אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מעונות יום עוזרים לחלשים - אבל מגיעים אליהם החזקים ארכיון | צילום: יריב כץ

מעונות יום עוזרים לחלשים - אבל מגיעים אליהם החזקים

מחקר של מרכז טאוב מגלה ששיעור ההשתתפות במעונות יום ובגני ילדים בגילאי 4-0 עומד על 33% בשני החמישונים התחתונים לעומת 84%-58% בשלושת החמישונים הגבוהים, למרות חשיבותם בקידום שכבות חלשות. גם איכות הגנים נמוכה

13.09.2021, 06:57 | שחר אילן

שיעור ההשתתפות במעונות יום ובגני ילדים בגילאי 4-0 עומד על 33% בשני החמישונים התחתונים לעומת 84%-58% בשלושת החמישונים הגבוהים. 

זאת, אף שמחקרים מגלים שמעונות יום מקדמים ילדים משכבות חלשות הרבה יותר מאשר ילדים משכבות חזקות. איכות גני הילדים בישראל, כולל היחס בין מספר התלמידים לאנשי צוות והשכלת הצוות - נמוכה משמעותית מאשר במדינות מפותחות. כך עולה ממחקר שמפרסם היום מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל.

קראו עוד בכלכליסט:

מחקרים מגלים שילדים שלמדו לפחות שנתיים במעונות יום או גנים לגיל הרך מגיעים להישגים משמעותיים יותר במבחני PISA (מחקר הערכה בינלאומי) מילדים שהיו זמן קצר יותר. 

מימין: נשיא מרכז טאוב אבי וייס; שרת הכלכלה אורנה ברביבאי ושרת החינוך יפעת שאשא ביטון. האחריות לגיל הרך עוברת ממשרד הכלכלה למשרד החינוך, צילומים: דובורת יש עתיד, יעל אורבך מימין: נשיא מרכז טאוב אבי וייס; שרת הכלכלה אורנה ברביבאי ושרת החינוך יפעת שאשא ביטון. האחריות לגיל הרך עוברת ממשרד הכלכלה למשרד החינוך | צילומים: דובורת יש עתיד, יעל אורבך מימין: נשיא מרכז טאוב אבי וייס; שרת הכלכלה אורנה ברביבאי ושרת החינוך יפעת שאשא ביטון. האחריות לגיל הרך עוברת ממשרד הכלכלה למשרד החינוך, צילומים: דובורת יש עתיד, יעל אורבך

הפער הממוצע במדינות המפותחות בין מי שלמדו במסגרות לגיל הרך ומי שלא הוא 15 נקודות ובישראל הוא מגיע ל־39 נקודות. שיעור ההשתתפות של ילדים במסגרות חינוך לילדים בני 2-0 בישראל דווקא גבוה יחסית ועומד על 56% לעומת 35% בממוצע במדינות ה־OECD. הנתון הזה ממקם את ישראל במקום השמיני בין המדינות המפותחות.

היכולת של המעונות לשפר את המיומנויות העתידיות של הילדים גדלה ככל שהם מגיעים משכבות חלשות יותר, משום שכשמדובר בילדים משכבות חזקות, הם יכולים לקבל הרבה יותר העשרה בבית. מחקר אמריקאי בהנחיית הפסיכולוג דוד וויקרט עקב אחר ילדים ממשפחות מרקע חלש שהשתתפו במסגרת חינוך איכותית לגיל הרך במשך 40 שנה.

גן ילדים (ארכיון), צילום: יריב כץ גן ילדים (ארכיון) | צילום: יריב כץ גן ילדים (ארכיון), צילום: יריב כץ

הוא גילה של־67% מהמשתתפים במסגרת האיכותית לגיל הרך היתה בגיל 5 מנת משכל מעל 90 לעומת 28% מקבוצת הביקורת. 21% מאלה שהיו במסגרת האיכותית נשארו כיתה לעומת 41% מקבוצת הביקורת ו־36% מהמשתתפים במעון איכותי נעצרו על ידי המשטרה 5 פעמים ומעלה עד גיל 40 לעומת 55% מקבוצת הביקורת.

המשמעות היא שמעונות יום איכותיים לילדים מרקע חלש יכולים למנוע עבריינות, לחסוך בקצבאות ולהעלות דרמטית את פריון העבודה. הבעיה היא כמובן שמדובר בהשקעה לטווח ארוך שמקבלי ההחלטות לא יוכלו לקחת קרדיט על ההצלחה שלה.

מי שזקוקים, לא מקבלים

התוצאה היא שההשתתפות במעונות יום בישראל עולה דרמטית ככל שמצבך הכלכלי טוב יותר וכישוריך גבוהים יותר. על פי מרכז טאוב, רק 33% מהילדים בני 4-0 בשני חמישוני ההכנסה התחתונים בישראל נמצאים במעון יום. זאת, לעומת 58% בחמישון השלישי, 74% ברביעי ו־84% בחמישון החמישי והעליון.

סביר להניח שסיבות מרכזיות לכך הן שרשויות חלשות מתקשות לבנות מעונות יום וכן שבעלי הכנסה גבוהה מרבים לשלוח את ילדיהם למעונות פרטיים ואיכותיים ואינם תלויים במעונות במימון ציבורי. "דווקא אלה שהכי זקוקים למסגרות הללו מבחינת התפתחותם הקוגניטיבית משתתפים בהן בשיעורים הנמוכים ביותר. לכן רצוי מאוד להגדיל ככל האפשר את שיעורי ההשתתפות של בני השכבות הללו במסגרות", קובעים חוקרי טאוב.

הפערים הקשים מתגלים גם בחתכים אחרים. רק 48% מהילדים עד גיל 4 של אמהות לא אקדמאיות נמצאים במסגרות לגיל הרך לעומת 73% מהילדים של אמהות אקדמאיות. 65% מהילדים היהודים משתתפים אבל רק 16% מהילדים הערבים. לנתון הקשה כל כך במגזר הערבי תורם מאוד הקושי לאתר שטחים למעונות יום בישובים ערביים, שבהם חלק גדול מהקרקע פרטית והעובדה שהמדינה טרם פיתחה תוכנית להקצאת קרקעות למטרות ציבור ביישובים אלה. המחסור במעונות יום הוא גם חסם מרכזי להעלאת מספר הנשים הערביות העובדות.

כמובן יש חשיבות גדולה מאוד לאיכות החינוך בגיל הרך. המחקר של מרכז טאוב בדק את איכות גני הילדים לגילאי 5-3 בישראל יחסית למדינות מפותחות אחרות. זאת על סמך המחקר הבינלאומי TALIS, שבדק מסגרות חינוך לגיל הרך, והשתתפו בו 8 מדינות מפותחות. ישראל ממוקמת אחרונה בשורת משתנים.

 ,    ,

בכיתת גן ישראלית ממוצעת יש 29 ילדים – כמעט פי 1.5 מממוצע TALIS שעומד על 19 ילדים, ויותר מבכל מדינה אחרת שהשתתפה. על הילדים מופקדות בישראל 5 חברות צוות לעומת ממוצע של 7 ופחות נשות צוות מאשר בכל מדינה אחרת. בישראל רק 34% מצוותי הגנים הן גננות (כוח אדם מיומן), פחות מכל מדינה אחרת שהשתתפה. ממוצע הגננות ב־TALIS הוא 52% כלומר פי 1.5 מאשר בישראל, וביפן 78% מהצוות הן גננות.

לעומת זאת בישראל אחוז הסייעות הגבוה ביותר במדינות TALIS שעומד על 45% לעומת ממוצע של 25%. התוצאה של שיעור הסייעות הגבוה: 39% מצוותי הגנים בישראל הן בעלות השכלה תיכונית ומטה, כפול מממוצע TALIS. במרכז טאוב מסכמים ש"אין די בשיעורי השתתפות גבוהים של ילדים במסגרות חינוך לגיל הרך, אלא יש לתת את הדעת לאיכות השירותים שילדים אלו מקבלים – איכות שתלויה בין השאר ברמת ההשכלה הפורמלית של הצוות המטפל".

ההמלצה: לבנות יותר מעונות

הצוות של מרכז טאוב צרף למחקר שורת המלצות מדיניות וביניהן: הגדלת ההשקעה בבניית מעונות יום מפוקחים חדשים. עלות מעון לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת עומדת על 3.5 מיליון שקל; והרחבת גישתן של הרשויות המקומיות הערביות לכספים ולקרקעות מתאימות לבניית מעונות יום לגיל הרך.

בנוסף, השלמת העברת האחריות למסגרות לגיל הרך עד גיל 3 ממשרד הכלכלה למשרד החינוך, מהלך שאמור לקרות בתחילת 2022 וליווי המהלך בקביעת תקני איכות גבוהים והגברת הפיקוח; שיפור תנאי העבודה והשכר של עובדות החינוך לגיל הרך, במטרה להעלות את היוקרה של המקצוע ולמשוך עובדות איכותיות יותר לתחום; הגדלת היחס בין מספר חברות הצוות למספר הילדים במסגרות בהתאם למקובל במדינות מפותחות אחרות.

תגיות