הולך ומתרחק: התנגדות נרחבת בממשלה למס הפחמן של משרד האוצר

מס הפחמן של משרד האוצר הולך ומתרחק: משרדי הגנת הסביבה, האנרגיה ורשות החשמל הופתעו אתמול (ד') כי בטיוטת חוק התקציב של משרד האוצר מופיע מנגנון מס פחמן חדש שלא תואם עימם, ורחוק מסיכומי עבר שהוצגו בנושא. גם מומחים בתחום טוענים כי המס של משרד האוצר רחוק בפועל ממנגנונים דומים בעולם, אשר מטרתם לתמרץ את המשק למעבר לאנרגיה נקיה. כעת אף נערם קושי נוסף: התאחדות התעשיינים מתנגדת להצעה ודורשת שהתעשיינים יקבלו פטור מתשלום המס.

לכלכליסט אף נודע כי יו"ר רשות החשמל, אמיר שביט, דרש היום ממשרד האוצר למחוק סעיף שנכתב בהחלטה בשמו אך ללא הסכמתו – אשר תכליתו פגיעה בקידום האנרגיה המתחדשת בישראל. כעת נערם קושי נוסף: מס הפחמן יוטל על משקי הבית, אך דווקא נשיא התאחדות התעשיינים, רון תומר, דורש להעניק למפעלים פטור מתשלום.

ממשלת נתניהו החליטה לזנוח את תוכנית מס הפחמן שקידמה ממשלת בנט-לפיד בשנת 2022, אך כעת נדרשו במשרד האוצר להציג מסים חדשים לכיסוי הוצאות המלחמה, והמס חזר לדיון – אך במתכונת חדשה. בעוד שבמתכונתו המקורית תמרץ המס תהליכי התייעלות אנרגטית שיובילו לצמצום צריכת אנרגיה ולחיסכון כספי כמו גם תוכניות אנרגיה מתחדשת ושיפוי אוכלוסיות מוחלשות שכן המס צפוי להעלות את מחיר החשמל, כעת מוצע שהוא דווקא יממן הקמה של צינורות גז, ומותנה בהקטנת התמיכה של רשות החשמל בקידום אנרגיה מתחדשת.

בניגוד למסים מקבילים בעולם, מס הפחמן של משרד האוצר משאיר את הכסף בקופת המדינה, ולא מציע אף מנגנון פיצוי ציבורי שיעודד מעבר לאנרגיה נקייה או יסייע לציבור לעשות זאת. במרבית המדינות המפותחות השתת מס פחמן מלווה בתמיכה מאסיבית בהתייעלות באנרגיה בתעשייה ובקרב שאר הצרכנים במשק, שכן ההתייעלות הכרחית בכדי לעזור לצרכני החשמל להתמודד עם עליית מחירי האנרגיה כתוצאה מהשתת המס.

לכן בחלק ניכר מהמדינות אף נקבע כי ההכנסות ממס פחמן מופנות לתעשייה ולא לאוצר המדינה. במשרד האוצר החליטו במחי יד לבטל סיכומי עבר בנושא, ולהסתפק בהטלת מס חיוור שהכנסותיו יחזרו לקופת המדינה ויסבסדו לא אנרגיה נקייה – אלא סלילת צינורות גז למפעלים. זאת, למרות שתוכניות ממשלתיות כבר השקיעו 700 מיליון שקל בנושא בעבר, ולמרות שמס פחמן במהותו אמור לעודד צמצום שימוש בדלקים מזהמים. במקביל, נכתב בהצעת האוצר, ללא כל תיאום עם רשות החשמל, "לרשום את הודעת יו"ר הרשות כי יפעל בהתאם לסמכותו כדי לצמצם את גובה התמיכה הנדרשת באנרגיות מתחדשות", ככל שהמס ייכנס לתוקף. לכלכליסט נודע כי היו"ר הרשות שביט פנה לאוצר ודרש מאנשיו להסיר את הסעיף ולא "לרשום הודעות" בשמו.

לכן סיכויו של מס הפחמן של משרד האוצר למלא את תכליתו בדומה למתרחש במדינות אחרות בעולם, מוגבלת מאוד. כך למשל, יוטל מס על גפ"מ אך הציבור לא יתומרץ לעבור לשימוש באינדוקציה ומנגד יוטל מס על דלקים מזהמים להפקת חשמל כמו פחם וגז, אך המדינה דווקא תצמצם בד בבד את תמיכתה בקידום אנרגיה מתחדשת – למרות שזו נחשבת נמוכה בהשוואה לעולם כבר היום. במקביל, גם תוכנית התייעלות אנרגטית בגובה מיליארד שקל שב-2022 הובטחה לדרישת משרד האנרגיה המוביל את קידום הנושא, בוטלה כליל כעת.

שר האנרגיה, אלי כהן, כבר הודיע ממילא שיתנגד למס הפחמן: "כוונת האוצר להעלות את מחיר החשמל תהווה פגיעה קשה ביוקר המחיה", הצהיר. במשרד האוצר טענו במסגרת טיוטת הצעת המחליטים שהפיצו כי "על הנייר" המס עשוי אמנם לייקר את תעריף החשמל בכ-5%, אך עלות זו תתקזז עם מגמות אחרות הנשקפות לשנים הקרובות (כמו מכירת תחנת הכוח אשכול והמעבר מפחם לגז). הנתונים משרטטים תמונה שונה: על פי השימוע הציבורי שפרסמה רשות החשמל בראשית החודש היא לא צופה ירידות מחירים, אלא להפך, והיא מנסה למתן אותן באמצעות כספי מכירת תחנת אשכול.

"עבודת מטה כזאת גרועה לא ראיתי הרבה זמן", אומר גיא סמט, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, גיא סמט. נדגיש כבר כעת – המשרד להגנת הסביבה קידם בשנים האחרונות הטלה של מס פחמן, אך במתכונת שבה הכסף חוזר לציבור עצמו, ומאפשר התייעלות ומעבר אנרגטי באופן המציב את ישראל קרוב יותר למדינות המערב בתחום. כעת הם אומרים - ההצעה הנוכחית מייצרת עיוותים חמורים אשר לוקחים את הכלכלה הישראלית אחורה ויפגעו כלכלית בעסקים, מפעלים ואוכלוסיות מוחלשות, וזאת בניגוד לנעשה בשאר מדינות ה-OECD.

לדברי סמט, "לוקחים מישהו קשה יום שחושב אם להדליק את תנור הספירלה שלו כי העלו לו את המסים, בלי לתת לו מנגנון מקובל בעולם - לעודד אותו שיהיה לו כלכלי לעבור למזגן למשל. חלק מהמס פחמן למשל, היה צריך לסייע לאנשים לעבור לבישול באינדוקציה במקום בגפ"מ. גם כך אנחנו מביאים את הגפ"מ מחו"ל ויש קושי לספק אותו. גם אין היגיון לסבסד בישראל את תשתית הגז למפעלים. רוצים להקים? שמי שרוצה להקים ישלם על זה. אני לא רואה היגיון לגבות מס פחמן ולסבסד קווי גז. באופן הזה, הממשלה מעודדת מפעלים להשתמש בגז במקום להעביר את המפעלים חשמול או להתייעל אנרגטית".

לא רק בממשלה נשמעים קולות רמים נגד המס. יו"ר התאחדות התעשיינים, רון תומר, פנה היום במכתב לראש הממשלה, בנימין נתניהו, כדי להביע מורת רוח בנושא. בהתאחדות טוענים כי מדובר בהצעה "רעה הלוקה בחסר באופן מובהק, בהיותה מנגנון מיסוי נוסף לדלקים, שיביא להורדת כושר התחרות של התעשייה, מבלי להביא תועלת ממשית לאקלים". תומר אף טוען כי במדינות אחרות התהליך בוצע לאחר הליכים מדורגים להסרת חסמים לקידום "אנרגיות מתפתחות".

תומר דורש להתאים את המס למדיניות המיסוי הבינלאומית, לצד תוכניות תמריצים להפחתת פליטות והתייעלות אנרגטית. אולם לתומר שתי דרישות נוספות שכבר הצליחו לתקוע את קידום המס תחת ממשלת לפיד-בנט: קביעת מס גבולות שיגן על היצואנים (כך שמי שבוחר לייבא ממדינה שבה אין מס פחמן יאלץ לשלם מס פחמן בכניסה לישראל), ופטורים לתעשיינים מתשלום מס הפחמן בישראל, כך ש"מפעל לא 'יוענש' בתשלום מס בגין אנרגיה מזהמת במקרה בו האנרגיה הנקייה לא הגיעה לפתחו".