שאול אולמרט מנכל ומייסד החזירים המעופפים | צילום: אוראל כהן
יומנו של סטארט-אפיסט
מתי נכון לערוך אירוע השקה למוצר חדש?
בעולם הדיגיטלי בן זמננו, המוצר העולה לאוויר בערב ההשקה אינו יותר מקריאת כיוון ראשונית למוצר שעתיד להמשיך להשתנות ולהתעצב. אם כך, מה המשמעות של ההכרזה הרשמית והחגיגות שסביבה?
דמיינו שטיח אדום, תקתוקי מצלמות, גברים בטוקסידו ונשים עם שמלות מושקעות, מלצרים חולפים עם כוסות שמפניה מבעבעות על מגשים ושומר אימתני עומד בכניסה ומרחיק את הפפראצי וציידי החתימות. תרבות אירועי ההשקה הפכה מנחלתן של פרמיירות להפקות בהוליווד לאירוע שכיח המתרחש סביבנו בתכיפות גבוהה.
כשם שחגיגת בת המצווה הפכה בשנים האחרונות מאירוח סולידי של כמה קרובי משפחה בסלון לבת מצווש באולם עם סשן צילומי דוגמנות והופעה של נועה קירל; כשם שמסיבת הסיום של התיכון שהפכה מהצטופפות באולם ההתעמלות לטקס חלוקת התעודות לנשף ריקודים בסגנון (והעלות) של תיכונים באמריקה - כך גם הכרזות על מיזם עסקי חדש גוררות את הפסטיבליות הראוותנית שהייתה שמורה בעבר רק לאירועי ענק מארצות רחוקות.
פתיחה של מסעדה חדשה, השקת קולקציית הקיץ של בית אופנה, חנוכת בית, הכרזה על קידומם של כמה עובדים חרוצים לדרגת שותפים - כל אלו הפכו מזמן מאירוע אינטימי להפגנת כוח המנסה לשמוט לסתות בקרב אורחיה.
בעולם ההייטק רווחת לאחרונה מגמת האירועים ההמוניים המנסים למצב את החברה המארחת כחזקה, ובעיקר לשדר כלפי חוץ שאם החברה מרשה לעצמה להוציא כל כך הרבה כסף כנראה שמצבה מעולה. האירועים שבדרך כלל נערכים באמתלת ״מסיבת פתיחת שנה״, ״ערב גיבוש לעובדים״ או ״הכרזה על השקת גרסת 2.74C ללקוחות נבחרים״, נועדו בדרך כלל בעיקר לשדר עוצמה בשוק תחרותי בו התדמיות משרתות את המציאות ובמידה רבה מעצבות אותה.
יצא לי להיות מוזמן להרבה אירועי השקה חגיגיים בהם חברות הכריזו על מוצר חדש, ובדרך כלל המשוואה ברורה מאד לכל הנוכחים: החברה מוציאה המון כסף על אירוח כיד המלך שכולו נוטף מעושר, האורח מסכים להיות חלק מהתפאורה, להתלהב בקול רם ולהעלות תמונה לאינסטגרם, וכך החברה המארחת זוכה לתשומת לב פומבית בעבור השקעתה.
התרבות הזו הייתה זרה לגמרי לעולם ההייטק עד לפני כמה שנים, והיא חלק ממגמה רחבה יותר של אימוץ סמלי סטטוס אמריקאיים שהתחילה עם משרדים מפנקים, חופשות בחו״ל ותנאי העסקה נדיבים במיוחד. אבל גם אם נשים את הרהב בצד, במיוחד בימים אלו של צמצום עלויות והתכוננות לשוק ״דובי״, המושג ״השקה״ והחגיגיות הנלווית אליו נדמה שנלקחו מעולם ישן שכבר איננו.
כשעבדתי ברשת טלוויזיה ובתחום משחקי הווידאו, היינו עורכים השקות חגיגיות למוצרים שלנו. סדרת טלוויזיה שהושקה לאחר צילום של עשרה או חמישה עשר פרקים, בעלות של מילוני דולרים ולאחר עבודת צוות של עשרות או מאות אנשים לאורך מספר שנים, הייתה עילה מספקת לריכוז מאמץ שיווקי וניסיון לתת לה רוח גבית. אבל לא רק גובה ומשך ההשקעה הכתיבו את התרבות הזו, אלא גם אופי המוצר. מרגע שצולמה ונערכה סדרת הטלוויזיה, היא עולה לאוויר במשבצת שידור שבועית, והתוכן שלה נשאר קבוע.
כך היה גם עם משחקי וידיאו שהשקנו לאחר שנים של פיתוח והפקה, גם כן בעלויות אסטרונומיות, ומרגע שנצרבו על תקליטור DVD ונארזו בקופסת קרטון מעוצבת, לא נותר לנו אלא להכריז עליהם בגאון, למשוך אליהם כמה שיותר תשומת לב ולנסות לשווק אותם באגרסיביות.
אבל בעולם הדיגיטלי בן זמננו, המוצר העולה לאוויר בערב ההשקה אינו יותר מקריאת כיוון ראשונית למוצר שעתיד להמשיך להשתנות ולהתעצב ובסופו של דבר ייתכן שיישאר ממנו מעט מאוד ממה שאפיין אותו ביום השקתו. האיטרציות התכופות ואיסוף מידע על השימוש במוצר כדי ללמוד את אופני השימוש בו ולכייל אותו בהתאם, מייצרים מציאות בה רגע ההשקה הוא לא יותר מנקודת זמן שרירותית בה בוחר בעל המוצר למקד תשומת לב תקשורתית בשלב הנוכחי של תהליך פיתוח המוצר. ואז נשאלה השאלה - האם יש צורך בהשקת מוצר, ומתי נכון לעשות זאת?
את האפליקציה של פיגי העלינו לאוויר לפני מספר חודשים. ללא פרסום, ללא השקעה בשיווק וברכישת משתמשים, רק העלינו את האפליקציה לחנויות של אפל וגוגל כדי שאפשר יהיה להוריד ולהתקין אותן. ועדיין, אנחנו מתייחסים אליה כאל אפליקציה שטרם הושקה, כי טרם עברנו את התהליך הפומבי של הכרזה. האפליקציה היום היא מורכבת, מתוחכמת ועשירה פי כמה וכמה משהייתה ביום הראשון בו יצאה לחנות, ועם זאת עד עכשיו אנחנו מתלבטים אם היא בשלה מספיק כדי שנראה בה אפליקציה שכבר הושקה, או שנמשיך להתחבא תחת המטריה המגוננת של אפליקציה ניסיונית.
איך יודעים שהגיע הרגע לחצות את הקו הזה, ומה המשמעות של ההכרזה הרשמית והחגיגות שסביבה אם ממילא המוצר ממשיך כל הזמן להשתנות ולהתפתח? בסופו של דבר ההשקה נועדה פחות עבור הציבור הרחב, והרבה יותר עבור המשיק עצמו, כלומר עבור חברת פיגי במקרה הזה. אקט ההשקה, כמו אקטים טקסיים אחרים (הנפת גביע, קבלת תואר דוקטור, חתונה ועוד) הוא אקט סמלי ומי שמתרגש ממנו הוא בעיקר חתן השמחה.
אז לאחר אינספור היסוסים, תירוצים וחששות - קבענו לנו מועד השקה רשמית. ברוח המצב הכלכלי הנוכחי ולאור היותנו חברה קטנה בעלת מימון מוגבל, לא נעשה מזה פסטיבל גדול, ובכל זאת אנחנו רואים ברגע ההשקה את קו פרשת המים שלאחריו הגישה שלנו כלפי המוצר משתנה, בעיקר במה שקשור למחויבות לקהילת המשתמשים.
מרגע ההשקה, אסור לנו יותר לעגל פינות, להתייחס בסלחנות לבאגים ולבקרת איכות, אנחנו חייבים לעקוב מקרוב אחר הפעילות, לחסום משתמשים פוגעניים במהירות רבה יותר, לקדם תוכן איכותי במהירות, ובקיצור - להתייחס אל המוצר שלנו כמוצר שנמצא ״באוויר״.
ולמרות שהמוצר באמת מאוד התקדם והתפתח (חכו לעדכון הבא - יש מלא הפתעות!), אי אפשר שלא לחוש התרגשות, לחץ, פרפרים - קראו לזה איך שתרצו. לאחר שנה וחצי של היריון המוצר שלנו הופך למוצר חי, ואנחנו הופכים רשמית להורים. השבועות שנותרו עד למועד יוקדשו לשיפור תשתיות, שיפוצים, דיוקים וסגירת פינות אחרונות. ואז נעשה את הצעד הקטן הזה שברגע הראשון לא ירעיד את אמות הסיפים, אבל לאחריו הכול הולך להיראות אחרת.