מנהל השירות המטאורולוגי: "בקרוב לא נוכל לגדל פה תפוחים וזיתים"

ד"ר עמיר גבעתי , מנהל השירות המטאורולוגי הנכנס, בחורף הזה גם נשברו כמה שיאים היסטוריים. אנחנו כבר במשבר האקלים?

״הים חם ואנחנו מקבלים גשמים מרוכזים בפרק זמן קצר. היה לנו בגליל ובאזור השרון אירוע שנחשב ׳אסון טבע׳, כלומר שהסיכוי שיקרה הוא פחות מ־5% — ירידה בזמן קצר של יותר מ־150 מ״מ גשם. אלו חריגות שלא ראינו עשרות שנים. בסוף שבוע אחד נתניה קיבלה את כמות הגשם הממוצעת לכל החורף, אלו מאפיינים של גשמי מונסון. תדירות האירועים הקרים והחמים הולכת ומקצינה".

אלה לא גשמי ברכה?

״אם זה יורד בשעה באזורים צפופים שהניקוז בהם בעייתי, כמו גוש דן — אז הנזק עולה על התועלת. נוסיף על זה את הבינוי שמקשה על הגשם לחלחל כי אין שטחים פתוחים, וזה אומר שאנחנו גם לא מנצלים את הגשמים".

איך צפוי להיראות הקיץ?

"נראה שאנחנו עומדים לחוות קיץ של אירועי קיצון. הסיבה הראשונה היא ה'אל ניניו', תופעה שמתרחשת באוקיינוס האטלנטי ומחממת את מימיו. אליה נוספת גם עליית הטמפרטורה שנוצרה בשל פליטת גזי החממה".

איך נערכים להחמרה עתידית כזו?

״צריך תכנון מושכל שיאפשר לתפוס כמה שיותר מכמות הגשם שיורדת ולהשתמש בה, גם כדי לצמצם הצפות. כל 1% של ניצול מי נגר זה פחות פגיעה בתשתיות. אנחנו מספר אחת בעולם במי קולחין, במי נגר יש לנו הרבה מה ללמוד. למשל, לדנמרק והולנד יש מאגרים למי גשם בכניסה לעיר, או שתופסים את הנגר בגגות ומשאירים בעיר שטחים פתוחים לקליטת המים. באריזונה יש חוק שאוסר לשחרר מים למגרשים. הדברים האלו דורשים חקיקה ואכיפה״.

מנהיגי העולם התחייבו לבלום את עליית הטמפרטורה בסף המעלה וחצי. מה זה אומר?

״הנושא לא אקראי. החשש היה שזו נקודת אל חזור. כלומר שגם אם נפחית פליטות קצב ההתחממות לא יואט. מחקר חדש שפורסם לאחרונה מראה איך כל עלייה של מעלת טמפרטורה מגדילה בעשרות אחוזים את עוצמות הגשם: כשאין התחממות אנחנו אמורים לקבל אירוע גשם של 30 מ״מ תוך 10 דקות פעם בעשור. אם אנחנו האטמוספירה תתחמם במעלה, זה יגרום ל־40 מ״מ ב־10 דקות. ההשפעה היא אדירה מבחינת הצפות וניקוז. לקראת עולם כזה אנחנו הולכים. לא רק שריפות, גלי חום ופגיעה במזון, אלא גם אירועי גשם עוצמתיים".

יש לעולם בכלל אפשרות לבלום את עליית הטמפרטורה?

״יש חוקרים מאוד פסימים. נכון שיש נקודות אור עלייה בפיתוח ובשימוש באנרגיות מתחדשות. אבל במקביל גם השימוש באנרגיה פוסילית גובר. הפליטות לא יורדות והמשמעות היא המשך ההתחממות. מרבית המדענים מצביעים על כיוון מאוד ברור. מאמר חדש למשל מדבר על זה שלקראת סוף המאה כל שנה נחווה טמפרטורה של 50 מעלות בגוש דן. אם זה אירוע שקורה היום אחת למאה, בסוף המאה זה יקרה כל שנה. בשנים האחרונות ראינו בעיקר את הפרומו. אלו אירועים שמחוץ לסטטיסטיקה. זה אומר שמבנה האקלים ישתנה, העונות ישתנו".

אלו תנאים שהאנושות לא מכירה, איך מתכוננים אליהם?

״אנחנו צריכים להתכונן לתרחישים שבהם הקיצים והשרבים יהיו ארוכים יותר ומשך הזמן של השרבים יהיה ארוך מבעבר. בארבע השנים האחרונות יש לנו אירועי חום קיצוניים גם במקומות שהם לא קורים בדרך כלל. בשנה שעברה נשברו שיאים בראשון לציון ובבית דגן. ובפתח תקווה נמדדו 46 מעלות. לא פחות חשוב מהעוצמה זה המשך: ב־2021 היה לנו שרב של שמונה ימים ובקיץ שעבר זאת היתה הפעם הראשונה שבבית דגן הטמפרטורה לא ירדה מ־29 מעלות בלילה במשך כמעט שלושה שבועות. יש לזה השפעה משמעותית על הבריאות צריכת האנרגיה והחקלאות".

איך החקלאות תושפע?

״בעבודה שעשיתי בתפקידי הקודם למשרד החקלאות, ראינו ששינוי האקלים ישפיע בעשורים הבאים בירידה של 18% בתפוקת הגידולים. בחלק מהגידולים, לאחר עונה של אירועי קיצון עלולה להיות צניחה של 60% בתפוקה. תפוחי אדמה למשל אוהבים קור וזה שמגדלים אותם בישראל זה פלא. מהבדיקה שלנו עלה שבשנים האחרונות הם זקוקים להרבה יותר מים: אם פעם היו משקים אחת לחמישה ימים, עכשיו זה פעם ביומיים. כלומר שיעלה הרבה יותר לגדל תפוחי אדמה. אחרי אביב וקיץ חמים במיוחד, תפוקת תפוחי האדמה יכולה לרדת בישראל ב־15%. אנחנו לא ייחודיים בזה, כמובן; בבריטניה דווח בנובמבר שיבול תפוחי האדמה עשוי להגיע לשפל של 4 מיליון טון בגלל מזג האוויר. זה יכול להוביל למחסורים במרכולים ולעליית מחירים״.

מה עוד גיליתם בנוגע לחקלאות הישראלית?

״בחצי השני של המאה יהיו שנים שבהן פשוט לא יהיו לנו תפוקות של חיטה בגלל בצורות וגלי חום. התנאים לגידולים מסוימים כמו דובדבנים, תפוחים, שקדים וזיתים לא יתאפשרו בהרבה מקומות בארץ בעשורים הבאים כי אין מספיק מנות קור. ב־30 השנים האחרונות ירדנו מ־1,500 שעות קור בשנה ל־800. זה אומר שאזורי הגידול הולכים ומצטמצמים. אם המגמה תמשיך ושעות הקור ירדו, יהיו שנים שבהן הפרי פשוט לא יצמח. עד סוף המאה, יכול להיות שנגיע למצב שבו אי אפשר יהיה לגדל בישראל תפוחים ודובדבנים.

״טמפרטורות קיצוניות פוגעות גם בגידולים אחרים כמו בננות, אבוקדו והדרים. האם מדינת ישראל מתאימה לגידולים נשירים? אני לא בטוח. לפי מאמר מדעי שפורסם לאחרונה, לקראת סוף המאה אי אפשר יהיה לגדל זיתים בלבנון. זאת מדינה פחות יבשה ויותר קרירה מישראל. זה אומר שאם הקיץ ילך ויתחמם — גם אצלנו אי אפשר יהיה לגדל את הזית שכל כך מזוהה עם האזור. בלי התערבות או שינויים, החקלאות הישראלית תיפגע מאוד״.

איך החקלאות צריכה להיערך?

״אנחנו צריכים לבחון את עתיד הגידולים הישראליים: ישראל צריכה לפתח זנים עמידים יותר לחום ולשינויי האקלים, עושים את זה במכון וולקני. בנוסף, אנחנו צריכים לחשוב אילו גידולים נוכל לגדל בעתיד ואיפה. בהשקיה יש לנו יתרון יחסי בזכות מיחזור שפכים והתפלה, אבל אנחנו לא חסינים מפני אירועי קיצון. שינויי האקלים דורשים הסתגלות וזה אתגר עצום. חברות הזרעים בעולם מדווחות כבר היום על ירידה של עשרות אחוזים בתפוקות. אם נשקיע בחקלאות הישראלית, יכול להיות לה יתרון גדול יותר על פני מדינות אחרות זה אומר שיש לנו הזדמנות גדולה. אנחנו רואים כבר היום מה קורה במדינות שאין להן פתרונות למצב — כמו ספרד".

אבל אנחנו גם מאוד תלויים ביבוא.

״אנחנו אכן מדינה שמייבאת את רוב הצריכה שלה. אנחנו צריכים להיות מאוד מודאגים ממשבר האקלים שמשפיע כמובן על כלל מדינות העולם. אנחנו חייבים לשמור על החקלאות הישראלית כי אנחנו יכולים להיות מושפעים בקלות מבצורת, למשל במדינות שמייצרות גרעינים: אנחנו מייבאים יותר מ־90% מהחיטה שלנו. כשיהיה משבר במדינות כאלו, לא בטוח שנהיה בראש סדר העדיפויות העולמי. אנחנו חייבים לדאוג לאלטרנטיבות״.

השירות המטאורולוגי במדינות רבות נמצא בחוד החנית של העיסוק בתחום, ומציב למקבלי ההחלטות מדע מבוסס להתמודדות עם השינויים העתידיים. מהן התוכניות שלך לשנים הקרובות עבור השירות?

״כמי שנמצא בתחום הזה לא מעט שנים, גם בכובע אקדמי וגם כי גדלתי ברשות המים, אני מודע לזה שהאתגרים מאוד גדולים. האקלים לא מחכה שנלמד איך להתמודד איתו. גם אם יש אי ודאות גדולה ושנים שונות, אבל ברור שאנחנו הולכים לאקלים הרבה יותר קיצוני. החזון שלי הוא שהשירות יספק שירות לכלל הציבור וכלל הסקטורים ומקבלי ההחלטות באמצעות שימוש בכלים הכי מתקדמים. זה אומר לספק מודיעין אקלימי בכל טווחי הזמן; ממה יקרה בעוד שעה ועד מה יקרה בסוף המאה, כדי שנוכל להיערך בצורה הכי טובה: ממה ללבוש כשאני יוצא מהבית ועד איך המדינה צריכה להיערך מבחינת תשתיות שנים קדימה ומבחינת הגנה על בריאות האדם".

תקציב השירות דל. משרדי המדע והסביבה שהתחייבו להעביר לכם תקציב ב־2023 למחשוב האקלימי, לא עשו זאת. איך יראה התפקוד שלכם בצל הקיצוצים?

״אנחנו בסוף מרץ בלי תקציב מאושר, מנסים לתפקד במצב הזה ועדיין לא יודעים מה יהיה תקציב 2024. הצרכים הולכים וגדלים, בעיקר נושא ההצטיידות. בעבר היו בעיות עם המכ"ם ונמצא תקציב לחידוש שלו ולמכ"ם בבית דגן זה מספיק. כן צריך אמצעים ומכ"מים נוספים, בצפון ובדרום.

"רמת הדיוק שאנחנו צריכים לתת גדלה. האתגרים שלנו הולכים וגדלים והתחום הזה צריך להיות מתוקצב בהתאם. לשנה הבאה נגבש את הצרכים שלנו ונבוא עם בקשות, בתקווה שהתקציב יהלום את הצרכים הגדלים בכלל הסקטורים: מתעופה לחקלאות. אנחנו מבינים שנצטרך לעשות העדפות, אבל ברור לנו שצריך להגדיל את התקציב״.

איפה השירות נמצא ביחס לעולם?

"שירות המטאורולוגיה הישראלי יהיה יותר מחובר גם לעולם כדי לשתף מידע וללמוד. אנחנו נפתח כלים כך שיהיו לנו יותר כלי התמודדות. מקבלי ההחלטות יקבלו את הכלים שיציגו בפניהם את התמונה לאן אנחנו הולכים ומה המשמעות. הם יבחרו איך להתמודד. זאת משימה גדולה שדורשת משאבים. יש לנו הידע לזה. זה חלק מהחוסן הלאומי של כל מדינה״.