ח"כ מוסי רז: "אנחנו נפתור את בעיות האנרגיה של אירופה? זה שיגעון גדלות"

ח"כ מוסי רז (מרצ), יו”ר הוועדה הפרלמנטרית המיוחדת לעניין הקרן לאזרחי ישראל, או בשמה המוכר יותר קרן העושר, רשות המסים דיווחה כי עד סוף אוגוסט האחרון הצטברו בקופת הקרן 1.88 מיליארד שקל. ההערכה של בנק ישראל חזתה 12 מיליארד שקל בסוף 2022. איפה שגינו?

"כשהכנסות המדינה ממסים הסתכמו בסוף השנה שעברה ב־385 מיליארד שקל, אנחנו עדיין מדברים פה על קצת יותר מפרומיל. לי לא היו אשליות בנוגע לקרן הזאת. אם לציבור היו אשליות כאלה, אז צריך להבהיר את זה שמדובר בקרן שולית, דלה, ענייה, בטח לא קרן עושר".

מה קרה כאן? מכרו לנו לוקשים?

"מי שמכר את הלוקשים מכר אותם בעיקר לעצמו. אני מדבר על ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו. אל מול כל הציפיות שלו קרו כמה דברים, כמו האיחור המשמעותי בהגעת ההכנסות מהגז הטבעי וה'גרייס' שהמדינה נתנה לחברות הגז ולפיו המס על רווחי היתר שלהן ישולם בהדרגה, רק אחרי שהן יחזירו לעצמן פי שניים מעלות השקעתן על פיתוח המאגרים. זה פטור של כ־5 מיליארד דולר שמהווים את החוסר המשמעותי ביותר של הקרן לעומת ההערכות הראשוניות. ניתן לצפות שבמהלך השנים הקרובות הקרן תגדל בקצב של כמיליארד שקל בשנה, ובשנות השיא היא תגדל גם בקצב של 4-3 מיליארד שקל בשנה. הפטור שקיבלו השותפויות גדל כל כך, בין השאר כי יש להן מיליארדים לשלם לרואי החשבון ולעורכי הדין הכי טובים שיעשו מניפולציה על כולנו. אם המדינה קבעה שעל השקעה של 4 מיליארד דולר הן לא ישלמו מס עד סכום של 8 מיליארד דולר, אז הן הבינו שאם ישקיעו 5 מיליארד דולר הן יהיו פטורות מתשלום מס על הכנסה של 10 מיליארד דולר. המדינה היתה צריכה לקבוע מלכתחילה מס גבוה יותר. ועדת ששינסקי טענה שרמת המס המקובלת בעולם היא 63%-60% וזה מה שהחליטו גם כאן. רק שכבר בהתחלה נתנו לאותן חברות פטור של מיליארדי שקלים, שהיום לא נמצאים בקרן העושר".

איפה המדינה צריכה להשקיע את פירות הקרן?

"לייעד אותם לפיתוח של אנרגיות מתחדשות. כרגע, ברור שאנחנו לא יכולים בלי גז טבעי. ישראל לא יכולה לעשות מעבר מיידי לאנרגיות מתחדשות והגז הטבעי משמש אותה כאנרגיית מעבר. אלא שבזמן שברור לכל בר־דעת שאין מנוס ממעבר לאנרגיות מתחדשות, עצם זה שהמדינה מקבלת הכנסה מהגז הטבעי גורם לנו להתמכר לאנרגיה הזאת".

שרת האנרגיה קארין אלהרר הודיעה כי תתיר חיפושי גז חדשים בים. לדבריה, הנסיבות השתנו ונוצרה הזדמנות להכניס למדינה עוד כסף מגז ועל הדרך גם לחזק את העצמאות האנרגטית שלה.

"זה בעיקר ממחיש את זה שאנחנו הולכים ומתמכרים לגז הטבעי. אז אולי נרוויח משהו מעוד תגליות גז אבל העולם והמאבק בהתחממות הגלובלית יפסידו".

מצד שני, רוסיה סגרה את אספקת הגז לאירופה ומחירי האנרגיה מרקיעי שחקים. אולי במציאות הנוכחית גז טבעי הוא משאב שאנחנו זקוקים לו?

"המחשבה שאנחנו נפתור את משבר האנרגיה של אירופה לא נכונה, בלשון המעטה. זה סוג של שיגעון גדלות. אין לנו אפילו אחוז אחד מכמות הגז השנתית שהרוסים מספקים לאירופה. מה גם שאין לנו דרך לייצא את הגז הזה לאירופה, חוץ משימוש במתקנים להנזלת הגז במצרים. אנחנו מייצאים גז טבעי למצרים, והיא מייצאת אותו לאירופה באמצעות מכליות וזה דבר שקורה ממילא. מכאן ועד להצלת אירופה ממשבר האנרגיה? נו, ברצינות. אין לנו מספיק גז בשביל זה. מה שכן, אנחנו יכולים להרוויח עוד כסף על חשבון העתיד של כל ילדי העולם, כולל ילדינו שלנו. השאלה היא האם אנחנו מעוניינים בכך. זו שאלה אתית ומוסרית מאוד קשה".

מה מכל התובנות האלה קיבל ביטוי בפעילות של ועדת קרן העושר של הכנסת?

"הקרן עצמה נפתחה בחודש יוני האחרון ועם פתיחתה נפתחה גם מועצת הקרן ואיתה ועדת ההשקעות שתנהל את השקעת הכספים שמצטברים בה. ייתכן שיגידו שזה היה קורה גם בלעדינו, אבל אנחנו בפירוש לחצנו על כך שזה יקרה. גם התרענו על המצב הנוכחי שמאפשר לחברות הגז להרוויח עד גובה מסוים מבלי לשלם מס על רווחי יתר. לחצנו שוועדת ההשקעות של הקרן לא תשקיע את הכספים בגז וקיבלנו את התשובה שהם לא יושקעו בגז. מלבד העיקרון הסביבתי, בבסיס ההחלטה עומד גם שיקול כלכלי של פיזור סיכונים".

האם ועדת ההשקעות החליטה שפירות הקרן יושקעו בפיתוח של אנרגיות מתחדשות?

"אין החלטה כזאת. ביקשנו שיהיה קוד אתי להשקעה, שיקבע באיזו מדינה משקיעים את הכסף ובאילו תחומים. ועדת ההשקעות עדיין חדשה, וצריך לתת לה את הזמן להגדיר כללים של מה כן ומה לא כי זה כסף ציבורי שלא צריך למשל להשקיע אותו ברוסיה או בדלקים".

בראש מועצת הקרן עומד שר האוצר אביגדור ליברמן וחברים בה החשב הכללי, המשנה לנגיד בנק ישראל ונציגי ציבור, אבל אף לא אישה אחת, אף לא ערבי אחד.

"מתחנו על זה ביקורת חריפה. הזימנו לוועדה את השופט שמינה את המועצה, הנושא זכה אצלנו לביקורת מקיר לקיר אבל לא יכולנו למנוע את זה כי חברי המועצה כבר מונו. פניתי לראש הממשלה דאז נפתלי בנט שימנה מטעמו אישה למועצה אבל נעניתי במינוי של עוד גבר. בוועדת ההשקעות של הקרן יש 2 נשים מתוך 5 חברים. כששאלתי למה שם אפשר למנות נשים ובמועצה לא אמרו לנו שיש קריטריונים שונים בין חברות במועצה לבין חברות בוועדת ההשקעות. בשורה התחתונה, זה לא תקין".

הזיכיון שמתוקפו ICL כורה מחצבים בים המלח יסתיים ב־2030. האם המדינה נערכת כראוי לסוף תקופת הזיכיון?

"קיבלתי את הרושם שהמדינה לא ערוכה ולא סגורה על הנושא הזה עד הסוף. לפני כמה חודשים הוועדה קיימה דיון מקיף על הנושא הזה. המדינה חייבת להיערך כבר עכשיו לקראת המועד הזה. במשרד האוצר אמרו שהיה להם איזה דיון, אחר כך הפסיקו לדון ובהמשך חידשו את העבודות בנושא לקראת הדיון אצלנו בוועדה. אם דיון שלנו גרם למדינה להתחיל להיערך לסוף תקופת הזיכיון של ICL, אז זה נהדר".

מה הלקח שהמדינה צריכה להפיק מעשרות שנות הזיכיון של ICL בים המלח?

"במקרה של ICL החישוב של מס רווחי היתר אפילו מסובך יותר מזה של חברות הגז ובאופן שפותח פתח להרבה פרשנויות ולחילוקי דעות. צריך לתקן את הנוסחה שעל פיה היא משלמת את המס למדינה, לפשט אותה למשהו שאומר ששיעור המס מרווחים על משאבי טבע הוא בין 60% ל־70% מהשקל הראשון".

יש במקרה הזה גם היבטים סביבתיים משמעותיים. המפלס של ים המלח יורד בקצב של 1.20 מטר בשנה.

"כאזרחי המדינה אנחנו צריכים לשאול עוד שאלות בנושא הזה חוץ מהשאלה מי ישלם לנו כמה שקלים יותר בתמורה לזיכיון. החברה שתקבל את הזיכיון צריכה להתחייב שלא תפגע בגובה מפלס ים המלח ובכל אופן, אם גובה המפלס שלו יורד — שזה לא יהיה כתוצאה מפעילות תעשייתית. אם אין מספיק מים שתדאג להביא לשם מים. הזיכיון שהמדינה תעניק לה אמור להתיר לה פעולות מאוד מסוימות וייבוש ים המלח הוא לא אחת מהן".

האם על המדינה לפעול משפטית כדי לנטרל את זכות הווטו של ICL?

"לחלוטין, כי אחרת המכרז הופך למכרז תפור. אני יודע שאני משתמש במילים לא פשוטות, אבל אני עומד מאחוריהן. הוא תפור בגלל שהמדינה מאפשרת ל־ICL יתרון שהיא לא נותנת למישהו אחר ואם כך, מדוע שבכלל יבוא למכרז הזה מישהו אחר".

באחרונה ICL הגיעה לפשרה עם רשות המסים ולפיה תשלם למדינה 124 מיליון דולר מס על רווחי יתר על השנים 2021-2016, שהם רק 65% משומה של 237 מיליון דולר. ההליך הזה נעשה הרחק מעין הציבור, מפגן גדול של שקיפות לא היה כאן.

"זה הסדר שהתנהל במחשכים ורשות המסים סירבה לחשוף אותו. חשבנו שראוי שההליך הזה יהיה שקוף אלא שלדעת רשות המסים, לא ראוי שהיא תפרסם מה גובה המס שמשלמת חברה. מדובר בחברה שעושה את כל רווחיה ממשאבי טבע ששייכים לציבור ולכן זה לא מקרי שיש מס על רווחי יתר על משאבי טבע. תמיד אומרים שאם בעל חברת תוכנה יקבל דרישת מס מוגזמת כביכול מהמדינה, הוא ייקח את המחשב שלו ויברח לקפריסין. מנגד, מה ICL יכולה לעשות, לברוח לקפריסין עם ים המלח ועם הפוספטים של מישור רותם?".

חברת החשמל מתעכבת עם הסבת מערכות הייצור שלה מפחם לגז טבעי. זה אמור לקרות עד סוף 2025.

"זה קריטי שזה יקרה בזמן. בראש ובראשונה בגלל היבטים הקשורים לזיהום אוויר אבל זה חשוב גם מבחינת קרן העושר. זה גז שיחליף פחם וזה עוד כסף שייכנס לקרן העושר. ויש לי יסוד לחשוד שזה לא יקרה בזמן. בכל הדיונים שקיימתי עם משרד האנרגיה אמרו שזה יקרה בזמן אבל התרגלנו להיות חשדניים. בכל זאת, אני עומד בראש ועדה שמפקחת על קרן של 1.9 מיליארד שקל במקום על קרן של 12 מיליארד שקל כך שמותר לי לחשוד בכך שלא כל דבר שאומרים לי יתממש, אף על פי שאני די משוכנע שכוונותיהם של אנשי משרד האנרגיה טובות".

מוסי רז (57)

גר בשהם

חבר כנסת (מרצ)

•

יו”ר הוועדה המיוחדת לענייני הקרן לאזרחי ישראל

•

נשוי ליעל (אשת הייטק), אב לבן ובת