דני חחיאשווילי המפקח על הבנקים. הבנקים ממשיכים לשלוט בתחום המט"ח | צילום: דוברות בנק ישראל
2023: חגיגת העמלות של הבנקים הגיעה ל־14.6 מיליארד שקל
זאת למרות הירידה של ההכנסות מעמלות ני"ע אשתקד ב־7%, שנבעה גם ממעבר לקרנות הכספיות • ההכנסות ממט"ח טיפסו בעוד 6% • הפטור מעמלות עו"ש עקב המלחמה הורידו את ההכנסות מהן ב־10%
למרות הירידה בפעילות בשוק ההון והשפעות המלחמה ברבעון הרביעי, הבנקים סוגרים את 2023 עם הכנסות מעמלות של 14.6 מיליארד שקל - עלייה של 3.7% מ־2022 - כך עולה מהדו"חות הכספיים של הבנקים. העלייה הזו בלטה בעיקר בשני הבנקים הגדולים, הפועלים ולאומי, שהכנסותיהם מעמלות עלו ב־5% ו־7.2% בהתאמה. גורם מרכזי שהשפיע על העלייה היה זינוק של עשרות אחוזים בהכנסות מעסקאות מימון (עמלות הקשורות לרוב למימון עסקאות מורכבות) של שני הבנקים הגדולים. בשאר הבנקים העלייה היתה מינורית ובמזרחי טפחות נרשמה ירידה של 1.2% בהכנסות מעמלות בשנה שעברה.
העלייה בהכנסות מעמלות אינה טריוויאלית היות שהיו שני גורמים שמשכו את ההכנסות כלפי מטה: עמלות ני"ע, והשפעות המלחמה ברבעון הרביעי. סך הכנסות הבנקים מעמלות ירדו ברבעון הרביעי אשתקד ל־3.5 מיליארד שקל, ירידה של כ־1%.
עיקר הירידה נרשמה בעמלות העו"ש. ההכנסה מעמלות אלה ירדה ב־10.7% ל־602 מיליון שקל. הירידה נבעה ממתווה הקלות של בנק ישראל ללקוחות הבנקים שנפגעו מהמלחמה, אליו כל הבנקים הצטרפו. מתווה זה כלל בין השאר פטור מעמלות לאוכלוסיות שנפגעו מהמלחמה - תושבי הדרום והצפון, חיילי המילואים ועוד - שיקבלו פטור מעמלות עו"ש.
גורם משפיע נוסף הוא הירידה בפעילות המשק בשבועות הראשונים למלחמה: ההכנסות מפעילות בכרטיסי אשראי של הבנקים ירדה ברבעון הרביעי ב־8.6% ל־711 מיליון שקל. למרות זאת, הבנקים מסיימים את 2023 עם עלייה של 6.2% בעמלות כרטיסי האשראי.
השנה האחרונה גם היתה פושרת למדי בכל הקשור להכנסות מעמלות ני"ע: ראשית, מחזורי המסחר במניות ירדו. שנית, נרשם מעבר של עשרות מיליארדי שקלים לקרנות הכספים, מוצר שהכנסות הבנק ממנו נמוכות יותר לעומת אפיקים אחרים בשוק ההון. כתוצאה מכך ירדו הכנסות הבנקים מפעילות בניירות ערך בכמעט 7% בשנה שעברה ל־2.57 מיליארד שקל. מבין הבנקים נציין את הבנק הבינלאומי, שהוא בעל פעילות משמעותית בשוק ההון, ודווקא הצליח לשמור בשנה שעברה על ההכנסות מפעילות זו, שירדו ב־0.8% ל־738 מיליון שקל, והיו הגבוהות ביותר מבין הבנקים. עוד בעניין עמלות ני"ע, מעניין לציין כי דווקא ברבעון הרביעי, בו פרצה המלחמה, נרשמה עלייה של יותר מ־6% בהכנסות הבנקים מעמלות אלה, שעמדו על 654 מיליון שקל. העלייה נבעה מהגידול בהיקפי המחזורים.
על אף הירידה השנתית בהכנסות, עמלות ני"ע נחשבות לאחד מבורות השומן האחרונים שנותרו לבנקים בתחום העמלות, שמניב הכנסות של מעל ל־2.5 מיליארד שקל בשנה. העמלות הנגבות ממשקי הבית בתחום זה הן גבוהות למדי, בודאי בהשוואה לאלטרנטיבה שמציעים בתי ההשקעות וחברי הבורסה האחרים.
בימים אלה מנסה בנק ישראל להוביל רפורמה בתחום שתטפל בעיקר בכל הקשור לעמלת דמי ניהול (מה שנקרא בעבר דמי משמרת). אולם עדיין לא ברור מה בדיוק יכלול השינוי, והאם בפועל אכן הציבור ישלם פחות על תיק ניירות הערך שלו, או שהבנקים ימצאו דרך לעקוף את המגבלות החדשות ולצמצם פגיעה בהכנסותיהם על חשבון הלקוחות.
מוקד פעילות רווחי נוסף של הבנקים הוא בתחום המט"ח. הכנסות הבנקים מעמלות הפרשי המרה המשיכו לצמוח אשתקד ועלו ב־6.4% ל־1.59 מיליארד שקל. גם ברבעון הרביעי שבו ירדה פעילות התיירות והכנסות חברות כרטיסי האשראי מעמלות בחו"ל, הכנסות הבנקים מפעילות מט"ח המשיכו לעלות ברוב הבנקים, וצמחו ב־2.2% לעומת הרבעון המקביל ל־366 מיליון שקל.