"כל מי שעוסק בביטחון מסתכל היום על התחום עם הרבה יותר ענווה"

כשהיא נשאלת כיצד הטכנולוגיות שהצבא התפאר בהן במשך עשורים הותירו בבוקר 7 באוקטובר טעם מר כל כך, למפקדת יחידת לוטם, תת־אלוף יעל גרוסמן, יש תשובה ברורה: "לעולם נצטרך להחזיק אנשים טובים, לוחמים ומפקדים כדי להכיל את המערכות. כל עוד האויב שלך לא מדבר בביטים, גם אתה לא תוכל לדבר רק בביטים. אין סיכוי. זה אחד הדברים שצה"ל לוקח ולומד מהם, בהבנה שאנחנו מתקיימים במציאות רבודה".

לכל כתבות המגזין לחצו כאן

לוטם, יחידה טכנולוגית־מבצעית באגף התקשוב של צה"ל, אמונה על כלל מערכות התקשורת ואבטחת מערכות המידע. ביחידה מפתחים את התוכנות הייעודיות המשמשות במערכות המבצעיות של הצבא, כגון מערכת ההתרעה לציבור על ירי טילים ורקטות לעורף.

במציאות רבת הרבדים שעליה מדברת גרוסמן יש טכנולוגיה, אנשים והרבה מאוד אמצעי לחימה. מנקודת המבט שלה, "זאת המציאות הביטחוניות שתעסיק את ישראל שנים רבות קדימה, אפילו עשרות רבות. הסביבה שאנחנו נמצאים בה מיוחדת. לא בחרנו את השכנים שלנו, והסביבה הזאת לעולם תאתגר אותנו ותחייב אותנו בלוחמים. ככל שאנחנו, האנשים הטכנולוגיים, נדע להעשיר אותם במידע ויכולות מדויקות, יקל עליהם לעשות את הפעולות שהצבא נדרש לבצע".

מחדלי צה"ל ב־7 באוקטובר ובתקופה הארוכה שקדמה לו עוד ייחקרו וידובר בהם רבות. הם כוללים גם את כישלון הקונספציה הטכנולוגית, מחייבים בירור עמוק על עמידות האמצעים לאורך המכשול מול עזה, שנבנה בהשקעה של מיליארדי שקלים, ולא שרדו מול אויב שהיה חמוש בנשק פשוט. "היו כל מיני הפתעות בבוקר הזה", אומרת גרוסמן. "במקומות שהכרנו והתעסקנו בהם, היקף ההפתעה היה נמוך יותר. במקומות שבהם לא טיפלנו ולא עסקנו, היקף ההפתעה היה אחר. באותו יום ובימים שאחריו הגבנו מהר מאוד, וזה משמעותי בעיניי".

מה את לוקחת מכל התקופה הזאת?

"אני אחראית על הלגו של 'אבני הבניין ההנדסיות', על מפעלי המידע שלנו, על תהליכי הלוחמה מבוססת הרשת ועל פיתוח האנשים ביחידה שלי. החיבור של עולם הסדיר עם המילואים וגם השילוב של התעשיות הביטחוניות ותעשיות ההייטק שהתגייסו להעמדת פתרונות לצה"ל, אלה חיבורים שתורמים רבות למשימה.

"צריך כל הזמן לתרגל ולמתוח לקצה את התרחישים, כי אנחנו לא יודעים את מה שאנחנו לא יודעים. אם ניקח את הדברים לקצה, נגלה דברים שלא ידענו ונהיה טובים יותר. זה גם לאסוף מידע ולחבר בין חלקי מידע. אנחנו עובדים על פלטפורמות שמחברות תוכני טקסט, וידאו ושמע, כי השלם גדול מסך חלקיו. זה לדייק את הפתרונות שאנחנו מציעים, כי זה מה שהשטח צריך".

יותר ענווה? צניעות?

"הענווה קיימת בלוטם ואני חושבת שהיא קיבלה דחיפה נוספת, משמעותית, אחרי 7 באוקטובר. אני חושבת שכל מי שעוסק בביטחון מסתכל היום על התחום מעט אחרת, בהרבה יותר ענווה".

מה זה אומר?

"שאנחנו יודעים הרבה מאוד דברים, אבל ככל שאנחנו יודעים יותר, אנחנו מבינים שאנחנו לא יודעים הכל. שזה בסדר להיעזר בגורמים אחרים ולשאול שאלות ובמקומות שבהם לא צריך, לא להמציא את הגלגל מחדש, ואיפה שכן צריך, להמציא אותו ולהיות יצירתי לשם כך".

היחידה שלך אחראית על מערכת ההתרעה לציבור על ירי רקטות. נראה שזה אחד השירותים היחידים שהציבור הישראלי קיבל מצה"ל בבוקר 7 באוקטובר.

"במלחמה הזאת עסקנו בפעם הראשונה במתן התרעות על ירי רקטות מחוץ לגבולות ישראל, לכוחות הפועלים ברצועת עזה. הן לא הועברו בשיטות אחרות, במערכות הקשר והרדיו שבתוך הכלים המשמשים את הלוחמים שלנו בשטח, דרך סלולר מוצפן שאני מספקת לכוחות או באמצעות צופרים ניידים".

אחד מלקחי הביניים של גרוסמן, אחרי כארבעה וחצי חודשים של מלחמה, מדבר על פיתוח עתודת המילואים של היחידה. אנשי המילואים התייצבו בשעריה הרבה לפני שנקראו לכך, אחוזי ההתייצבות היו מלאים. "כעת אנחנו שוקדים על פיתוח יחידת מילואים של לוטם מתוך הבנת הערך המוסף האדיר של אותם מקצוענים שמשולבים היום בהייטק הישראלי ובאקדמיה ורוצים ויכולים לתרום ולהעשיר אותנו בכלים ובתובנות שלהם. הם הביאו לכאן חשיבה מחוץ לקופסה, רעיונות חדשים, לפעמים סיפקו את העין המקצועית הבוחנת הנוספת. היו לכך המון ערכים מוספים".

לפני המלחמה היה שיח סביב אתגרי השימור של אנשי טכנולוגיה איכותיים בצה"ל מול הפיתויים שקורצים להם בעולם האזרחי. המלחמה משנה משהו בעניין?

"יש כאלה שאומרים שכעת, הם מרגישים חובה וצורך להישאר במסגרת הצבאית. אחרים מרגישים אחרת, כי כל החוויה יותר מורכבת עבורם. אנחנו מייצרים עבור כלל המשרתים בלוטם את ההזדמנויות לראות את הערך המוסף שהם מביאים. כשאדם מרגיש שהוא עושה משהו עם משמעות ושייכות לעשייה הכללית של היחידה, הוא רוצה להמשיך ולתת".