לאן נעלמו 7 מיליון שקל ממכירת בית הכנסת של חסידי גור?

בדיווח ששלחה לרשם העמותות עמותת “איחוד למען מוסדות התורה של חסידי גור” ב־2020 מופיעה תרומה חריגה בגודלה: 2.6 מיליון שקל. "איחוד למען מוסדות התורה של חסידי גור בישראל” היא עמותת־העל של החסידות, וב־2020 היו לה הכנסות, בעיקר מתרומות, בסך כ־74 מיליון שקל, שמחולקות למוסדות החינוך של החסידות. הסכום של 2.6 מיליון שקל חריג קודם כל משום שהוא התרומה הבודדת היחידה מעל מיליון שקל. אבל לחריגות יש סיבה נוספת: התרומה הגיעה מעמותה אחרת ששמה “בית רא"ם ברמת גן”. ומי זו בית רא"ם? ובכן, זו עמותה שהוקמה לצורך החזקת בית כנסת לא גדול ברחוב שילה 18 בעיר. מחזור ההכנסות שלה עצמה מתרומות בשנים 2019-2015 היה סביב 50 אלף שקל בלבד. אז מאיפה צצה התרומה של 2.6 מיליון שקל לעמותה אחרת?

הסבר לתרומה האסטרונומית אפשר למצוא בעסקת נדל"ן שביצעה עמותת בית רא"ם. ב־19 במאי 2020 נרשמה בנסח הטאבו של בית הכנסת הקטן ברמת גן הערת אזהרה לטובת חברת א.אקזיטו השקעות שנוסדה 9 ימים קודם לכן ושייכת לאיש העסקים אמיר בנית. על פי נתוני רשות המסים, בית הכנסת נרכש בתמורה ל־9.652 מיליון שקל, ועל פי עיריית רמת גן, בנית מקדם במקום תוכנית לבניית בניין מגורים קטן שבו 5 קומות ו־12 דירות. אם כך, עמותת בני רא"ם מכרה בניין תמורת 9.6 מיליון שקל, תרמה 2.6 מיליון שקל - וכעת נשארה השאלה הגדולה, בת שבע ספרות: לאן נעלמו 7 מיליון שקל, שהם ההפרש בין סכום התרומה של בית רא"ם לחסידות גור, לבין מחיר המכירה של בית הכנסת.

את העסקה מצדה של בית רא"ם ניהלו שלמה טייטל ושמואל נרקיס, שני חסידי גור ויזמי נדל"ן גדולים. טייטל הוא בעל קבוצת גני טל שבנתה 2,300 דירות ב־32 פרויקטים שונים. בין היתר, יחד עם שלמה נרקיס הוא בנה מעל ל־200 דירות במתחם שנלר בירושלים, שבו מתגוררים רבים מחסידי גור, בעיקר תושבי חו"ל והעשירים מבין החסידים. טייטל הוא גם הבעלים של חברת טללים הפועלת בערד, ומעסיקה נשים חרדיות במוקדים טלפוניים שהיא מפעילה במיקור חוץ לחברות שונות. והוא מקורב לאדמו"ר מגור, בשנת 2015 היה מספר 9 ברשימת יהדות התורה לכנסת. שמואל נרקיס הוא הבעלים של חברת הנדל"ן צמרת העיר שפועלת במיוחד בבני ברק.

בנובמבר 2018 השניים נוספו כחברים לעמותת “איחוד למען מוסדות גור”, הפכו לחברי הוועד היחידים של העמותה ושניהם גם מורשי החתימה היחידים בחשבונות הבנק של העמותה. ביוני 2019 מהלך דומה בוצע בעמותת “בית רא"ם ברמת גן”, השניים הפכו לחברי הוועד ומורשי החתימה היחידים של העמותה הזו.

במרץ 2020 הם שינוי את תקנון עמותת בית רא"ם ולמעשה הרחיבו את הסעיף שמגדיר לאן מותר להעביר את נכסי העמותה עם פירוקה. עד אותה ישיבה התקנון איפשר במקרה של פירוק להעביר נכסים רק "לגוף או גופים מייסודם של חסידי גור, אשר מטרותיהם דומות למטרות העמותה". נזכיר, מטרות עמותת בית רא"ם הן לייסד ולקיים ברמת גן בית תפילה ובית מדרש ע"ש האדמו"ר אברהם מרדכי מגור זצ"ל, להחזיקו ולנהלו.

אבל טייטל ונרקיס ביקשו לשמור על אפשרויות שונות להעברת הנכסים ולכן ניסחו מחדש את הסעיף הזה בתקנון ונכתב בו כי לאחר פירוק העמותה אפשר להעביר את נכסיה "לידי מוסד ציבורי אחר, כמשמעותו בסעיף 9 (2) בפקודת מס ההכנסה". ובמילים פשוטות, על פי הסעיף הזה אפשר להעביר את נכסי עמותת בית רא"ם לכל עמותה אחרת, ללא תלות במטרותיה. ספק אם השינוי הזה בתקנון אפשרי על פי החוק, משום שאין להשתמש בכספי תרומות שלא למטרות שלשמה הוקמה עמותה.

בדצמבר 2020 בית רא"ם דיווחה לרשם העמותות על כוונתה להגיש בקשה לפירוק, הליך שאמור היה להסתיים באוקטובר 2021.

המהלכים האלה איפשרו את מכירת בית הכנסת וככל הנראה את העברת 2.6 מיליון השקלים מבית רא"ם לאיחוד מוסדות גור. מהלך שהוא על פי עורכי דין שעמם התייעצנו בשטח אפור של החוק, משום שעמותת “איחוד מוסדות גור” מאפשרת פעילות גם של מוסדות חינוך ובתי תפילה של חסידי גור, לאו דווקא בית תפילה מסוים ברמת גן.

החידה שעלייה לא קיבלנו תשובה היא לאן עברו שאר ההכנסות ממכירת בית הכנסת, כאמור נותרו בקופה 7 מיליון שקלים. שלמה טייטל ושמואל נרקיס לא השיבו לשאלה הזו על אף העובדה כי העמותה היא מוסד ציבורי שצריך לפעול בשקיפות. לעומת זאת, הם מסרו ל”כלכליסט” בתגובה, כי "עמותת בית רא"ם פועלת בהתאם לייעוץ משפטי שקיבלה ממשרד הרצוג פוקס נאמן המלווה את העמותה תוך שמסרה דיווח מלא לרשם העמותות על כל פעולותיה, ובהתאם להוראות ודרישות החוק". לעומת זאת, רשם העמותה מסר בתגובתו ל”כלכליסט”, כי "נכון לעת הזו העמותה (בית רא"ם — א"ג) לא דיווחה בדו"חותיה הכספיים ובדו"חות המילוליים ל־2021-2020 על מכירת נכס והעברת כספים לעמותה". עוד נמסר כי "הסוגיות שהובאו בפנייה (פניית כלכליסט — א"ג) - הועברו לבחינת הגורמים הרלבנטיים ביחידה אשר יבחנו את המידע שהתקבל עתה, יחד עם נתונים נוספים מתיקי העמותה ויבדקו הנטען.

“העברת הנכסים או הפעילות אפשרית, כאשר אנו נבחן אם אכן מתקיימות הוראות החוק והנחיות הרשם, ובכלל זה – האם העברת הנכסים תואמת את מטרות העמותה והאם יש בה כדי לקדמן, האם התקבלו ההחלטות הנדרשות במוסדות העמותה והאם התקבלו באופן תקין, האם קיים פיקוח על השימוש בנכסים, ובמקרה שהמעבירה היא עמותה בעלת אישור ניהול תקין – נוודא כי העברת הנכסים מתבצעת אל עמותה שאף היא בעלת אישור ניהול תקין בתוקף".