אחרי היעדרות של 16 שנה - מילאן חוזרת לחצי גמר ליגת האלופות

בהיכל המרכזי של "קאסה מילאן" יש דגם ענקי של גביע אירופה. כל הגביעים האחרים - כולל גביעי אליפות איטליה - "מוצנעים" ביחס לגביע עם האוזניים הגדולות. המסר פשוט: הגביע הגדול הזה שהרבה יותר גדול מכל דבר אחר בהיכל התארים שלנו, זה מה שחשוב למועדון שלנו. אפילו אם 16 שנה לא היינו בחצי גמר הגביע האירופי.

כל שחקן וכל אוהד יודעים ש"מילאן זה אירופה". אז כשמילאן מגיעה לערב אירופאי - לא משנה נגד מי - היא מגיעה לערב עמוס משמעות עבורה. משמעות גדולה יותר מאשר רוב היריבות שלה באותו הערב. ההשפעה של המשמעות הזו על המוטיבציה של השחקנים, על המשמעת שלהם, על שפת הגוף שלהם נראית לעין. ברור שגם עבור נאפולי משחק מול ססואולו בסריה A הוא לא אותו דבר כמו משחק נגד אייאקס בליגת האלופות אבל אצל מילאן יש הרבה יותר משמעות למשחק במפעל האירופי. אז הם ירוצו כמה אחוזים יותר חזק. הם יזיעו כמה אחוזים בודדים יותר. ובדברים האלה נמצא ההבדל הגדול.

מילאן לא קבוצה טובה יותר מנאפולי. אבל בליגת האלופות נאפולי לא מתמודדת רק מול 11 שחקנים. היא מתמודדת מול רוח מועדון "אירופאי" בתפיסתו. מועדון שחי עבור הלילות האירופאיים. זה מועדון שהגיע 13 פעמים לחצי הגמר בליגת האלופות (רק ברצלונה, באיירן מינכן וריאל מדריד - שהשתתפו בהרבה יותר קמפייני ליגת האלופות) הגיעו ליותר. זה מועדון שהוא שני רק לריאל מדריד במספר גביעי אירופה שזכה בהם.

נכון, ריאל מדריד גם עלתה אמש לחצי הגמר אבל בשלב הזה באמת לא כדאי להמר נגד מילאן.