"7 באוקטובר 2023" של צ'רקסקי בהשראת פיקאסו. "במנורה, שהיא הדבר היחיד שנשאר מהציור המקורי, יש הרבה אימה" | צילום: זויה צרקסקי
הציור על זוועות ה-7 באוקטובר כבש את הרשת: "הלוואי שלא הייתי צריכה לצייר אותו"
כשראתה הציירת זויה צ'רקסקי את הזוועות מעוטף עזה מיד עלה במוחה הציור האייקוני של פיקאסו "גרניקה", המתאר את זוועות המלחמה. הציור שלה ששואב השראה ממנו נהפך לוויראלי ברשת
כשהציירת והפסלת המוערכת זויה צ'רקסקי ראתה בטלוויזיה בבוקר שבת 7 באוקטובר את הזוועות שעברו על תושבי עוטף עזה, היא עשתה את מה שהיא יודעת לעשות הכי טוב — לצייר. זה לקח ארבעה ימים עד שסיימה את הציור "7 באוקטובר 2023" שכבש השבוע את הרשת.
בציור (30X30 ס"מ) נראית משפחה: הורים, סבים, ילדים ותינוק, סגורים בחדר, מבוהלים ומושתקים ומעליהם גולגולת המסמלת את סכנת המוות. מהרגע הראשון ברור שהציור נעשה בהשראת "גרניקה" של פבלו פיקאסו, אחת מיצירותיו האייקוניות שצוירה כתגובה לעיירה הבסקית שהופצצה במלחמת האזרחים באפריל 1937 בידי הנאצים, לסיוע לכוחות הפשיסטיים בספרד. בהפצצה נהרגו 1,600 איש ועוד אלפי פצועים. פיקאסו ראה את תצלומי ההפצצה בעיתון והגיב ביצירה שמבטאת את כל הכאב והסבל. גרניקה נהפכה לאחד הסמלים המפורסמים להרס וחורבן שנגרמו במלחמה.
צ'רקסקי הגיבה בצורה דומה: "כשראיתי את המראות בטלוויזיה עלתה לי לראש ה'גרניקה' והעליתי לרשת את הציור המקורי. כל הזמן חשבתי על זה — אז החלטתי לעשות גרניקה משלי, לא ניסיתי להישאר נאמנה למקור. חברה אמרה לי שלא רואים שם את הזוועות. אבל במנורה, שהיא הדבר היחיד שנשאר מהציור המקורי, יש הרבה אימה. הלוואי שלא הייתי צריכה לצייר את הציור הזה. בחרתי לצייר את האנשים והקורבנות. אין לנו מנהיגים, המנהיגים הם האזרחים הגיבורים".
צ'רקסקי מוסיפה ש"בחיים לא חשבתי שאשתמש באמנות בתור תרפיה, אבל אז קרה הדבר הנורא הזה, וכשזה קרה זו הייתה הדרך שלי להתמודד. תרפיה באמנות זה מקצוע שאמנים מקצועיים לא מתעסקים בו, ופתאום מצאתי את עצמי עושה את זה".
שיחת הטלפון עם צ'רקסקי נערכת מבית של חברים בברלין, לשם נסעה לפני כמה ימים כיוון שבתה בת ה־8 מפוחדת מהמצב מהאזעקות ומהפיצוצים. בעלה ואמה נשארו בארץ, והיא מספרת ש"הגוף בגרמניה, אבל הלב בארץ. אני שומעת גם את כל האזעקות כי לא כיביתי את האפליקציה של צבע אדום. אני דואגת".
צ'רקסקי, שעלתה בגיל 14 מאוקראינה, מספרת שלצערה "זו לא פעם ראשונה שאני מגיבה למצב מלחמה. כשפרצה המלחמה באוקראינה זה נגע בי כי כל המשפחה שלי שם — ואחותי והאחיינית בת ה־30, שיש לה ילדה בת שלוש, ברחו לארץ. אז לקחתי סדרה שציירתי בעבר שנקראת 'ילדות סובייטית' ומורכבת מציורים שעשיתי מזיכרונות הילדות שלי — ויצרתי דברים מקבילים שהתאימו לתקופה ולהרס של המלחמה. מין לפני ואחרי. אבל מראות כמו עכשיו לא ראיתי אף פעם בשום מקום, זה יותר דומה למראות מהשואה ולא מאוקראינה".
גם הפעם מתוכננת סדרת ציורים?
"אני חושבת שכן כי יש לי כבר כמה רעיונות. זה הכל בסגנון מודרניסטי של תקופת מלחמת העולם השנייה. תיאורי מלחמה, אבל לא עוד גרניקה, זה רק אחד מהם. כמו בציור הזה, גם בכל הציורים הבאים אני אשתמש בתאריך 7 באוקטובר, למרות שציירתי אותו אחרי, אבל זה הרגע שהציורים מתארים — וכך זה צריך להיות".