"המצלמה של ד”ר מוריס". ישראלי אבל גם אוניברסלי | צילום: דוקטור רג'ילנד מוריס באדיבות yes דוקו
אנרגיה חלופית: המלצות לשעות של פנאי
לנצח את השטן בתחרות ראפ, להציל את כדור הארץ באמצעות אמנות, או לפחות לחלום על זה, להכיר את ניק קייב מקרוב, להתהפנט מהסרט "המצלמה של ד"ר מוריס" ולקרוא סונטות בגינה ירושלמית בפסטיבל "מטר על מטר"
במה
לנצח את השטן בתחרות ראפ
ההצגה המוזיקלית "שמואל" בתיאטרון תמונע מוגדרת באופן רשמי כ"אגדת היפ הופ שלא ברא השטן, קומדיה הזויה ומופע מוזיקלי בכרטיס אחד". בפועל מדובר באחד האירועים התיאטרוניים המצחיקים, מופרעים, חתרניים ומלאי תעוזה שעלו בתיאטרון הישראלי בשנה האחרונה. יוני מתאבד ומגיע לגיהנום, פוגש את היטלר (בגרסה הנחמדה שלו עם לב על הזרוע במקום צלב קרס), נזכר ששכח למצוא בית לאוגר שלו, והדרך היחידה שלו לחזור לחיים היא לנצח את השטן בתחרות ראפ. מולי שולמן ביים בתעוזה וכישרון את המחזה הסאטירי של תומר אברהם עם צוות שחקנים מופלאים שמפיחים חיים בדמויות הפרועות. בכל הצגה פוקדים את תמונע הרבה יותר אנשים מכיסאות והם יושבים על המדרגות, עומדים בפינות, צועקים "יוני בן זונה", מנפנפים בידיים וחלקם כבר מכירים את המילים בעל פה. אם זה לא קאלט אז מה כן?
מאיה נחום שחל
עיצוב
להציל את כדור הארץ או לפחות לייצר ירוק
בבית האמנים בתל אביב מוצגת התערוכה המקיפה "מחווה לכדור הארץ — הגרסה הישראלית" בהשתתפות 65 מעצבים העוסקת בעיצוב בר קיימא. האוצרות אילנה כרמלי לנר ושרי פארן התחילו לעבוד עליה עוד לפני פרוץ הקורונה, "ובשנתיים האחרונות הנושא רק נהפך רלוונטי יותר", אומרת כרמלי לנר, "מעצבים מכל הדיסציפלינות לוקחים אחריות על תהליך הייצור בשימוש בחומר ירוק ממוחזר, וכך מניעים מעגל, כי הצרכנים יקנו משהו שטוב לכדור הארץ". בין המציגים, מירב פלג שמעצבת תפאורות וחלונות ראווה ויצרה שמלה מרשימה משאריות הנייר של משלוחים; המעצבת המרתקת שחר ליבנה מציגה תהליכי עבודה על שטיח "שלא יגיע לתערוכה בשל עלויות ההובלה". היזמית בוגרת שנקר רננה קרבס ואביה ד"ר עודד קרבס המייצרים חוטי אצות לבדים יציגו בתערוכה סרטון המסביר את תהליך העבודה הייחודי שלהם שאף זיכה אותם בעבר בפרס בתחרות אקולוגית של H&M.
עילית מינמר
דוקו
להתהפנט מסרטי סופר־8 של משפחה יוצאת דופן
נדמה שאת "המצלמה של ד"ר מוריס" סרטם היפהפה של איתמר אלקלעי ומיטל צביאלי אפשר לראות גם בלי ווליום. בסרט, שזכה השנה בדוקאביב בפרס הסרט הטוב ומוצע כעת ב־yes דוקו, יש משהו מהפנט. הוא מבוסס על סרטי סופר־8 של רג'ינלד מוריס, רופא בריטי שיחד עם אשתו פיי החליטו להתמקם בסוף שנות החמישים באילת, מכל המקומות בעולם, ושמ־1960 החל לצלם את משפחתו ומסעותיה.
סרטוני הצבע המלווים שריטות של דיונות לבנות ובתוליות לצד מים כחולים צלולים של אילת, שעליהן מתגלגלות שתי ילדות, מספרים סיפור בפני עצמו - על מקום רחוק, על מדינה בחיתוליה, על משפחה יוצאת דופן שעשתה את מה שמעט מאוד משפחות עשו אז, וטיילה בעולם תוך שהיא מתעדת את חוויותיה. הם האוטסיידרים האולטימטיביים שהשתלבו בעולם הזה, ועדיין מסתכלים עליו מבחוץ, דרך עדשה. הסיפור המלווה את הצילומים של ד"ר מוריס, על משפחתו, מפי בני המשפחה, ייחודי לא פחות ומוסיף את הנדבך המשמעותי לסרטים הביתיים. זהו סיפור פרטי, סיפור ישראלי, אבל גם אוניברסלי, והיחס לאירועים הכה יוצאים דופן מוגש באיפוק בריטי, כמו שהורי הילדים חינכו את ילדיהם.
רותה קופפר
מוזיקה
להכיר עוד יותר מקרוב את ניק קייב
שש שנים חלפו מאז "Once More With Feeling" הסרט התיעודי הקודם שבו ניק קייב חשף את חייו ויצירתו בפני ידידו, הבמאי האוסטרלי אנדרו דומיניק ("ההתנקשות בג'סי ג'יימס"). אז, הסרט תיעד את יצירת האלבום "Skeleton Tree" וההתמודדות של קייב עם מות בנו, ארתור. כעת השניים משתפים פעולה בסרט תיעודי חדש, "This Much I Know to Be True" שזמין לצפייה בשירות הסטרימינג האיכותי והסינמטקי Mubi. הפעם קייב ושותפו, וורן אליס, עובדים על האלבום "Ghosteen". הסרט גם מתעד את קייב אחרי שסגרי הקורונה השביתו את סיבוב ההופעות שלו, ואת הזמן הפנוי בו האיש המשונה והמשעשע הזה מעביר ביצירת פסלוני גבס על חייו של השטן. אבל העיקר, כמובן, הוא המוזיקה. נהוג להגיד על סרטים כאלה שהם "למעריצים מושבעים בלבד", אבל האישיות של קייב כל כך מרתקת והמוזיקה כה מכשפת, שהסרט הזה יהפוך מייד למעריץ גם כל מי שלא שמע על קייב מימיו.
יאיר רוה
שירה
לקרוא סונטות בגינה ירושלמית
פסטיבל השירה "מטר על מטר" הוא פסטיבל אינטימי, שמקרב את השירה לכל מקום, והופך אותה לחוויה נגישה ומיידית. הפסטיבל, שיתקיים בשבוע הבא (26-28.7) ב"מקום לשירה", בגינה הקהילתית ובבתי תושבים בשכונת מחנה ישראל בירושלים, יוקדש לשירה כאמנות של פנאי, נחת רוח, פשטות ואהבת הקריאה. בין הנושאים שבהם יעסקו המפגשים חלומות, התכתבויות, רגש הכרת התודה, פרחים וקשר עם האדמה. במרכז הפסטיבל אירוע המוקדש לצורת הסונטה המוגבלת ל־14 שורות שיר, כמו כן יוענק בפתיחה הפרס ע"ש חיים גורי לשירה עברית לשנת 2022 למשוררים עמוס נוי ויונית נעמן. בין המשתתפים: אורית גידלי, ארז ביטון, רוני סומק, גלעד מאירי, ניר רצ'קובסקי, סמי שלום שטרית, עאידה נאסרללה, רחל חלפי ורבים וטובים אחרים.
שירי לב־ארי
