אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האם באמת אפשר להתעשר מקריפטו ואיך עושים זאת? בלומברג

במעמקי מִכרְהֶ הקריפטוׂ

האם באמת אפשר להתעשר מקריפטו ואיך עושים זאת?

התקשורת מלאה בסיפורים על אנשים שעשו הון ממסחר במטבעות קריפטוגרפיים, אבל האמת היא שהם מעטים ולרוב מדובר ביזמים ובשחקנים גדולים. המשקיעים הקטנים שחולמים על התעשרות מהירה עלולים ליפול קורבן לתרמיות והונאות; כתבה שמינית בסדרה

23.01.2022, 07:00 | ויקי אוסלנדר

בשבוע שעבר פורסם כי מייסד ומנכ"ל פלטפורמת המסחר בקריפטו קוינבייס רכש בית בלוס אנג'לס תמורת 133 מיליון דולר. בריאן ארמסטרונג הקים עם שותפים את קוינבייס עוד ב־2012, ולפי "פורבס" נכנס השנה לרשימת 400 האנשים העשירים בעולם עם הון מוערך של 11.5 מיליארד דולר. באותו שבוע פורסם כי צ'נגפנג זהאו (CZ), מייסד ומנכ"ל בורסת הקריפטו הסינית בייננס המתחרה, הוקפץ למקום ה־11 ברשימת עשירי העולם של בלומברג עם הון מוערך של 96 מיליארד דולר. סיפורי הצלחה אלה מרהיבים, אבל האמת היא שהם מעטים. גם אם התחושה היא שכולם מתעשרים מביטקוין ומהר (חוץ ממך), האמת רחוקה מכך. אז מי מתעשר בקריפטו היום ואיך עושים זאת?


קראו עוד בכלכליסט:

כדי להרוויח כסף בשוק הקריפטו קיימת שורה ארוכה ומפתה של מוצרים מניבי תשואה. מוצרים אלו דומים למכשירים מהכלכלה המסורתית כמו הפקדות (מכונה בשוק Stake), הלוואות מייצרות ריביות ומסחר ספקולטיבי בסוגי מטבעות (לקנות בשער נמוך ולמכור בשער גבוה). לאלו נהוג להתייחס בשם הכולל DeFi או פיננסים מבוזרים (Decentralized Finance). הסיבה שארמסטרונג, CZ ואחרים הפכו עשירים במיוחד היא משום שהציבור הרחב נמצא ברובו בהפקדות, הלוואות ומסחר יומי באסימונים שונים שמתבצעים בבורסת כמו קוינבייס ובייננס, מבוזרות יותר או מבוזרות פחות, ומהפעילות הפיננסית הזאת הבורסות גוזרות עמלות או ריביות.

מנפיקי אסימונים ויזמים של פרויקטים שונים בשוק מבטיחים פעמים רבות תשואה פנומנלית כדי למשוך משקיעים קטנים. כך, למשל, בפלטפורמה של צלזיוס הישראלית מדגישים תשואה שבועית של 17% על הפקדות, ב־BlockFi מבטיחים 9% על הפקדות, ב־Ryval תשואה של 50% על השקעה באסימון, בפלטפורמה Gemini מדגישים רווח אפשרי של פי 100 לעומת שיעורי הריביות הלאומיות, והרשימה עוד ארוכה. לצד התשואות החריגות המובטחות — שאין למשקיע הקטן אלא להיות חשדן כלפיהן – גם התקשורת ועושי שוק ותיקים מהדהדים את שיעורי התשואות הדו־ספרתיים ואפילו התלת־ספרתיים של נכסי קריפטו, בדרך כלל תוך השוואה לתשואות המצומקות של נכסים מסורתיים. ביטקוין, למשל, זינק במהלך שנת 2021 ב־50% ואילו מדד S&P 500 רק ב־28% ומניית אפל ב־34%. אכן השקעה נהדרת, איך אפשר להתווכח.

משתתפים רבים בשוק נוהגים ללעוג לאלה שלא משתתפים בחגיגה או מגלים ספקנות, למשל באמצעות התיוג HFSP שהוא הגרסה העצלה לאחת המימרות הנפוצות Have Fun Staying Poor (תיהנה להישאר עני) או העלבון השכיח כלפי סקפטיים "ממורמרת" (שפספסת להיכנס לשוק מוקדם). כל זה נובע מהתפיסה של תומכי השוק כאילו קריפטו הוא הזירה שבה עושר הוא בהישג יד בקלות, במהירות ובוודאות גמורה.


צ צ'נגפנג זהאו - מייסד בורסת הקריפטו הסינית בייננס, ובריאן ארמסטורג - מייסד פלטפורמת המסחר קוינבייס | צילומים: בלומברג צ

משחק סכום אפס

אבל מאיפה מגיעה התשואה, מה מייצר את העלייה הזו בערך של מטבעות? עבור מניות או אג"ח מהשוק המסורתי ההסבר יחסית פשוט: כשאדם רוכש מניה, הוא מקבל את הזכות למכור את המניה מתי שירצה, אך גם זכות קניינית על שיעור מסוים מהחברה. כלומר, יש לו חלק ממשי בנכסים של החברה וברווח שהיא תייצר בעתיד. מה שנותן ערך למניה הוא הציפייה שחברה תייצר ערך באמצעות מכירת מוצרים או שירותים, וערך זה יוחזר לבעלי המניות באמצעות דיבידנדים, או עליית שער המניה (תשואה).

אך מה מתרחש בשוק הקריפטו? כשרוכשים מטבע ביטקוין, למשל, מקבלים את הזכות למכור את הביטקוין הזה – וזה הכל. אין זכות קניין על שום ישות כי אין ישות, אין חברה, ולכן אין שום מודל עסקי שיכול לייצר רווחים ולהעלות את ערך הביטקוין ברוח של כלכלה יצרנית. אז מה מעלה את ערכו של המטבע? רק כניסתו של כסף חדש אל תוך המערכת, כך שכסף פיאט (כסף מגובה מדינה) היחיד הזמין בשוק הקריפטו הוא רק כסף פיאט שהושקע בו על ידי המשתתפים. אבל מאגר זה אינו סטטי אלא מתכווץ מפני שחלקים גדולים מכסף זה נמשכים החוצה על ידי השחקנים שמנהלים אותו (וגם תכננו אותו) כדי לשלם על החשמל והחומרה הדרושים לתפעול המערכת וכדי לשלם על קמפיינים פרסומיים שתכליתם לעודד משקיעים חדשים "למהר ולהשקיע" במטבע או בפרויקט שלהם, תוך הבטחה לקבל תשואות פנומנליות.

יש סיבה למאמצי השיווק האלה. נכון להיום, המנגנון הרווח בביטקוין ובמטבעות אחרים הוא של "משחק סכום אפס". כל כסף שאחד "מרוויח" על מטבע מסוים בשוק הקריפטו – דוג'קוין, לייטקוין, את'ר או ביטקוין – נעשה על חשבון אדם אחר. כל מערכת הציפיות בשוק, זו שמניעה אותו, מבוססת על הרעיון שאחד ייכנס לשוק הזה להשקעה רק משום שהוא מאמין שבטווח הקצר יהיה מי שיקנה ממנו את אותו הנכס במחיר גבוה יותר. זו דינמיקה של צריכה ולא יצרנות, וזו תשואה שנעשית רק מהפסד ולא מרווח. ג'קסון פאלמר, היוצר של דוג'קוין – מטבע היתולי שהוא פרודיה על ביטקוין – כינה זאת "כת להתעשרות מהירה" שכל תכליתה "לחלץ כסף מהנואשים והתמימים".

שוק פרוץ ולא מפוקח

לפני שתקפצו ותגידו — נו, שוק המניות דומה מאוד לשוק הקריפטו: בשניהם הפעילות היא כמו הימור, ורווחים נעשים פעמים רבות על חשבון אחרים. נכון, בין השניים יש דמיון רב אבל ישנם שני הבדלים משמעותיים: האחד, בקריפטו כל נער עם הבנה בסיסית בתחום יכול להמציא לעצמו כסף חדש ולמכור אותו תמורת כסף אחר, מה שמייצר פעילות בהיקפים גבוהים וחריגים הרבה יותר מהבורסה. ההבדל השני הוא שכל זה מתרחש באופן לא מפוקח.


אל סלבדור. הביטקוין הוכר במדינה כמטבע רשמי, AP אל סלבדור. הביטקוין הוכר במדינה כמטבע רשמי | AP אל סלבדור. הביטקוין הוכר במדינה כמטבע רשמי, AP


בורסות ציבוריות מווסתות נועדו לשתי מטרות עיקריות: לאפשר למשקיעים חשיפה לפעילות כלכלית יצרנית מחד, ולאפשר לחברות לגייס כסף למימון פרויקטים, הגדלת מוצרים ושירותים מאידך. יחסי גומלין אלו אמורים לסייע לצמיחה כלכלית, אבל זו יכולה להתקיים כל עוד קיים רגולטור שמקפיד על שקיפות וסימטריות של מידע כדי להגן על משקיעים. בשוק הקריפטו יש א־סימטריה כה קיצונית של מידע בין משקיעים קטנים לעומת יזמים, שחקנים גדולים, חברות ובורסות לא מפוקחות, שהתוצאה היא התנהלות רוויית תרמיות. כל מטבע חדש הוא תרמית, אלא אם הוכח אחרת. קצת כפי ששוקי המניות נראו בשנות השלושים, לפני שנחקקו חוקי ניירות הערך הראשונים בעולם. תרמיות ישנות עם שמות חדשים. הנה כמה מהן:

• תרמית הרצת מניות, כלומר העברת מניות מצד לצד כדי לייצר מראית עין של עניין במניות, מכונה בקריפטו Wash Trading. מחקר עדכני מצא כי כ־70% מכל העסקאות היומיות בשוק הקריפטו הן עסקאות מזויפות מסוג זה.

• עסקאות מתואמות, שבהן כמה אנשים מתאמים מראש לקנות או למכור מניה מסוימת כדי להשפיע על המחיר, מכונות Pump and Dump. מחקר אחד משלהי 2020 מצא שכמעט בכל יום יש אירוע מסוג זה בשוק.

• הונאה קלאסית שבה יזמים מפתים משקיעים לפרויקט חדש ובורחים עם כל הכסף נקראת Rug Pull. הונאות כאלה יצרו למשקיעים קטנים הפסדים של 2.8 מיליארד דולר ב־2021, זינוק של 80% לעומת 2020. תרמיות אחרות ב־DeFi (פיננסים מבוזרים) הצטברו בשנת 2021 לסכום של 10.5 מיליארד דולר, פי 7 לעומת 2020. גניבות של מטבעות זינקו ב־516% לשווי של 3.2 מיליארד דולר.

כמובן שלא כל מי שמייצר פרויקט בשוק הקריפטו הוא רמאי, או שכל המשקיעים בו מפסידים כסף. אבל לשוק הזה יהיה קשה להמשיך להתקיים כל עוד הוא לא יהיה קשור לכלכלה יצרנית קלאסית עם מוצרים מניבי הכנסות ורווחים לאורך זמן, שלא רק קשורים ללהטוטנות פיננסית, העברת מטבעות מצד לצד ופיתוי משקיעים חדשים בתשואות מוגזמות. לא מאמינים? תיהנו להישאר עניים.


שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות