חדשנות דיגיטלית - הפתרון לעתיד העירוני הצפוף

אם יצא לכם להסתובב בגוש דן לאחרונה, כנראה שלא יכולתם לפספס כי ממדי העומס והצפיפות הפכו חריגים מתמיד. אפילו הליכה ברגל בשבילי העיר הופכת בשעות השיא לאתגר המפגיש על אותו הציר מאות רוכבים, כלי רכב פרטיים וציבוריים, משאיות, אנשים עם עגלות, שליחים וספקים. זו כבר לא רק תחושה, התנועה בסביבה האורבנית הופכת אטית, מורכבת יותר ובטוחה פחות.

וכאן טמון הפרדוקס של הערים המפותחות כמו ניו יורק, סן פרנסיסקו, לונדון ותל אביב. ככל שאלו הופכות לאטרקטיביות יותר, כך גוברים אתגרי הדיור, הניידות, הנגישות, וכמובן איכות האוויר והסביבה בהן. אלו בתורם עלולים לערער את האטרקטיביות שלהן לטווח הארוך ולהפוך את החיים בהן לבלתי נסבלים.

אנו חיים בעידן בו יותר אנשים חיים בערים לעומת כל צורת התיישבות מסורתית אחרת. בכל יום עוברים בממוצע 200 אלף איש מהכפר לעיר, וזו אינה מגמה שצפויה להיעצר. הערים והמטרופולינים ימשיכו למשוך את הרוב המכריע של הכישרונות, היוזמות והעסקים, והצפי הוא שב-30 השנים הקרובות כשלושה רבעים מאוכלוסיית העולם יגורו בערים. כדי לעמוד בהיקפי הביקוש האדירים, ברור כי יותר ויותר גורדי שחקים יתפסו מקום בקו הרקיע העירוני.

כעת, בהילוך מהיר 20 שנה קדימה, דמיינו את התרחיש הבא: קמתם בבוקר ואתם ממהרים עם הקפה ביד בדרך לפגישה. עברתם בקושי רב את שתי המשאיות שפרקו סחורה ביציאה מן היישוב, נחלצתם גם מהפקק באיילון, נכנסתם סוף-סוף לחניון ורצתם לשער הבניין. אלא שאז מחכה לכם הפתעה בדמות פקק נוסף, והפעם בתוך הבניין. עובדי הבניין ומבקריו מנסים לפלס את דרכם ולהסתנכרן בתור למעלית. מעלית אחת תקועה, וארבע אחרות עובדות בעומס רב, מנסות להדביק את הביקוש האין-סופי. נשמע כמו חלום בלהות? ייתכן, אך זו אינה גזרת גורל.

בדיון על צפיפות ועומסים השאלה עמה נצטרך להתמודד היא כיצד הופכים את התנועה גם בתוך המבנים ליעילה, מהירה וחכמה. שם המשחק יהיה תכנון הוליסטי הלוקח בחשבון את הצרכים הספציפיים של כל מבנה, השעות העמוסות, דרכי ההגעה אליו והתנועה בתוכו. מודעות לגודל האתגר היא נקודת הפתיחה שצריכה להוליד השקעה בתכנון מקצה לקצה של התנועה בכל עיר, שכונה, מרכז מסחרי ובניין. חוויית השימוש והתנועה חייבת להיות מתוכננת מקצה לקצה: מרגע יציאתנו מהבית, הדרך לעבודה, המפגש עם משתמשי דרך אחרים, החניה ועד ההגעה לכיסא במשרד. כל פרט בדרך משחק תפקיד משמעותי כשמדובר בהתניידות של מיליוני אנשים בו בזמן.

כדי למנוע מהפקקים ברחובות לזלוג לבנייני המגורים, המשרדים, הקניונים ובתי החולים, המפתח נמצא בעיקרו בחדשנות דיגיטלית וסנכרון בין מערכות ויישומים נוספים - באופן המכסה את התנועה במבנה שלב אחר שלב. ראשית, כבר בכניסה לבניין, תוך שימוש במערכות חכמות לזיהוי פנים, טביעת אצבע או קוד QR, בעזרתם העובד כבר מחתים נוכחות ומגיע לשער חשמלי שנפתח אוטומטית עבורו. השער יתממשק באמצעות מערכות פיקוד חכמות אל המעלית שכבר תחכה למשתמש, ולא להפך, ללא צורך בהמתנה או מגע יד אדם בשום כפתור. גם כאשר מתוכנן ביקור אורח בבניין, יכול המזמין להבטיח את הגעתו הרציפה מהחניה ועד לקומת היעד בשליטה מרחוק, ללא השתהות מיותרת.

במציאות כה תובענית כל התקהלות ממושכת או "פקק אנושי" בלובי עקב שער או מעלית תקועה יהוו אתגר שיכול לשבש לחלוטין יום עבודה בבניין משרדים או שגרת חיים בבניין מגורים. כפועל יוצא מכך גם עולם השירות בתחום עובר מהפכה, ועלינו להיות מהירים וצופים את פני העתיד. גם כאן חדשנות טכנולוגית היא המפתח בדמות פלטפורמה חכמה שסורקת את ביצועי המערכות 24/7 ומאתרת תקלות פוטנציאליות במעליות בעוד מועד, עוד בטרם התרחשותן. המשמעות היא אלפי אנשים שלא ייתקעו ללא יכולת לנוע בבניין רב קומות.

השתנותו המהירה של המרחב העירוני היא אתגר עצום, ובצדו גם הזדמנות גדולה. גודל האתגר מחייב מאמץ משולב המתחיל בראשי ממשלות וערים, ממשיך בקבלנים ומתכנני ערים, ארכיטקטים, מתכנתים, חברות מעליות, מעצבים ויזמים. ככל שכל אלו ישימו את הנושא בראש סולם העדיפויות, וככל שנטמיע פתרונות חדשניים במוקדי התנועה השונים, נוכל להמשיך ולחיות בערים התוססות על שלל האפשרויות שיש להן להציע, תוך תנועה זורמת, גמישה ובטוחה.

ססיליה יצחק היא מנכ"לית חברת KONE ישראל