"לגייס קודם את המשתמטים": 3,000 הערות ציבור לחוקי הארכת שירות הסדיר והמילואים

הלילה בחצות תסתיים האפשרות לשלוח הערות ציבור על שני החוקים שמבקשים להאריך את שירות הסדיר ואת שירות המילואים בעקבות הצורך המיידי של הצבא בכוח אדם עקב מלחמת "חרבות ברזל". כזכור, לפני שבועיים הגיש משרד הביטחון שני תזכירי חוק נפיצים במיוחד: הראשון (חוק שירות ביטחון) עוסק בהארכת שירות הסדיר של כל הגברים וחלק מהנשים, כולל אלו שמשרתים כעת, מ-32 חודשים ל-36 חודשים. השני (חוק שירות המילואים), עוסק בהכבדה משמעותית של עומס המילואים על האזרחים המשרתים, כאשר הדרישה החדשה של צה"ל היא שבמקום שלוחמים יבצעו בממוצע 18 ימי מילואים בשנה הם יבצעו 42 ימי מילואים מדי שנה, מפקדים יבצעו כ-70 ימי מילואים וקצינים כ-84 ימי מילואים מדי שנה.

שני תזכירי החוק התעלמו לחלוטין מהאפשרות להגדיל את מספר המשרתים בצה"ל באופן המתבקש של הרחבת מעגל הגיוס, ובאופן ספציפי לא הועלתה האפשרות של גיוסם של כ-66 אלף בני ישיבות חרדים הנהנים מפטור גיוס.

נכון לכתיבת שורות אלו, הוגשו על שתי הצעות החוק כ-3,000 הערות ציבור: 1,417 הערות לחוק שמאריך את שירות הסדיר ו-1,513 הערות לחוק שמגדיל את הנטל על משרתי המילואים. רפרוף על ההערות מגלה כי חלקן מנומקות להפליא וחלקן מזכירות יותר טוקבקים, אבל המכנה המשותף של כמעט כולן הוא שלטענת המעירים מדובר בחוק לא שוויוני: "מדוע אתם פונים לחיילים שכבר משרתים, שחוקים ועייפים וחסרים מחייהם הרגילים מעל שליש שנה(!) במקום לפנות לקרוב ל-70,000 אנשים נוספים שניתן לגייסם ואף חובה לגייסם לפי חוקים שחוקקו כאן בעבר" כתב אחד המעירים והוסיף: "להגדיל את הנטל על הציבור המשרת מחליש את הצבא, מוריד את המוטיבציה ואת היכולת לתפקד בעת חירום ובמקביל מחליש את המשק כי הוא מרחיק ציבור יצרני גדול וחשוב ממנו. עסקים קורסים, מקומות עבודה גדולים במצב המתנה לכח אדם, אלה נזקים לטווח ארוך. גייסו את הציבור שטרם גויס, הכשירו אותו, חזקו את צה״ל כדי שיוכל לעמוד במשימה".

"אני מתנגדת בתוקף וללא כל סייג להצעה זו" נכתב בפתיח של אחת ההערות. "ההצעה הינה בניגוד לעקרון שוויון בנטל. כבר כעת יש פלח קטן מאד של האוכלוסיה שנושא בנטל של המילואים - וזה גם פלח האוכלוסיה שעובד ומשלם מסים. אוכלוסיה זו מסכנת חייה ומשלמת לאורך שנים מחיר כבד ביותר מעול ההגנה על המדינה ומשלמת בחיים ובבריאות. לעומת זאת קיים פלח של האוכלוסיה משתמט. אבקש להתחיל בשלב ראשון לגייס את המשתמטים ורק לאחר מכן להוסף נטל על אלה שקורסים. אי אפשר להפלות בין דם לדם. אבקש להפסיק את מדיניות האי שוויון הנוראית הזאת שאינה מוסרית ופוגעת בלכידות החברה שלנו. אי אפשר להגיד 'ביחד ננצח' ולהמשיך לאפשר השתמטות מחד והכבדת העול על האחרים. בושה!" מעירה נוספת כתבה: "אני נמנית על הציבור הדתי לאומי, עד היום תמכתי בסטטוס קוו. בעלי במילואים מתחילת המלחמה ואני מבקשת שהפעם הנטל יתחלק בין כולם".

בהערה אחרת נכתב: "זה צו השעה לגיוס כל המגזרים לשירות סדיר, גיוס כזה יפחית את הצורך הרב בחיילי המילואים, שתרמו במהלך החודשים האחרונים מזמנם בצורה חסרת תקדים שפגעה בקריירה שלהם ובבני משפחתם, הם עשו את זה במסירות רבה ואסור למדינה להשיב להם על כך בתזכיר חוק כזה. בנוסף, גיוס כלל המגזרים יתרום לתחושת האחדות שנוצרה בעם ויחבר בין חלקי האוכלוסייה שתחושות הפילוג ביניהם הגיעו לשיא שלילי בימים לפני המלחמה. אני רוצה להאמין שכל חברי הקואליציה בסופו של דבר יודעים מה הצעד הנכון. חשוב להבין את הנקודה שמדינת ישראל נמצאת בה ולפעול מתוך הסתכלות רחבה ולא מתוך אינטרסים צרים. אנחנו נמצאים בזמנים הקשים ביותר שידעה המדינה שלנו ואסור להמשיך בהתנהלות חסרת אחריות ואף חסרת הגיון משפטי. צריך להודות בטעויות שנעשו עד כה ולפעול כדי שהמדינה תוכל לצמוח מהמשבר שנוצר, צמיחה כזאת תתאפשר כאשר הצדדים יפעלו בהיגיון המתבקש, יקבלו החלטות שנתפסות כקשות אך בסופו של דבר ההגיון הבריא והפשוט מוביל למסקנה שאלה ההחלטות הנכונות ובתור התחלה יעבירו את תזכיר חוק זה לארכיון".

הערה ארוכה ומפורטת נכתבה נגד החוק שמבקש להאריך את שירות הסדיר: "אני אחד מלוחמי גולני שתפסו את קו עזה ב-7.10. הייתי על ציר ליד הגדר ביריות הראשונות, והשתתפתי באחד מקרבות ההגנה הכי קשים שהיו באחד המוצבים מתחילתו ועד סופו. בתקשורת ובעיקר בדובר צהל מקפידים להראות את הלוחמים מחוייכים, ״מורעלים״ ומוכשרים. לא כך האמת. התגייסנו לקרבי מתוך תלישות שליחות ומחויבות, שליוו ומלוות אותנו בכל רגע. אין לי ספק שרוב חברי לגדוד ילחמו בכל אשר נקרא אליו, בצפון ובדרום. אבל האמת צריכה להיאמר. ב-7.10 הופקרו לגורלנו. אני וחברי נלחמנו בקרבות חסרי סיכוי, ראינו את חברינו נופלים ונשחטים מול עיננו והיינו בטוחים שעות ארוכות במותנו. לאחר מכן, המשכנו לתמרון ארוך בן שלושה חודשים בעזה, שאגעייה ומחנות המרכז, שגם הוא סיפק את רגעיו הקשים.

"בצבא מצפים מאיתנו להמשיך הלאה, אבל המראות, הריחות והחוויות מאותם רגעים יצרבו בנפשנו לעד. אני חברי לגדוד, בעיקר אלו שסגרו את אותה שבת, מסתובבים במוצבים ובבית חסרי חיים, מלאים תחושות אשמה על ששרדו, מלאי חשש מהתפתחות הלחימה ובעיקר מההמשך השירות ומהחיים שמצפים לנו אחרי. כל לוחם יודע כי הרגע בו יוכל באמת להתחיל ולשקם את חייו הוא רגע השחרור. אף אחד מאיתנו לא יוכל באמת לנסות לחזור לחיות את חייו שהוא מוקף במוצבי בטון, ירי, פקודות וזכרונות. תאריך השחרור היה ועדיין עבורנו הדבר היחידי שמעניק לנו תקווה ואופטימיות לחיים נורמאליים. וכעת גם את זה רוצים לקחת מאיתנו. אנחנו מבקשים רחמים בעניין הזה. אפשרו לנו להיאחז בתקווה הזאת, אל תשברו אל האמון המועט שעוד נשאר לנו במשהו. ויתרו על הארכת שירות החובה, לפחות באופן רטרואקטיבי ולחיילים שהשתתפו בלחימה. יש פתרונות אחרים.

"חלק גדול מעיסוקו של לוחם בקו מבצעי הוא מטבח, תורנויות שונות ושמירות עורפיות- לא רק לוחמים יכולים לעשות את זה. יש חיילים מיותרים בצה״ל- ניתן להשתמש בהם. ניתן לגייס מגזרים וציבורים שאינם מתגייסים ברובם. ניתן לשנות מעט את ספר הפרופילים הקשיח כדי לאפשר ליותר מלש״בים להתגייס בלוחמה. ואם ממש אין ברירה- אפשר לגייס את מי שצריך למילואים ישר אחרי השחרור, ובכך לאפשר למי שעשה ולחם להשתחרר בכבוד, גם אם הוא לא מסוגל יותר. ב7.10 הרגשנו גם אם לא בצדק) שאנחנו, הכוחות המעטים שהיו בשטח לפני, הופקרו למותם. בבקשה אל תפקירו גם את מה שיכול להישאר מהחיים שלנו".

לפני שבוע וחצי אמר הרמטכ"ל הרצי הלוי בהצהרה לתקשורת כי "כולם צריכים להתגייס להגנה על הבית. זו היא תקופה אחרת, מה שהיה לפניה נכון שייבחן שנית... צה"ל תמיד שאף להביא לשירותיו מכל חלקי החברה הישראלית. המלחמה הזו ממחישה את הצורך לשנות, להצטרף לשירות, להגן על הבית. יש לנו הזדמנות היסטורית להרחיב את מקורות הגיוס לצה"ל בשעה שבה הנחיצות היא גבוהה מאוד. אנחנו נדע לייצר את הפתרונות והתנאים הנכונים לכל אוכלוסייה שתצטרף למשימה הנעלה הזו. צה"ל כצבא העם נכון למשימה". למרות הצהרתו, הצבא כרגע פועל להגדיל את נטל השירות רק על המגזרים שכבר משרתים.

בסוף חודש מרץ 2024 תפקע תוקפה של החלטת הממשלה שקובעת שלא לאכוף את אי הגיוס של בני הישיבות. במענה לעתירה בנושא לבג"ץ, ענתה אתמול היועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב מיארה בשם המדינה וטענה כי חוק גיוס חדש יהיה חייב לעבור עד סוף חודש יוני, אחרת לא יהיה מקור סמכות חוקי המאפשר הימנעות גורפת מהליכים לגיוס בני הישיבות. במקרה והחוק לא יעבור, המדינה תאלץ לאכוף את החוק - "כלל גורמי המדינה המוסמכים יהיו מחויבים לפעול בהקשר להליכי הגיוס בהתאם לדין".