COP15, הוועידה הבינלאומית לשמירה על מגוון ביולוגי שנערכה במונטריאול, קנדה | צילום: רויטרס
ועידת המגוון הביולוגי ננעלה ב"הסכם היסטורי" - אך המבקרים טוענים שהוא חסר שיניים
197 מדינות חתמו על הסכם לשמירה על 30% מהשטחים היבשתיים והימיים עד 2030, שמטרתו למנוע הכחדת בעלי חיים המונית והרס מערכות אקולוגיות שעליהן נסמכת הכלכלה. עם זאת, בנוסח ההסכם אין מנגנונים שיוודאו את יישומו. ומה המצב בישראל? "אנחנו בונים והורסים ללא הבחנה את המערכות האקולוגיות המתפקדות היחידות שנותרו פה, בלי להסתכל לאחור"
לאחר שבועיים של משא ומתן, ועידת המגוון הביולוגי העולמית הנערכת בחסות האו"ם הסתיימה בהסכם עולמי של 197 מדינות להגנה על 30% מהשטחים היבשתיים והימיים בעולם עד שנת 2030, במטרה למנוע הכחדה של בעלי חיים והרס מערכות אקולוגיות שעליהן נסמכת האנושות. מנהיגים ברחבי העולם מכנים את ההחלטה "היסטורית", אך עד היום נכשלו מדינות העולם בהשגת כלל היעדים שהוצבו בוועידות המגוון הביולוגי, בזמן שמחקרים מצביעים על כך ש-13% מבעלי החיים והצמחים בעולם עלולים להיכחד עד סוף המאה בשל השפעת בני האדם על כדור הארץ. היכחדות בעלי החיים תוביל לפגיעה קשה במערכות אקולוגיות, ובמשאבים שעליהם מבססת האנושות את כלכלתה.
לפי הערכות קודמות, כיום נמצאים מיליון מתוך 8 מיליון מינים של צמחים ובעלי חיים בסכנת הכחדה. 75% משטח הקרקע של כדור הארץ השתנו באופן משמעותי בשל הפעילות האנושית, ו-66% מהאוקיינוסים מושפעים מיד האדם, הכוללת זיהומים ונזק של תעשיית הדיג. החותם שמותירה האנושות במערכות הטבעיות הולך ופוגע ביכולתה להסתמך על הטבע. כך למשל, הפורום הכלכלי העולמי העריך כי 44 טריליון דולר - שווה ערך לכמחצית התמ"ג העולמי - תלויים בטבע, ובראשם תוצרי תעשיות הבנייה, החקלאות והמזון. לפי הבנק העולמי, מערכות אקולוגיות מתמוטטות עשויות לחתוך 2.3%, או כ-2.7 טריליון דולר מהתמ"ג העולמי בשנת 2030.
גם הסכנה הפיזית לחברה האנושית גדלה, כשמערכות המווסתות תופעות מזג אוויר גוועות. כך למשל, לפי הערכות, כ-300 מיליון בני אדם בעולם נמצאים בסיכון מוגבר לשיטפונות והוריקנים, בשל אובדן בתי גידול בחופים. זיהום הפלסטיק בים גדל פי 10 מאז 1980, באופן המאיים על בעלי החיים ומערכת המזון. המערכות הטבעיות מצויות במסלול הידרדרות מהיר מאי פעם, ומציבות תחת איום את יסודות הכלכלה – פרנסה, מזון, בריאות ואיכות חיים.
ועידת המגוון הביולוגי של האו"ם נערכה במונטריאול שבקנדה, אך בניהולה של סין – שנבצר ממנה לקיים את הוועידה בשטחה בשל תקנות הקורונה. היא מסכמת משא ומתן שהתקיים במשך ארבע שנים, על רגע אזהרות מדענים שבני אדם גרמו לתחילתו של אירוע ההכחדה ההמונית השישית של כדור הארץ - האובדן הגדול ביותר של בעלי חיים מאז תקופת הדינוזאורים.
שר הסביבה של קנדה, סטיבן גילבו, השווה את העסקה שהושגה היום להסכם פריז של האו"ם, שבו מדינות התחייבו לשמור על עליית הטמפרטורה העולמית מתחת ל-2 מעלות צלזיוס ובאופן אידיאלי קרוב יותר למעלה וחצי. הסיבה לכך היא ההסכמה סביב יעד המכונה "30 עד 30", שבמסגרתו הוחלט להגן על שטחים נרחבים בכדור הארץ.
בנוסח ההסכם אין מנגנונים שיבטיחו את יישום ההבטחות המופיעות בו, וארגוני סביבה בעולם חוששים שההחלטות יוותרו שוב על הנייר בלבד, בעוד שהרס המערכות הטבעיות מחמיר. בארגון הסביבה גרינפיס מתחו ביקורת על חולשת ההסכם, וטענו שהוא חסר שיניים, שכן אין בו היבטים של אכיפה כלפי פעילות מזהמת או כזו הפוגעת באזורים מוגנים.
ויכוחים במהלך הוועידה הובילו להחלשת ההסכם, והותרת שפה עמומה בסעיפיו. כך למשל, בשטח הושגה הסכמה מעטה בלבד לגבי אופן מדידת ההתקדמות בהשגת היעדים. גם הדרישה של חלק מהמדינות להבטיח שקיפות של חברות מול הרגולטורים, המשקיעים והציבור באשר להסתמכות חברות והשפעותיהן על המערכות הטבעיות, הסתיימו בכך שמהמסך הסופי נמחקה המילה "חובה", ונותרה רק הבטחה עמומה. למרות ההצהרות, המסמך הסופי לא מספק כלים או תקציבים מספקים לבלימה של הכחדת המינים וההגנה על הטבע. ההסכם קורא למדינות לגייס 200 מיליארד דולר בשנה עד 2030 למען שימור המגוון הביולוגי, ובפועל הוחלט כי המדינות העשירות יקצו 20 מיליארד דולר בשנה עד 2025 ולאחר מכן 30 מיליארד דולר בשנה, למדינות עניות באמצעות קרן חדשה למגוון ביולוגי. למרות ההתקדמות, ספק אם יהיה בכך די, שכן לפי האו"ם פערי המימון הנדרשים לבלימת ההידרדרות של המערכות הטבעיות עומדים על 700 מיליארד דולר, והתחייבויות בין לאומיות קודמות במסגרת ועידת האקלים של האו"ם לגבי סיוע במימון למדינות מתפתחות לא מומשו.
ממשלות העולם מוציאות מדי שנה 1.8 טריליון דולר על סובסידיות המניעות את הכחדת המינים ומתדלקות את ההתחממות הגלובלית. כעת, במסגרת ההסכם, מדינות התחייבו לזהות סובסידיות שמדללות את המגוון הביולוגי עד 2025, ולאחר מכן לבטל או לתקן אותן. הן הסכימו לקצץ את התמריצים הללו ב-500 מיליארד דולר לפחות בשנה עד 2030, ולהגדיל את התמריצים החיוביים לשימור המערכות הטבעיות. יעדים נוספים שהוצבו בהסכם הם הפחתת בזבוז המזון העולמי במחצית עד 2030, צמצום חומרי הדברה, צמצום אובדן אזורי גידול עשירים בחיות בר ועוד. נושאים רבים הוגדרו ללא יעדים ספציפיים, באופן עמום בלבד.
גם בישראל, שהייתה שותפה בוועידת המגוון הביולוגי, דו"ח מצב הטבע שפורסם השנה מצביע על הידרדרות המגוון הביולוגי והמערכות האקולוגיות, בעיקר בשל המשך אובדן של שטחים טבעיים לצרכי פיתוח ובנייה, וקיטועם על ידי תשתיות דרים וקווי מתח גבוה. ארגוני הסביבה מזהירים שהחלטות שקיבלה הממשלה האחרונה ונוגעות להקמת יישובים חדשים על חשבון שטחי טבע, יובילו להידרדרות נוספת במצב הטבע הישראלי והרעת מצבו של המגוון הביולוגי. לישראל יש דרך ארוכה עד השגת היעדים. למרות שהיא נחשבת לאזור פגיע במיוחד למשבר האקלים ולשינויים במערכות הטבעיות. שמורת טבע ימית אחת שקודמה לאחרונה, מקיפה רק 2% מהמים הכלכליים, ולרשות הטבע והגנים את האמצעים הנדרשים להגנה עליה.
תומר גרטל, מתאם מדיניות במגמה ירוקה העוסק בנושא המגוון הביולוגי, מציין כי "המצב בישראל גרוע גם הוא. דו"ח מבקר המדינה האחרון מצא ש-89% מהמערכות האקולוגיות בישראל חוו ירידה במגוון הביולוגי. במקום להבין שאנחנו בפנינת טבע ייחודית, אנחנו כורתים את הענף עליו אנחנו יושבים. לא רק שאין תכנית רב שנתית למגוון ביולוגי, הסדרה או חקיקה ממשלתית מקיפה בנושא, לא רק שאפילו הצעות חוק פשוטות כמו איסור צייד לא מצליחות לעבור, אנחנו באופן אקטיבי ממשיכים לבנות במרץ כמה שיותר ישובים, מקדמים קידוחי גז כאילו אין חיים בים, בונים והורסים ללא הבחנה. את הדיונות באשדוד, את יערות ירושלים, את המערכות האקולוגיות המתפקדות היחידות שנותרו פה, בלי להסתכל לאחור".