מדיניות ייצוא הגז ושיקום תשתיות בדרום: מה מחכה לשר האנרגיה החדש

יום לפני שהוא מסיים את תפקידו באופן רשמי, אישר שר האנרגיה ישראל כץ לעיריות להקים תאגידי אנרגיה חדשים שנועדו להסדיר את הדרך שבה יוקמו מתקני אגירה ועמדות טעינה לרכבים חשמליים ברשויות. המהלך הוא אחד מתוך שורת החלטות שקיבל כץ בתקופתו במשרד הכוללות הקמה של תחנת הכוח קסם ליד ראש העין והרחבת היתרי ייצוא הגז ממאגר תמר. במקומו של כץ ייכנס לתפקיד שר האנרגיה אלי כהן, ומולו יעמדו לא מעט אתגרים – ובראשם קביעת מדיניות ייצוא הגז הטבעי של ישראל ממאגר לוויתן ומתגליות חדשות, ושיקום תשתיות החשמל והמים בנגב לאחר המלחמה.

ייצוא הגז: ההחלטות על ייצוא הגז הטבעי הן ככל הנראה המשמעותיות ביותר עבור שר האנרגיה הנכנס. במהלך תקופתו במשרד האנרגיה הצהיר כץ לא פעם על תמיכתו בייצוא הגז הטבעי, על אף החשש שייצוא גז בהיקפים משמעותיים יוביל למחסור בישראל תוך עשורים ספורים ועליית מחירי האנרגיה כבר בטווח הקצר. לייצוא הגז יש גם יתרונות: מכיוון שמחיר הגז בייצוא גבוה מזה שבשוק המקומי, ההכנסות לקופת המדינה מהייצוא גדלות, וכך גם המוטיבציה של חברות אנרגיה גדולות להיכנס לישראל.

שני המאגרים הגדולים בישראל, לוויתן ותמר, הגישו בקשה להרחבת ייצוא הגז. כץ אישר את מרבית הבקשה של מאגר תמר – אך ביחס למאגר לוויתן, בין היתר בשל החשש של גורמי המקצוע במשרד האוצר, החליט נתניהו בקיץ על הקמת ועדה שתקבע את מדיניות ייצוא הגז הטבעי מישראל. בשל המלחמה החלטות הוועדה התעכבו וכך עברו לתקופתו של כהן במשרד. ועדה נוספת עליה הכריז כץ השבוע תבחן את מדיניות ייצוא הגז הטבעי מתגליות חדשות.

עליות התעריפים שבדרך: בתקופה הקרובה צפויים לעלות גם תעריף המים וגם תעריף החשמל. בימים אלה עובדים ברשות החשמל על התעריף ל־2024, שצפוי לעלות באחוזים בודדים. על אף עליית מדדי המחירים והריבית שדוחפים את התעריף למעלה, יחד עם העלויות העודפות למשק החשמל בשל המלחמה הכוללות קניית סולר במאות מיליונים כגיבוי ועלויות שיקום תשתיות החשמל, הפרטת תחנת הכוח אשכול על ידי חברת החשמל בסכום של 9 מיליארד שקל תאפשר למתן מאוד את העלייה הצפויה בתעריף. בתקופתו של כהן תעריף המים צפוי לעלות פעמיים: העלייה הראשונה תיכנס לתוקף כבר השבוע, בגובה של כ־0.73% (1.5 שקל בחודש למשק בית ממוצע). העדכון הבא צפוי ביולי הקרוב, ולעמוד על כ־4%-5%.

הגדלת ייצור החשמל במשק: בשנים הקרובות תידרש הגדלה משמעותית של יכולות ייצור החשמל – גם באנרגיות מתחדשות וגם בייצור בתחנות הכוח הגזיות. לא חסרות סיבות לכך: כניסת הרכבים החשמליים, הגידול באוכלוסייה וברמת החיים. ללא הקמה של תחנות חדשות, כך מעריכים במשק האנרגיה, כבר ב־2026 צפויות הפסקות חשמל יזומות בגוש דן – כי לא יהיה חשמל לכולם. על פי תוכנית הפיתוח של חברת ניהול המערכת נגה, עד 2035 יידרשו הקמה של 7 יחידות ייצור חשמל נוספות יחד עם עלייה מ שמעותית בייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות. כמו כן, כהן יידרש לקדם את החלופות לייצור החשמל באזור תחנת רידינג, כדי למנוע את משבר החשמל בגוש דן. כהן יידרש להאיץ את קידום האנרגיות המתחדשות – ובתוכם גם מתקני אגירת חשמל שיאפשרו שימוש בחשמל הסולארי בכל שעות היום.

שיקום תשתיות: על כהן תוטל גם משימת שיקום התשתיות של החשמל והמים באזור עוטף עזה לאחר המלחמה. בתחום המים מדובר בעיקר בחיבור קווי החקלאות על ידי מקורות.

עם זאת, הצורך בפיתוח תשתיות המים דרוש גם באזורים נוספים בישראל: באזור בית שאן למשל, המים מגיעים מקידוחים באזור והם לא מחוברים לרשת המים הארצית של חברת מקורות. כך למשל, לאחר רעידת האדמה שהתרחשה בטורקיה נאלצו התושבים להרתיח את המים לפני השתייה בשל כניסה של לכלוך למים מהמקדחים. כמו כן, ייתכן ובתקופתו של כהן יפעלו לחיבור רמת הגולן לתשתית המים הארצית והרחבת הזרמת המים לירדן.

יו"ר לחברת החשמל: משימה נוספת היא מינוי יו"ר לחברת החשמל, שמאז קיץ 2021 פועלת ללא יו"ר קבוע. זאת בעת שהחוב הפיננסי של החברה גדל מיום ליום. כמו כן, לחברת החשמל תפקיד קריטי ביכולת לשלב אנרגיות מתחדשות בישראל.