סיעודיים במצב קל? תסתדרו ללא מטפלת

אם תתקבל הצעת האוצר בחוק ההסדרים, זקנים סיעודיים במצב קל שיגישו בקשות לקצבה מראשית 2024 יגלו שאינם זכאים למטפלת בית (מט"בית). מדובר בין היתר בעיוורים, מנותחי לב, מטופלי כימו ובעלי ליקויים שכליים. נכון, הם יוכלו לקחת חלק מהכסף, אבל זה ייקנה להם הרבה פחות שעות. יש בעיות קשות באספקת שירות מטפלות הבית שנובעות בעיקר מהמחסור במטפלות. הפתרון אינו למנוע אותו מאנשים שאינם יכולים להסתדר בלי מטפלת אלא בהעלאת שכר המטפלות או לחלופין בשימוש בכוח אדם חלופי – למשל מבקשי המקלט.

בנובמבר 2018 נכנסה לתוקף הרפורמה בסיעוד. זו הרחיבה את מספר הדרגות מ־3 ל־6, הגדילה את הסיוע בדרגות הקשות והרחיבה את האפשרות לקבל את הקצבה בכסף. האוצר העריך את עלות הרפורמה בתוספת של 2 מיליארד שקל לשנה. בפועל עלות קצבת הסיעוד הכפילה עצמה מ‏־7 מיליארד שקל ב־2018 ל־14 מיליארד שקל השנה, כלומר תוספת של 7 מיליארד שקל. מספר הזכאים גדל ב־88% מ־165 אלף איש ל־310 אלף.

היו לכך כמה סיבות: פעילות מיצוי זכויות של הביטוח הלאומי, קביעת זכאות לקצבה על סמך מסמכים רפואיים בלבד (ללא ביקור בית), הפיתוי של האפשרות לקבל חלק מהקצבה או את כולה בכסף ועוד. גם נזקי הקורונה והסגרים גרמו להתדרדרות בעצמאות של אזרחים ותיקים רבים. ברור שיוזמת האוצר מיועדת להקטין את עלות הקצבה ולהחזיר את הגלגל לפחות חלקית אחורה.

רחוק מהעין רחוק מהלב

שום דבר בנוסח חוק ההסדרים אינו מסגיר לקורא הסביר שהמשמעות שלו היא ביטול האפשרות למטפלת בית. גם לא דברי ההסבר, שזה תפקידם. מה שנאמר שם זה שהמבוטח ברמות 1 ו־2 יוכל לקבל את השירות בכסף (סכום מופחת) או ב"שירותי הסיעוד האמורים בפרטים (2) עד (7) בלוח ח'2 בחוק הביטוח הלאומי". הצופן הזה אומר בעצם שהם לא יוכלו לקבל את השירות שמופיע ב"פרט (1)", שהוא בעצם מטפלת בית. לא ראוי שהצעות חוק ינוסחו כחידות היגיון, ויפנו את האזרחים להבין בין השורות את משמעות הדברים.

יש 103 אלף קשישים בשתי רמות הזכות הנמוכות, שתישלל מהם האפשרות לבחור מט"בית. יודגש שבכל מקרה שלילת הזכויות, אם תעבור, תהיה רק מזכאים חדשים ולא מהקיימים. זה אומר שעד סוף 2026 נגיע למצב שבו הזכויות נשללו משליש מהזכאים (כמאה אלף איש).

המהלך מבוסס על המלצות הצוות הבין־משרדי למניעת הידרדרות למצב סיעודי בראשות סמנכ"ל אסטרטגיה ותכנון לשעבר במשרד הרווחה ניר קידר, המשמש כיום כמנהל מרכז טאוב. מדובר בהמלצות מהפכניות שהוגשו בתקופת מערכת בחירות וכמעט ולא התקיים סביבן דיון ציבורי. ספק אם ראוי ליישם אותן בחוק־חבילה, שאחת ממטרותיו היא למנוע דיון ציבורי. נקודת המבט של האוצר היא שמדובר בהמלצות שמטרתן למנוע התדרדרות של הקשישים ולשלב אותם בקהילה ולכן ראוי להעביר למטרה זו חלק מהקצבאות.

ביטול המט"בית הוא לא הדרך היחידה שבה האוצר מתכוון לפגוע בקצבאות. ברמות 1 ו־2 של הקצבאות ניתן לקבל 2.75–10 יחידות שירות. אלא שעל פי הצעת האוצר 2 יחידות שירות, ששוות ל־500 שקל בחודש למבוטח, יועברו מעתה לקופות החולים לטובת שירותי מניעת התדרדרות. הקופות צפויות לקבל כחצי מיליארד שקל בשנה. למי שמקבלים רק 2.75 יחידות שירות - לא יישאר מהקצבה כמעט דבר. בסך הכל מדובר בהפחתה של הקצבאות ברמות סיעוד אלו בהיקף של 20%–80%.

ההמלצה הזו מעלה כמה שאלות, בהן מה בדיוק הקופות אמורות לתת תמורת סכום העתק הזה ואיך נדע שהן באמת נותנות. זה גם מעמיד את הקופות בניגוד אינטרסים - מצד אחד הרופאים שלהן הם אלה שממליצים על העלאת רמת הסיעוד. מצד שני יהיה להן עניין מובהק שהקשישים לא יעלו לרמות גבוהות יותר.

במצב שבו נשללת מהמבוטחים הזכות למטפל בית יש חשיבות גדולה במיוחד לאפשרות להמיר את הקצבה לכסף. היום ניתן להחליף את כל הקצבה ברמה 1 או כחצי מהקצבה ברמה 2 בכסף. על פי הצעת החוק ניתן יהיה להמיר את כל הקצבה ברמה 2, אבל המבוטח יקבל פחות מ־60% מהשווי, כ־400 שקל פחות. חלק משמעותי מההפרש יועברו למשרד הרווחה למטרת פיתוח שירותים קהילתיים לקשישים סיעודיים, כולל שירותים למניעת בדידות.

אחת הבעיות הגדולות היא שלביטוח הלאומי לא היה עד כה שר קבוע שילחם כנגד הרפורמה. עד עכשיו השר האחראי היה שר הרווחה יעקב מרגי (ש"ס). אתמול החליטה הממשלה להקים את משרד העבודה והביטוח הלאומי עבר לאחריות שר העבודה החדש יואב בן צור (ש"ס), שאולי יהיה גם מ"מ שר הבריאות. בנוסף הרפורמה מציעה להעביר כספים הן למשרד הרווחה והן לקופות החולים ובכך יוצרת אינטרס לשני השרים לתמוך בה. מרגי אמר בתגובה, ש"אנחנו מסרבים לרפורמה בצורה שהיא מוגשת. אנחנו עדין בדיונים ואין הסכמה". עם זאת מרגי מסכים עם הצורך בטיפולים מונעי התדרדרות בקופת החולים.

קידר מוסיף ואומר, כי "הרפורמה מיועדת להתמודד עם הבעיה שאף אחד לא עוסק במניעת התדרדרות של אזרחים ותיקים והיא מיטיבה עם הקשיש. כשאנשים ברמה 1 ו־2 - זה הזמן למניעה. אחות או פיסיותרפיסטית יכולת לעזור לו הרבה יותר ממט"בית". לדבריו, "תקציב הסיעוד הכפיל את עצמו ואין סיבה להוסיף שם כסף. צריך לנהל אותו טוב יותר. אם הגידול במספר הסיעודיים ימשך עוד מעט יהיו יותר סיעודיים מלא סיעודיים".