צמצום אובדן מזון | לקט ישראל
37% מהאוכל בישראל נזרק, חצי ממנו ראוי למאכל
הנתון מעיד על עלייה קלה ביחס ל־35% של שלוש השנים הקודמות. הבזבוז מהווה 1.4% מהתמ"ג, כך לפי דו"ח חדש של "לקט ישראל". מלבד המשמעות הכספית, מתבזבזים גם משאבי אדמה ומים, ונפלטים גזי חממה
בישראל נזרק ב־2021 מזון בשווי 21.3 מיליארד שקלים. זו עליה של 11.5% לעומת 19.1 מיליארד בשנת הקורונה הראשונה, 2020, ועליה של 5% לעומת 20.3 מיליארד ב־2019 לפני משבר הקורונה. בישראל נזרקו ב־2021 2.6 מיליון טון מזון, עליה של 4% לעומת 2.5 מיליון טון בכל אחת משלוש השנים הקודמות. המזון שנזרק ב־2021 מהווה 37% משווי המזון המיוצר בישראל, עליה לעומת 35% בכל אחת משלושת השנים הקודמות.
כך עולה מהדו"ח הלאומי לאובדן והצלת מזון של ארגון "לקט ישראל" לשנת 2021 שמתפרסם היום בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ונכתב על ידי חברת ראיית החשבון והייעוץ BDO.
הדו"ח קובע כי 50% מהיקף מהמזון, שהם 1.1 מיליון טון בשווי של 7.5 מיליארד שקל, הוא בר הצלה, כלומר מזון הראוי למאכל. מזון בשווי 4.1 מיליארד שקל שהם 19% מכל מהמזון הנזרק אובד בשלבי הגידול והייצור, ו־81% - שהם 17.2 מיליארד - אובדים בשלבי ההפצה, המכירה והצריכה. אובדן המזון שווה ערך ל־1.4% מהתמ"ג.
מבין 18 מדינות שנבחנו במדד מדיניות הצלת המזון ישראל אחרונה במספר הכלים שהיא נוקטת למיגור התופעה עם 2.5 כלים מתוך 8. צרפת ראשונה עם 8 כלים ואחריה קנדה וגרמניה עם 7. לפני ישראל ממוקמות פינלנד ושוודיה עם 3 כלים מ־8. ארצות הברית עשירית (5 כלי מדיניות).
הכלים הנהוגים בישראל: הגנה משפטית לתורמי מזון ופטור ממס. הכלי שנהוג חלקית: רגולציה לבטיחות המזון הנתרם. בין הכלים שאינם נהוגים בישראל: תמרצים ממשלתיים להצלת מזון וקביעת יעד הצלת מזון לאומי.
העלות הסביבתית של אובדן המזון בישראל היא 3.6 מיליארד שקל, מתוכם אובדן קרקע ומים בשווי 1.4 מיליארד שקל, נזק מפליטת גזי חממה ומזהמי אויר בשווי 1.4 מיליארד, ועלות ישירה של טיפול בפסולת בשווי 0.8 מיליארד.
ב"לקט ישראל" טוענים שכל שקל שמושקע בהצלת מזון מניב מזון בשווי 3.6 שקלים, ואם מוסיפים לחישוב את העלות הסביבתית של המזון הנזרק, אז הוא מציל 4.3 שקלים. לכן, בעלות של 0.9 מיליארד אפשר להציל מזון בשווי 3.3 מיליארד שקל, שהוא מלוא המזון החסר לאוכלוסייה הנמצאת בחוסר ביטחון תזונתי, ולחסוך למשק 5 מיליארד שקל.
בנוסף, לפי "לקט ישראל": "הצלת 20% מהמזון האבוד בישראל תעלה 0.9 מיליארד שקל אך תאפשר לסגור את כל פערי הביטחון התזונתי בישראל".
עורך הדו"ח, הכלכלן הראשי של BDO חן הרצוג, מסר ש"עלויות אובדן המזון מתגלגלות בסופו של דבר לכיסו של הצרכן ומשפיעות על יוקר המחיה בישראל: הן גורמות להתייקרות של 11% במחירי המזון. עליית מחירי המזון עקב המלחמה באוקראינה מחזקת עוד יותר את הכדאיות הכלכלית להצלת מזון".
השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג אמרה ש"מניעת בזבוז והצלת מזון הן פעולות הכרחיות לקידום החוסן האקלימי, החברתי והכלכלי של ישראל". מנכ"ל "לקט ישראל", גידי כרוך, מסר אמש ש"היתרון הגדול בהצלת מזון הוא היכולת המיידית שלו גם לסגור את פער חוסר הביטחון התזונתי כולו בישראל ברבע מהתקציב, וגם לייעל ולמנוע בזבוז משאבי טבע וייצור ולסייע בהפחתת פליטות ומזהמים. ישראל חייבת לצאת מהאדישות".