"אין חוסר התאמה תרבותית בין החברה הערבית לעולם היזמות"

אין שום הבדל בין יזם ערבי לכל יזם אחר, הבעיה היא בשוויון ההזדמנויות, כך עולה מדבריהם של משתתפי מושב "עידוד יזמות וחדשנות בחברה הערבית" שנערך במסגרת ועידת הפורום הכלכלי הערבי בשיתוף "כלכליסט" והרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים.

עולא בכר, מנכ"לית ScienTech - Galilee Society, ציינה כי יש תוכניות ממשלתיות שמיועדות למגזר הערבי והן טובות, אך יש מקום להשקיע בחינוך ולהוסיף תקציבים לבתי הספר ולקדם יזמות אפילו מכיתה א'. עוד ציינה כי התוכניות הממשלתיות סייעה להקמת שלושה מרכזי יזמות ושני מאיצים טכנולוגיים.

מוחמד עבד אלרחמאן, מנהל מחוז צפון בקופת חולים מאוחדת התייחס לחסמים שעומדים בפני יזמים בחברה הערבית ואמר, "חוויתי המון חסמים בעולם היזמות, החסמים מהווים אתגר מאוד בעייתי. למשל הנגשת המידע בעייתית ויש צורך בתוכנית ארוכת טווח שמטפלת בצעירים, הם החלק הכי חשוב. צריך לשנות להם את התפיסה ואת השיח. וצעיר שיסיים את כיתה י"ב ויגיע לעולם האקדמיה יחפש את היציבות הכלכלית שלו וכך ימשיך את הדרך. הטיפול חייב להיות במערכת החינוך ושיפור המצב שלה".

פיטר סמעאן, מנכ"ל ושותף מייסד Intragel Therapeutics, הסביר כי החברה הערבית לא מבינה שיזמות היא שדה מוקשים וזה מאתגר, "צריך לחנך את הילדים לצאת מהקופסה וגם חסרים לנו אנשי מקצוע בתחום הביזנס".

רו"ח מוחמד היבי, שותף Deloitte ציין כי הטענה שהתרבות הערבית לא מתאימה ליזמות אינה נכונה: "אין חוסר התאמה תרבותית בין החברה הערבית לעולם היזמות. אף אחד לא נולד עם ד.נ.א טכנולוגי. צריך להקים קהילה של מומחים מהחברה הערבית שיוכלו לתמוך ביזמויות בעתיד. אנחנו מדברים גם על כסף חכם שניתן יהיה להשקיע אותו בעולמות ההייטק, על מועדוני אנג'ל, על שוק ההון. השוק המקומי הוא שוק קטן, וצריך לחשוב על השוק העולמי".

סמיר חורי מקבוצת אס קי הנדסה הסביר כי "הסיבות קיימות, יש סיבה פוליטית למצבה של החברה הערבית בהיעדר שלום יהודי-ערבי. ידוע שהאליטה המתקדמת בעולם נמצאת בתעשיית החלל, ושם הצוות והצעירים חשופים לכסף רב ולטכנולוגיה מתקדמת ומי שחשוף אליה יש לו יותר רעיונות וחשיפה לטכנולוגיות, לצעירים הערבים אין את זה, הם לא שם. בחברה הערבית אין מוסדות כלכליים, בנקים ותעשייה וגם זה חשוב כי שם הכסף ומקור המימון. הכסף במגזר הערבי הוא כסף זר ולא מגיע ממנה. זה לא אומר שאי אפשר לעשות יזמות, זה יכול להיות בכל מקום".

עו"ד ערן יניב, שותף וראש מחלקת הייטק, טכנולוגיה והון סיכון (במשותף) פישר (FBC), אמר: "הכישרון והעומק של היזמים והמשקיעים מהחברה הערבית קיימים מזה שנים, ולכן הם ניצבים בנקודת פתיחה איכותית. יחד עם זאת, אנחנו צריכים להעמיק את המעורבות שלהם בתעשיית ההייטק הישראלית כשהמטרה לא צריכה להצטמצם לשילובם בעולם החדשנות, אלא לשאוף ולסייע לבניית מיזמים בהובלתם. אני חושב שהמעורבות של שחקנים מהחברה הערבית לא צריכה להיות מוגבלת גיאוגרפית וגם לא להתמקד רק בתחומי טק מסוימים כמו מדעי החיים. כחברה, אנחנו צריכים להציב לעצמנו יעד שאותם יזמים ייראו את עצמם כחלק אינטגרלי מהסטארט-אפ ניישן הישראלי ויבנו סיפורי הצלחה שיהוו מודל לחיקוי עבור הדור הצעיר".

פאדי סוידאן, סמנכ״ל קרן ההשקעות תקווין, אמר: "המסקנה מהדיון המרתק הוא שליזמים בחברה הערבית קיים אתגר בנגישות להזדמנויות בשוק לצמיחה, ויש לעודד אותם מגיל צעיר לחלום בגדול, להעז ולבצע".