האחים זלקינד מחפשים שותף לרשת קארפור לפי שווי של 900 מיליון שקל

שנה וחצי לאחר שרכשו את השליטה ביינות ביתן־מגה, בעלות השליטה אלקטרה צריכה והפניקס רוצות להכניס שותף חדש לרשת, שבינתיים שינתה את שמה לקארפור ישראל, לאחר שקיבלה את הזיכיון המקומי של ענקית הקמעונאות הצרפתית.

ל"כלכליסט" נודע שאלקטרה צריכה (35%), שלה הסכם בעלי מניות עם הפניקס (15%), מנהלת מגעים למכירת 25%—30% מקארפור ישראל לשותף חדש, שבמידה רבה אמור להיכנס בנעליו של נחום ביתן (37%). השווי של קארפור ישראל שלפיו שואפות אלקטרה צריכה והפניקס לבצע את העסקה עומד על 900 מיליון שקל — פי 3 מזה שלפיו ביצעו את העסקה שהפכה אותן לבעלות השליטה.

באמצע 2021 איבד ביתן את השליטה ברשת שאותה הקים, זאת לאחר שבלע ב־2016 את רשת מגה הקורסת בעסקה של 450 מיליון שקל, שלימים התבררה כגדולה על מידותיו. במסגרת ההזרמות שביצעו אלקטרה צריכה והפניקס, בהיקף של כ־200 מיליון שקל, קיבלה אלקטרה צריכה אופציה לרכוש את האחזקות שנותרו לביתן לפי שווי של 900 מיליון שקל. את האופציה היא צריכה לממש עד סוף השנה הנוכחית, ומשום כך ביתן מנסה לרכוש עוד כ־2% מהמניות שבידי העובדים, כדי להגדיל את התמורה העתידית. מדובר במהלך מסובך משפטית, שכן לא ברור אם העובדים יכולים לסחור באחזקות האלו.

את המגעים להכנסת שותף לקארפור ישראל מנהל צביקה שווימר, מנכ"ל אלקטרה צריכה, החברה־הבת של אלקו שבשליטת משפחת זלקינד, שמכהן גם כיו"ר של קארפור ישראל, שאותה מנהל אורי קילשטיין. ישנם מספר מתווים אפשריים לעסקה. לפי אחד מהם, אלקטרה צריכה תמכור 17% מהמניות לשותף החדש, והוא יקבל אופציה לרכוש מניות נוספות לאחר שאלקטרה צריכה תממש את האופציה לרכוש את המניות של ביתן. מתווה אחר כולל את הרכישה של מניות ביתן עצמו. מתווה שלישי מדבר על רכישה של מניות באופן ישיר מבעלי המניות הנוכחיים לצד הזרמת הון לחברה באופן שידלל את בעלי המניות הקיימים.

שווימר מחפש להכניס לקארפור ישראל שותף אסטרטגי ולא שותף פיננסי. זאת, בין היתר, כדי לשמור על מעמדה של הפניקס, וגם על מנת לעשות שימוש בידע של השותף. ככל הידוע, שווימר נפגש עם מספר משקיעים פוטנציאליים, ביניהם יבואנית הרכב קרסו מוטורוס שבשליטת משפחת קרסו, יבואנית הרכב UMI שבשליטת משפחת עיני וחיים דנון, קרן הפרייבט אקוויטי אייפקס, שמנוהלת בישראל על ידי זהבית כהן, וזכיינים של קארפור במדינות זרות דוגמת איחוד האמירויות, מדינות דרום אירופה ומרוקו. נכון להיום לא נרשמה התקדמות במגעים עם מי מהשותפים הפוטנציאליים האלו, זאת, בין היתר, על רקע החולשה שמגלות חברות הקמעונאות בשווקים הציבוריים, מה שמביא שחקנים רבים לשבת על הגדר. אם הכנסת שותף אסטרטגי לא תצלח, ייתכן ששווימר יפנה לקיים משא ומתן עם שותפים פיננסיים פוטנציאליים.

בסוף המהלך, ככל שיושלם, אלקטרה צריכה צפויה להחזיק ב־50%—55% מקארפור ישראל, הפניקס תחזיק 15%—20%, הבנקים הנושים של ביתן יחזיקו 9%, אך עשויים למכור את האחזקות, והשותף החדש יחזיק ב־20%—25%. השותף החדש יקבל מושב או שניים בדירקטוריון. כיום אלקטרה צריכה ממנה ארבעה דירקטורים, כולל היו"ר, בשמה ובשם הפניקס, ואילו ביתן חולש על שני מושבים.

לקארפור ישראל יש כיום כ־150 סניפים שפועלים ברובם תחת המותגים יינות ביתן ומגה, כשהכוונה היא להסב את כולם לסניפים של המותג הצרפתי קארפור. בשלב ראשון, בכוונת החברה להסב 50 סניפים עד לחודש מאי הקרוב. לשם כך דרושה השקעה כספית גדולה. לאחרונה גייסה קארפור ישראל מימון בנקאי בהיקף של 100 מיליון שקל, כשבמקביל בעלי המניות הקיימים הזרימו 100 מיליון שקל נוספים. גם ביתן הזרים את חלקו (37 מיליון שקל).

מבחינת אלקטרה צריכה, הבאת קארפור לארץ היא בגדר גיים צ'יינג'ר, אולם ב־12 החודשים האחרונים המניה שלה נחתכה ב־45%. זאת, בין היתר, על רקע ההשקעות העתידיות הגדולות שהיא נדרשת לבצע כדי להסב את סניפי יינות ביתן־מגה לקארפור ובשל חוסר הוודאות של המשקיעים ביחס להצלחת המהלך. זאת למרות שבשיחות פרטיות מצביעים באלקטרה צריכה על עלייה של 50% במכירות של הסניפים שעוברים כעת את הליכי ההסבה לקארפור, ובינתיים ממותגים תחת השם הזמני Super. משום כך, הכנסת שותף נוסף לקארפור ישראל היא גם בגדר פיזור הסיכון מבחינת בעלי המניות הקיימים של החברה.

בשנים האחרונות הציגה יינות ביתן־מגה ביצועים נחותים ביחס למתחרות שלה בשוק הקמעונאות, וזאת למרות שיש לה סניפים במיקומים טובים במרכזי הערים. לכן, ועל מנת לבצע את המהלך של השקת קארפור, גייסה אלקטרה צריכה את קילשטיין, מי שהיה המשנה למנכ"ל שופרסל, השחקנית הגדולה בתחום, כדי לנהל את קארפור ישראל. קילשטיין הוא שמוביל את מהלך השקת הסניפים, והוא גם הוביל תוכנית התייעלות משמעותית בחברה שכללה פרישה מרצון ופיטורים של עובדים רבים בעלות של 60 מיליון שקל. בעת שהתוכנית פורסמה בחודש נובמבר האחרון, אלקטרה צריכה צפתה שהיישום שלה, יחד עם האצת הסבת הסניפים, יוביל לשיפור ברווח התפעולי־תזרימי (EBITDA) של מגזר המזון החל מהרבעון הרביעי של 2022. את התוצאות ניתן יהיה לראות בדו"חות השנתיים שיפורסמו במרץ.