מ"מ יו"ר ועדת חוקה: "הייתי מפטר יועמ"שית שמונתה על ידי האויב הכי גדול של ראש הממשלה"

ועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת דנה הבוקר (ג'), זה היום השלישי ברציפות, בצמצום עילת הסבירות והגבלת החלתה על הדרג הנבחר. מ"מ יו"ר הוועדה ח"כ יצחק פינדרוס מנהל הבוקר את הדיון במקום היו"ר ח"כ שמחה רוטמן, שטס לבלגיה במסגרת משלחת של הכנסת.

כפי שהוצג בוועדה ביומיים האחרונים, הן יועמ"ש הוועדה עו"ד ד"ר גור בליי, והן הייעוץ המשפטי לממשלה, כפי שהציג אתמול המשנה ליועמ"שית למשפט ציבורי-מינהלי עו"ד ד"ר גיל לימון – מתנגדים לתיקון שמקדמת הקואליציה. על פי הנוסח המוצע של הוועדה, "מי שבידו סמכות שפיטה על פי דין, לרבות בית המשפט העליון, לא ידון ולא ייתן צו נגד הממשלה, ראש הממשלה, שר משריה או נבחר ציבור אחר כפי שייקבע בחוק, בעניין סבירות החלטתם".

כמו ביומיים האחרונים, גם היום עיקר הדיון התרכז בביקורת חברי האופוזיציה, בהמשך לביקורת מצד הגורמים המשפטיים אתמול ושלשום. כך למשל, ח"כ דבי ביטון אמרה כי "עילת הסבירות נתנה לא אחת פתרונות מצילי חיים, כפי שהציג המשנה ליועמ"שית. כאשר הכוח הבלעדי יהיה בידי הממשלה, נהיה בדרך למדינה דיקטטורית, ללא אפשרות חזרה".

לדברי ח"כ נעמה לזימי: "לעילת הסבירות אין תחליף, ומה שמדובר כאן הוא למעשה בסירוסה. זו עילה שהשפעותיה על הפרט והאזרחים חשובה ביותר". היא הציגה דוגמאות: "על בסיס עילת הסבירות לא הרחיבו את בזן ולא בנו על קרקע מזוהמת ומיגנו כיתות. גם במשפט דיני העבודה עילת הסבירות מגנה על עובדים מפני פיטורים לא הוגנים. כלומר, זו עילה שמשמשת אותנו פעם אחר פעם לאינטרס הציבורי נטו. מה לעשות שהדרג הפוליטי לא תמיד צודק. אתם חד משמעית הולכים פה על הראש של הציבור".

ח"כ גלעד קריב תקף את מובילי חקיקת ההפיכה המשטרית: "בעבר אמרתי לגבי יו"ר הוועדה שמחה רוטמן והשר יריב לוין – שהזוג הזה מזכיר לי את שמשון ויובב, ואני משאיר לציבור לחשוב מי פה בסיפור הזה הוא פינוקיו". לדבריו, "איני מבין איך יו"ר הוועדה רוטמן מניח הצעה פרטית שלו ועושה מעקף ורוצה קיצורי דרך כדי להעביר אותה דרך הוועדה, וברוב חוצפתו הוא לא כאן, ועוד מתכנן לסיים את ההכנה בוועדה בדיון הזה ואולי בעוד דיון בשבוע הבא, בהליך חפוז. אלה שיאים חדשים של חוצפה".

כאשר החל קריב לדבר על ההפגנה הסוערת הבוקר של "אחים לנשק" מול ביתו במודיעין של שר המשפטים יריב לוין, "שעסוק באכלו לי שתו לי ואולי בגלל זה לא אוכל ונראה (רזה) כפי שנראה", החלו ויכוחים רמים בוועדה, חילופי האשמות וצעקות בין חברי הכנסת. "לא רציתי לעורר מהומה אלא רק לומר שכנראה עבר זמן רב מאז הבגרות של לוין באזרחות וטוב שהציבור הזכיר לו הבוקר בהפגה מול ביתו. זו דמוקרטיה, לפעמים גם הפגנות סוערות", אמר קריב. ח"כ משה סעדה צעק לו בתגובה: "זו עבריינות". ח"כ קריב ענה לו: "מה שאתה רואה כרגע זה עדיין רק הצגת ילדים. השר לוין לא רק טירון בענייני דמוקרטיה אלא גם טירון גדול בענייני דרך ארץ והלכות מנהיגות. ואני אומר ליובב ולשמשון של הקואליציה שלכם יחד עם הפינוקיו שעומד בראשות ממשלת ישראל, אתם תתקלו בחומה בצורה של מגני הדמוקרטיה במדינת ישראל".

"במקום לקיים שיח ראוי אנו שומעים שוב התלהמות והסתה", אמר בהמשך ח"כ סעדה. "אין ספק שיש חשיבות בביקורת שיפוטית, ועדיין יהיו קיימות עילות אחרות וכלים משפטיים נוספים כמו שרירות, מידתיות ומניעים זרים. עילת הסבירות מורכבת, יש שאלה איך מגדירים סבירות וזו שאלה משפטית שנכון לקיים עליה בוועדה דיון. לצערי, אין פה דיון ענייני-משפטי, ההתנהלות פה לא סבירה".

יוראי להב הרצנו הגיב: "ונראה לך סביר שמי שמנהל את הישיבה (פינדרוס) הוא מי שתקף את קהילת הלהט"ב ואמר שהם יותר מסוכנים מדאע"ש, החמאס וחיזבאללה, ורוצה שאני אישית אעלם מהעולם?".

בדיון דיברו גם נציגים שונים מהציבור, בין השאר משקיע ההון סיכון מוטי ועקנין, נציגת המרכז הרפורמי לדת ומדינה עו"ד ריקי שפירא, ד"ר גיא לוריא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, עו"ד אדוארד ווסר שהגיש את הבג"ץ בעקבותיו חויבה המדינה למגן כיתות בבתי ספר בעוטף עזה ובשדרות ודוברים נוספים. הם תקפו את השינוי המוצע בעילת הסבירות וניסו להסביר כיצד זה עלול לפגוע ביכולת של אנשים לעתור לבית המשפט ולקבל סעד כאשר הממשלה מקבלת החלטות לא סבירות בעליל שפוגעות בציבור או בזכויות אדם.

מנגד סגן ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת, עו"ד אהרון גרבר אמר: "ביטול עילת הסבירות ביחס לנבחרי ציבור כפי שמוצע כעת בחקיקה הוא לא ביטול הביקורת השיפוטית. יש עוד הרבה עילות שהיו לפני עילת הסבירות וחלקן פותחו במהלך השנים. צריך להגיד שלעניין הסבירות יש יתרונות, כי יש גורם מפקח ומבקר בכל עניין, אבל האם אנו רוצים שיטת משפט שבה אפשר לבוא ולהגיד על כל דבר שהוא לא סביר? ח"כ קארין אלהרר ענתה לו: "כן". גרבר הגיב לה:"אני לא רוצה את זה. כשיש חשש לזכויות – בשביל זה יש עילות אחרות כמו מידתיות".

לאחר מכן התחיל ויכוח בוועדה כאשר ח"כ קארין אלהרר שאלה באיזו עילה אפשר יהיה למשל לפסול מצב שבו הממשלה רוצה לפטר את היועמ"שית ללא סיבה מקצועית. מ"מ היו"ר יצחק פינדרוס אמר שבהחלט סביר ששלטון נבחר מחליף יועץ משפטי שמונה על ידי ממשלה קודמת: "יועמ"שית שמונתה על ידי ממשלה אחרת – הייתי מפטר אותה", והוסיף: "היועמ"שית מונתה על ידי האויב הכי גדול של ראש הממשלה, גדעון סער". משהחלה מהומה בדיון הוא תיקן עצמו: "התכוונתי אוייב פוליטי של ראש הממשלה. באיזו מדינה דבר כזה היה קורה?".

בסוף הדיון דיבר גם השר לשעבר ופרופ' למשפטים שמעון שטרית והציע מודל חלופי: "אם הוועדה רוצה לעשות עבודה נכונה, היא צריכה לחוקק את חוק הביקורת השיפוטית, שידון בעילות ביקורת דיוניות, בעילות ביקורת מהותיות וגם בסוגיות של סמכות. בעיני חסימה של ביקורת שיפוטית רק לפי הדרג המחליט היא לא נכונה וגם לא נכון לחסום אותה רק לפי נושא. הדרך הנכונה שאני מציע היא לפתח קריטריון שאומר לבית המשפט - תשקלו אם אתם יכולים להתערב או לא. ביהמ"ש הוא שיקבע האם החלטת ההתערבות יש בה שיבוש מהותי של היחסים".

ח"כים מהקואליציה שאלו אותו בתגובה "מה נשתנה מהמצב היום"? פרופ' שטרית ענה: "המודל הזה של הקריטריון שאני מציע שיכוון את בית המשפט יהיה שיקול חובה ובית המשפט יפתח את הגדרות הנכונים. כשם שהוא פיתח את הרחבת הגדרות, הוא ידע גם לעשות את הכיול המדוייק שנדרש, אבל לא על בסיס של היררכיה בין דרג נבחר ופקידותי ולא על ידי הוצאת תחומים שלמים".