הצרות בשולץ: לא קיבלה צו עיכוב הליכים במעמד צד אחד

שופט בית המשפט המחוזי בת"א, חגי ברנר, לא הוציא צו עיכוב הליכים לחברת ההסעדה שולץ במעמד צד אחד וקבע דיון למחר (ד'). 

"לא שוכנעתי שיש הצדקה למתן צו במעמד צד אחד", קבע השופט וציין כי יש להציג את תגובת הנושים המהותיים של החברה שנקלעה לקשיים, וכן את תגובת הממונה על חדלות פירעון (הכנ"ר). משמעות ההחלטה היא כי מחר יתקיים דיון נוסף במהלכו יחליט השופט האם להוציא צו עיכוב הליכים ולמנות מנהל הסדר. כל עוד לא יוצא צו עיכוב הליכים לחברה אין הגנה מפני נושיה. 

זהבית כהן מנכל"ית אייפקס, בעלת שולץ | צילום: אוראל כהן

חברת ההסעדה שולץ הגישה אתמול לבית המשפט בקשה לעיכוב הליכים למשך שלושה חודשים לצורך גיבוש הסדר חוב. חובות החברה לנושיה עומדים על כ-60 מיליון שקל ויש לה גם חוב כלפי הבעלים של כ-40 מיליון שקל. החברה מעסיקה כיום כ-550 עובדים (130 מהם בחל"ת).

דעה כולם אשמים חוץ מאייפקס קרן אייפקס תולה את כשלונה של חברת ההסעדה שולץ שבבעלותה בשורה של תירוצים בכייניים שאינם מוסיפים לה כבודזה לא מה שמצופה מקרן השקעות גדולה וחזקה לכתבה המלאה

על פי הבקשה שהוגשה באמצעות עו"ד אמיר ברטוב ושמרית מלמן ממשרד שמעונוב ושות',  חובות החברה מתפלגים באופן הבא: כ-24.4 מיליון לבנק המזרחי, כמיליון לעובדים, כ-2 מיליון לרשויות ומוסדות, כ-31 מיליון שקל לספקים ונותני שירותים, כ-38.7 מיליון שקל הלוואת בעלים ועוד. 

שולץ היא חברה ישראלית, אשר הוקמה בשנת 1997 והינה בין החברות המובילות בישראל במתן שירותי הסעדה למגוון לקוחות נרחב במשק. בין לקוחות החברה נמנים רשות שדות התעופה, משרד הביטחון  וחברת אמדוקס. בחודש מאי 2015 נרכשה השליטה בחברה (80% מהמניות) על ידי בעלת השליטה היום, חברת סוואן הולדקו אמי. מדובר בחברה בשליטה בשרשור של קרן - AMI שהיא קרן השקעות הקשורה לאייפקס פרטנרס.

ההליך בו נקטה אתמול חברת שולץ נוצר רק לאחרונה על ידי המחוקק  למען חברות שנקלעו לקשיים בשל הקורונה ומקנה לחברה יתרונות רבים שלא היו קיימים לחברות שנקלעו לקשיים לפני פרות המגפה.  ב-1 במרץ 2021  התקבל בכנסת תיקון מס' 4 לחוק חדלות פירעון (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש). מטרתה של הוראת השעה הינה ליצור מסלול ספציפי  להתמודדות עם עלייה בהיקף החייבים, שיבקשו לפנות להליכי חדלות פירעון או הסדר חוב, בעקבות תקופת הקורונה.

השופט חגי ברנר | צילום: אתר הנהלת בתי המשפט

למעשה, תיקון מספר 4 מאפשר לחברה הגנה מפני נקיטת גבייה נגדה  למשך שלושה עד ארבעה חודשים,  במהלכם יוכלו החייבים, יחידים ותאגידים, לפעול לגיבוש הסדרי חוב בליווי של מנהל הסדר שימנה לכך בית משפט. יש הטוענים שמדובר בהליך המספק הטבות מרחיקות לכת. ראשית, לא צריך במסגרת ההליך להוכיח קשר סיבתי בין הקורונה לבין הקשיים של החברה שבגינם מתבקש צו עיכוב הליכים. כך למשל, ניתן לראות חברות שהגישו בקשות לפי התיקון שטענו כי מצבם הורע בשל הקורונה, אבל סריקת מצב החברה לפני הקורונה מעלה שגם אז מצבן לא היה מזהיר. שנית, שלא כמו תאגידים שנכנסו לפני הקורונה לצו עיכוב הליכים או הקפאת הליכים ומונה להם נאמן, לחברה שמגישה בקשה לפי תיקון 4 לא ימונה נאמן אלא מנהל הסדר. 

מה הבדל בין השניים? מנהל ההסדר מתפקד לצד ההנהלה הקיימת ולא משתלט על ניהול החברה כמו נאמן שמחליף את הנהלת החברה. הוא מסייע בגיבוש הסדר חוב. למעשה, תחת תיקון 4 דירקטוריון החברה לא מוחלף. יחד עם זאת, ההליך מחייב את החברה לפעול בתקופת עיכוב ההליכים רק במתווה של תוכנית הפעלה מאושרת בידי בית המשפט. 

עו"ד אופיר רונן המתמחה בייצוג עובדים שהחברה שלהם נקלעה להליכי חדלות פרעון ולא מייצג בתיק שולץ מציין כי "לאור העובדה שחברת שולץ הגישה בקשה במסגרת תיקון 4 לחוק חדלות פרעון ולא במסגרת בקשה לצו לפתיחת הליכים, כל העובדים של שולץ קייטרינג (הן העובדים הממשיכים והן העובדים שפוטרו או הנמצאים בחל"ת) לא יקבלו כספים  מהביטוח הלאומי בגין חובות העבר, וכי העובדים  חייבים לפעול לקבל את מלוא הכספים במסגרת הסדר הנושים שהחברה תציע להם , תוך שמירה על הזכויות שלהם כך שהם לא יקבלו פחות כספים מהכספים שמגיעים להם במסגרת חלופת הפירוק וכי תשלום הכספים לעובדים  יבוצע בלוח זמנים מזורז".