פסטיבל ישראל מציג: היוצרת שירילי דשא חוזרת לארכיון המשפחתי

"בעוד אנשים אחרים מוצאים בארכיון המשפחתי טיולים, בריכה וחוף הים, אצלנו בעיקר צילמו את הילדים עושים הופעות בסלון", מספרת הבמאית והתסריטאית שירילי דשא, בתו של האמרגן והמפיק הגדול אברהם (פשנל) דשא, מי שגילה, יזם והפיק את שלישיית הגשש החיוור, שוקולד מנטה מסטיק, כוורת, התרנגולים ועוד. "אחרי ארוחת שישי אני ואחי היינו הולכים לארגז התלבושות ומוציאים דברים מהצגות שירדו ועושים הצגה, ליפסינק לשיר של רבקה זוהר, או מערכון של הגששים שנכתב אצלנו בבית. הרבה ילדים עולים על ארגז ועושים הצגות לדודים, אבל אצלנו זה היה אחרת כי אלו היו ההצגות של אבא שלי".

בשבועות האחרונים חוזרת דשא (54) לאותם סרטונים ותמונות עבור הערב "VHS ד"ש מהעבר" — פרשנות בימתית לארכיון המשפחתי — מפגש חזותי וחזיתי של אמנים עם קלטות נשכחות מהבוידעם, זיכרונות מהעבר ומי שהם היו פעם. הערב יעלה במסגרת פסטיבל ישראל ב־22-21 בספטמבר בתיאטרון ירושלים.

"ראיתי שכמו אבא שלי, גם אני מצלמת את הילדים שלי עושים הצגות ביתיות ורציתי לחקור את זה ולספר על כך שיש סוג של מסורת שממשיכה מדור לדור, שלושה דורות של הופעות בסלון", מספרת דשא. "יש אצלנו מין הסללה אמנותית שכזו, ואני מתמקדת בה ביחסים שלי עם המסך".

דשא ואביה בילדותה. "אני חוקרת אם הבחירה שלי במקצוע היא מרד בהוריי או סוג של הערצה" | צילום: כפיר בולוטין

את הקונספט למופע פיתחו רננה רז וניצן כהן, ונוסף על דשא יעלו אותו גם טל פרידמן, רוני קובן, דורון נשר, דורין קיציס, יוסי צברי, עפרי כנעני ורז עצמה. לדברי רז, "מהות הערב היא רגע שבו אדם עומד מול העבר שלו ויכול להבין משהו על עצמו ועל החיים דרך הזמן שעבר".

דשא מספרת כי בהכנות לערב היא חזרה לחומרי ארכיון שלא ראתה מאז שעשתה את הסדרה "פשה" (2007) על אביה. "יש סיפור מיתולוגי אצלנו שביום הולדת שנתיים שלי ישבו אצלנו בסלון כל מי שהסתובב אצלנו בבית באותם ימים, כמו אורי זוהר וחיים טופול, וכל מה שעשיתי היה לדחוף את כל הילדים", היא נזכרת. "פתאום מצאתי את זה וגיליתי שזה לא מיתוס".

את מדברת עם אבא שעל המסך?

"לא ישירות, אבל יש סוג של דיאלוג אירוני איתו, כי אבא שלי היה אמביוולנטי מאוד. מצד אחד, מאוד אהב שהייתי שחקנית ומצד שני, כל הילדות אמר לי 'את חייבת לחפש מקצוע אחר'. אז אני מציפה את הנושא של האם באמת ההורים מכוונים אותך? האם זה בגנים או באווירה שנוצרת בבית? האם זה מרד בהורים או דווקא סוג של הערצה?".

בסרטונים יהיו קטעים שדשא ואחיה גשש עושים מהמערכון האיקוני של הגששים "הצ'ופצ'יק של הקומקום", טעימה מ"המגפיים של ברוך" של כוורת והשיר "בכרם תימן" ממופע הפזמונים המיתולוגי של אלתרמן "צץ וצצה".

"הפניה מרננה וניצן נפלה בנקודה שבה אני שואלת את עצמי הרבה מה הקשר שלי למקום הזה, למה אני פה", אומרת דשא. "המון דברים כאן משתנים וזה מאוד מבלבל לחיות כאן בתקופה הזו ומאוד מבלבל לעשות אמנות. ואז המסע הזה אחורה בזמן והבדיקה של השורשים שלי עוזרים לי לדייק את זה שהתרבות הזאת שינקתי בבית היא השורשים שלי וכנראה הדבר שמחבר אותי לפה".