהדבר אינו בסמכותם.

מצוות תוכנית אב לתחבורה ירושלים נמסר בתגובה: "ירושלים היא העיר הראשונה והיחידה עד כה בישראל עם קו רכבת קלה פעיל, שאורכו כ־14 ק"מ. הקו כולל 23 תחנות ובאמצעותו מתבצעות כ־170 אלף נסיעות נוסע בכל יום חול שיגרתי. בחודשים הקרובים הקו יוארך ב־7.7 ק"מ. הארכת הקו צפויה להגדיל את מספר נסיעות הנוסע בכ־15 אלף ליום. במקביל, מתקדמות ברחבי העיר העבודות על שני קווים נוספים, הקו הירוק והקו הכחול. התוואי הירוק יתחיל לפעול בהדרגה במהלך 2025. התוואי הכחול נמצא בשלבים האחרונים של מכרז בינלאומי. חלקו הדרומי צפוי להתחיל לפעול במהלך שנת 2028, והקו המלא במהלך שנת 2030. בסיום העבודות יפעלו בעיר 8 קווי רכבת קלה שיספקו כיסוי מיטבי של כל שכונות העיר ויבצעו כ־780 אלף נסיעות נוסע ביום".