סכנת החומרים המסוכנים: "חושבים שאם היה בסדר עד עכשיו, אז לא חייבים לעשות שום דבר"

מדיניות ההדחקה של הממשלה, שהובילה לפרוץ מלחמת הפתע, עלולה להתהפך עלינו פעם נוספת – בתרחיש של פגיעה במפעלים המכילים חומרים מסוכנים. על המוכנות של המתקנים הרגישים הללו יש לשקוד בעוד מועד, בימים של שגרה, אלא שלמלחמה הזו כבר נכנסנו כשמעל הראש מתנופף דו"ח חמור של מבקר המדינה. בשבוע שעבר, יום לאחר פרוץ המלחמה, ערכו המשרד להגנת הסביבה ופיקוד העורף "הערכת מצב" בנושא, ושלחו נציגים לעשרות מפעלים שמחזיקים מצבורים של חומרים מסוכנים ופגיעה בהם עלולה לגרום לקטסטרופה סביבתית־בריאותית חסרת תקדים בתוך ריכוזי אוכלוסייה – אך אשתקד כבר מצא המבקר ליקויי היערכות חמורים.

במצב של איום ביטחוני מתקני החומרים המסוכנים נחשבים ל"מגבירי סיכון", בעיקר כשהם ממוקמים בסמוך לריכוזי אוכלוסייה. במבצע "שומר חומות", למשל, פגעה רקטה במתקן דלק של תש"ן באשקלון וגרמה לשריפה גדולה שנמשכה שעות ארוכות. תושבי האזור, שהונחו להסתגר בבתים, התלוננו על צריבות עיניים וקשיי נשימה. לפי הערכות, 3.2 מיליון תושבים בישראל מתגוררים באזורים שבהם קיימת סכנה לפגיעה בבריאותם במקרה של פגיעה במתקני חומרים מסוכנים.

עד כמה מדובר בפצצה מתקתקת? לפי תרחיש הייחוס של צה"ל למקרה של מלחמה מול חיזבאללה, במשך שלושה שבועות של לחימה יתרחשו שני אירועי חומרים מסוכנים בחיפה ופגיעה בנמל העירוני בעקבות שיגור טילים.

לפני כשנה מצא מבקר המדינה ליקויים חמורים בהיערכות לפגיעה במתקני חומרים מסוכנים בעת מלחמה, אלא שהגופים האחראים לנושא לא פעלו לתיקון הליקויים, וגם בוטל סקר סיכונים מצרפי של המשרד להגנת הסביבה שהיה אמור לבחון את הצפוי במתקנים הללו בתרחיש של מלחמה.

הטיפול נמשך 14 שנים

דו"ח המבקר התריע על שורה של כשלים וליקויים חמורים בהיערכות של פיקוד העורף, המשרד להגנת הסביבה, הרשות הארצית לכבאות והצלה והמשטרה במקרה של פגיעה במתקני חומרים מסוכנים בעת מלחמה. כך, למשל, עלה חשש ממתקפות מל"טים ורחפנים וממתקפת סייבר על אתרים להחזקת חומרים מסוכנים. למרות הממצאים, תוכניות ההגנה על המתקנים לקויות, וחלק מהגופים כלל לא הכינו תוכנית בנושא (בין היתר, המשרד להגנת הסביבה ומערך הסייבר).

ברחבי הארץ קיימים כ־5,300 מתקני חומרים מסוכנים וכ־3,700 מחזיקי חומרים מסוכנים, אך כרבע מהם לא דיווחו לפיקוד העורף על החזקת חומרים מסוכנים בשנת 2019. הטיפול בהקמת מערכת חומרים מסוכנים במשרד להגנת הסביבה נמשך 14 שנה, ואף שהחל פיילוט בנושא בשנת 2020, ב־2022 לא הושלמה הקמתה ולא נקבע לוח זמנים לכך.

עוד לפי דו"ח המבקר, לפיקוד העורף אין נתונים מלאים על כשירות הגדודים לטיפול באירוע חומרים מסוכנים, ושש מתוך תשע תחנות כיבוי האש שיש להן יחידות חומרים מסוכנים אינן עומדות ביעד ההכשרה שנקבע ללוחמי האש. למעשה רק ל־200 מתוך 1,681 לוחמי אש יש יכולות ניטור של חומרים מסוכנים.

בשנת 2015 החליטה הממשלה כי המשרד להגנת הסביבה יבצע סקר סיכונים שבו יעריך את הסיכונים הפוטנציאליים במקרה של פגיעה במתקני חומרים מסוכנים במפרץ חיפה בעת לחימה. אך לא רק שהסקר לא הושלם עד היום, אלא שביצועו בוטל כליל באופן יזום על ידי המשרד להגנת הסביבה, שעדכן במכתב את מזכירות הממשלה מתחת לרדאר באוקטובר אשתקד כי לא יבצע את החלטת הממשלה שכבר העלתה עובש על המדף. שלב ב' של סקר הסיכונים היה אמור לכלול ניתוח של סיכוני שינוע, סיכונים מלחמתיים ואסונות טבע, בדגש על רעידות אדמה ושקלול מושכל של תרחישים אלו.

אולם במשרד להגנת הסביבה החליטו אשתקד, שבע שנים לאחר הנחיית הממשלה, כי מדובר במשימה מורכבת מדי, "בעיקר נוכח כך שלא נמצאו סקרים דומים בעולם שמהם ניתן ללמוד ולאמץ מתודולוגיה מקצועית". לאחר שהממשלה החליטה כי המפעלים הפטרוכימיים יפונו ממפרץ חיפה, במשרד להגנת הסביבה לא חשו צורך להמשיך ולמתוח את אי־ביצוע הסקר והכריזו על ביטולו. בינתיים המפעלים צפויים להמשיך לפעול במפרץ עוד שנים ארוכות, והאיומים הביטחוניים שמרחפים מעליהם רק גוברים.

"1,500 מקורות של חומרים מסוכנים"

"אם היו עושים סקר סיכונים, או 'מאזן סיכונים' כפי שזה נקרא, אז היו מגיעים למסקנה שצריך לטפל בנושא הזה באמת ובהקדם", אומר פרופ' עמוס נוטע, יו"ר תוכנית הבטיחות והסביבה במכון טכנולוגי חולון. "כרגע אנחנו במצב שבמפרץ חיפה יש כ־1,500 מקורות של חומרים מסוכנים שיכולים להתפזר. ברגע אחד אי אפשר להתגבר על אוסף של טעויות שעשו כאן לאורך הזמן. אי אפשר, למשל, לרוקן את האזור אם לא נערכו לכך מראש לכך. אי אפשר עכשיו למגן את כלל המקורות כשנמצאים תחת לחץ והתשתיות לא תוכננו לכך מראש. אי אפשר בלחץ למצוא פתרונות לכמויות כאלו גדולות.

"המצב הוא שצריך לצאת עם פרויקט שיימשך זמן רב ולתכנן אותו מראש. זה אומר לבדוק איך כל חומר מאוחסן, ואיך אפשר למגן אותו יותר טוב, איך אפשר לבזר את המקורות האלו בארץ, במקום שיהיו מרוכזים באזור אחד. זה משהו שצריך לעשות בזמן שגרה. היו על כך דיונים בלי סוף, והגיעו למסקנה שהמצב חייב להשתנות במפרץ, אבל שום דבר לא התקדם. המצב במפרץ חיפה אינו שפיר, אבל המצב באזור אשדוד אינו טוב בהרבה. זאת בעיה שקיימת בכל מקום. הגורמים האחראיים חושבים שאם היה בסדר עד עכשיו, אז יהיה בסדר גם הלאה, ולא חייבים לעשות שום דבר".

בשנים האחרונות נעשו מאמצים לצמצם את היקפי האחסון של החומרים המסוכנים במפרץ חיפה, בראשם מתקן האמוניה שפונה מהאזור, אך הם עדיין נחשבים ליעד אסטרטגי לפגיעה בעת לחימה.

עינת קליש רותם, ראש עיריית חיפה, אף חוששת כי התוכנית לפינוי המפעלים המזהמים מהמפרץ דווקא תוסיף בטווח הזמן הקרוב והבינוני סיכון לאזור בשל הקמתן של תשתיות חלופיות שיפעלו עוד טרם תפונה התעשייה הפטרוכימית. לדבריה, "פוטנציאל האחסון בנמל הדלקים שיקום בחיפה הוא פי שישה מהמצב היום. זה הולך להגדיל באופן משמעותי את כמות החומרים המסוכנים במפרץ. אומרים שזה זמני עד פינוי בזן, אבל אנחנו יודעים מה זה זמני במדינה שלנו. בטווח הבינוני יהיו כאן יותר חומרים מסוכנים. כמו שזה נראה היום, יכול להיות שרק יכניסו תשתיות ולא יוציאו ונצא קירחים מכאן ומכאן".

מהמשרד להגנת הסביבה לא נמסרה תגובה.