כיצד להגן על החסכונות מפני השלכות הרפורמה המשפטית?

• פרופ' שיקי לוי הוא ראש ההתמחות במימון בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית
• אין לראות בכתוב ייעוץ השקעות

לשינוי המשטרי שמקדמת הממשלה עלולות להיות השלכות לא רק על אופי החיים במדינה, אלא גם על החסכונות שלנו. כפי שהניסיון במדינות שעברו תהליכים דומים מלמד, החסכונות חשופים למספר גורמי סיכון שעלולים לפגוע בהם באופן דרמטי. למרבה המזל, יש דרכים פשוטות להגן על החסכונות, כפי שיתואר בהמשך. השינוי המשטרי חושף את החוסך הישראלי לשלוש סכנות עיקריות:

פיחות השקל - מספר חברות כבר הודיעו שבתגובה לרפורמה המתוכננת הן מעבירות את פעילותן מהארץ לחו"ל. חלק מהמשקיעים הזרים הודיעו שהם "מחשבים מסלול מחדש" לגבי השקעות בארץ. כרגע זהו זרזיף. אבל ההיסטוריה מלמדת שמה שמתחיל כזרזיף עלול להיהפך מהר מאד למבול. עזיבת חברות את הארץ, צמצום השקעות מחו"ל, והסטת השקעות מהשוק המקומי לחו"ל יגרמו לפיחות השקל. המשמעות היא שכוח הקניה של החוסך הישראלי במונחים דולריים ייפגע. בהונגריה, המטבע המקומי איבד כ-60% מערכו במונחים דולריים. הלירה הטורקית איבדה יותר מ-90% מערכה מול הדולר.

פגיעה בזכויות הקניין - כיום בית המשפט מהווה חומת מגן על זכויות הפרט, וביניהן זכות הקניין. אם וכאשר בית המשפט יהפוך לעוד זרוע של הממשלה, חומת מגן זו תעלם. וכך, במצב בו הממשלה תזדקק לכספים שלא יהיו ברשותה (למשל, כדי לעמוד בהתחייבויותיה הקואליציוניות) היא עלולה להטיל מסים על ההון שנחסך. בהיעדר הגנת בית המשפט, מסים אלה עלולים גם להפלות אוכלוסיות מסוימות (למשל כמו המס שהוטל בטורקיה במלחמת העולם השנייה, שהיה בשיעור הגבוה פי 46(!) ופי 36 על הארמנים והיהודים, בהתאמה, מאשר על המוסלמים).

איסור הוצאת כספים מהארץ - חוסך שינסה להימנע משתי הסכנות הנ"ל עשוי לרצות להעביר את כספו לחו"ל. תגובה אפשרית של הממשלה לכך היא הטלת מגבלות, או איסור גורף, על הוצאת הון מהארץ. רוסיה, למשל, אוסרת על אזרחיה להוציא מהמדינה סכום העולה על 10,000 דולר בחודש (וגם זה, בתנאי שקנו את הדולרים לפני פרוץ המלחמה באוקראינה).

אין ודאות אם ומתי סכנות אלה תתממשנה, ובאיזו עוצמה, אך הניסיון ממדינות שעברו תהליכים דומים של פגיעה בדמוקרטיה איננו מעודד. למזלנו, אפשר להתגונן מפני הסכנות הנ"ל בעזרת שתי פעולות פשוטות. הראשונה, והחשובה ביותר, היא המרת החסכונות למט"ח. ברגע שהכסף במט"ח, אפשר להפקיד את חלקו בפיקדון נושא ריבית, ואת חלקו להשקיע בקרן מנייתית, כדוגמת קרן Vanguard S&P500, הגובה דמי ניהול נמוכים מאד (0.03% לשנה. לקורא המורגל לדמי הניהול בארץ: לא, זו לא טעות דפוס - שלוש מאיות האחוז). החלוקה בין שני אפיקים אלה היא על פי טעמי המשקיע. (ניתן גם להשקיע בקרנות ישראליות המחקות את מדד ה-S&P500, אך כאן יש לשים לב לשני דברים: ראשית, חלק מהקרנות "מחביאות" דמי ניהול על ידי השארת אחוז מסוים מהדיבידנדים אצלן. שנית, כדי להתגונן מסכנת הפיחות יש לבחור בקרן שמחקה תשואות דולריות, ולא שקליות, דהיינו לא קרן "מנוטרלת מט"ח").

המרת החסכונות למט"ח מגינה מפני הסכנה הראשונה, אך לא מהשנייה והשלישית. כדי להימנע מסכנות אלה, יש לבצע פעולה נוספת, והיא העברת המט"ח לחשבון בבנק בין-לאומי. חשבון בנק זה אינו מיועד להיות תחליף לחשבון הבנק "הרגיל", אליו נכנסת המשכורת וממנו משולמים החשבונות השותפים, אלא להוות מקלט עבור ה"כסף הגדול". בארץ פועלים מספר בנקים בין-לאומיים גדולים, כדוגמת קרדיט סוויס, דויטשה בנק, וסיטיבנק. אולם אלה מיועדים ללקוחות אמידים ביותר, שכן הם דורשים סכום מינימום של לפחות 5 מיליון דולר לפתיחת חשבון. לפיכך, האלטרנטיבה המעשית עבור רוב החוסכים היא פתיחת חשבון בבנק "רגיל" בחו"ל, בבנקים דוגמת וולס פארגו, בנק אוף אמריקה וכו'. פעולה זו דורשת כניסה פיזית לאחד מסניפי הבנק, כך שזהו חומר למחשבה לקראת הנסיעה הקרובה לחו"ל.

אנו חווים תקופה לא פשוטה של חוסר יציבות ואי ודאות. גורמים חשובים העתידים להשפיע על חיינו עשויים להראות מעבר לשליטתנו. אבל לפחות בתחום אחד, ניהול החסכונות שלנו, יש לנו שליטה (עדיין). כדאי לנצל אותה כדי להיערך לסופה הכלכלית שנמצאת כנראה בדרכה אלינו. כולי תקווה שתחזיותיהם הקודרות של מעל ל-370 כלכלנים בכירים, ביניהם זוכי פרסי ישראל ופרסי נובל, לגבי חומרת המצב יתבדו. במקרה זה, אם יתברר שהסכנה חלפה, אין בעיה להמיר את החסכונות בחזרה לשקלים. אבל יש סיכוי די טוב שצעדי מניעה פשוטים שיינקטו היום יחסכו הפסדים ומפח נפש בעתיד. או כפי שניסח זאת בנג'מין פרנקלין: “An ounce of prevention is worth a pound of cure”.