אם כבר רעש, למה שלא נמכור אותו: עוד דרך להצדיק את המחיר הגבוה של החשמליות

בשבוע שעבר הודיעה יצרנית הרכבים טויוטה כי למכוניות העתידיות החשמליות שלה היא תוסיף שני אלמנטים חדשים, שהם למעשה שרידים ישנים: מוט הילוכים מדומה ותוספת "רעש" שמדמה מנוע בעירה. בטויוטה הסבירו כי האלמנטים החדשים נועדו לספק את הנהגים הוותיקים יותר, שמורגלים בחוויית נהיגה רעשנית וידנית יותר, אך שבכל זאת מעוניינים להצטרף למהפכה הירוקה. אף שההודעה על השקת הסימולציה המכנית נראית כמו תוספת לילדים מבוגרים, זה נכון רק חלקית. אין שום סיבה תפעולית להוסיף מוט הילוכים ברכב, אבל תוספת ה"רעש" היא למעשה תקן בטיחות מחייב באירופה ובארה"ב.

איור: יונתן פופר

מכוניות חשמליות הן מכונות Zero emission, זאת אומרת שהן אינן פולטות זיהום. אף שכמובן הרעיון הזה אינו מדויק לחלוטין (שהרי גם טעינה והפקת החשמל הם אירועים מזהמים בפני עצמם), ובכל זאת המכוניות לא פולטות חומרים מזהמי אוויר כמו פחמן דו־חמצני. אך רעיון "אפס פליטות" אינו בלבדי לאוויר, אלא גם לקול. מכוניות חשמליות והיברידיות פולטות עשירית מהרעש שמכוניות עם מנוע בעירה פנימי פולטות. מי שממוקם מחוץ לרכב ישמע מעין זמזום ייחודי־עתידני כשמכונית חשמלית תחלוף על פניו. אך חשמל לא מייצר צליל, והרעש הנשמע אינו מגיע מפעילות המכונית השוטפת כי אם קובץ קול שמופעל על ידי מערכת ההפעלה של המכונית, תוספת בטיחותית מחויבת על פי חוק שנועדה להתריע על נוכחות רכב עבור כל מי שממוקם מחוץ לו.

במהירויות גבוהות אין הבדל מהותי בין כלי רכב חשמליים לבעלי מנוע בעירה פנימי, החיכוך מהרוח ובין גלגלי הרכב והכביש מייצרים רעש בעל אופי ודציבלים דומה. אך במהירויות נמוכות יש הבדל מהותי בין הסוגים. רכבים חשמליים פועלים בדממה. תחילה שקט זה נחשב לתועלת הציבור באופן מובהק, דרך להפחית משטף הרעש שנוכח באופן הולך וגובר בחיים העירוניים, אך במהרה התברר שצלילי המנוע הקולניים סיפקו רשת הגנה – הם לא רק הכריזו על קיומו של הרכב, אלא אף אותתו על התנהגותו אם למשל התקרב, האט או האיץ. אלו רעשים מצילי חיים, לבעלי חיים ובני אדם, במיוחד היום כשרבים נוהגים לנוע במרחב מנותקים במכוון מצלילי המרחב עם אוזניות מבודדות צליל, בהאזנה מוגברת לפודקאסטים, מוזיקה וספרים.

1. שיתופי פעולה יצואי דופן

השקט הנובע ממכוניות אלו הוביל לכך שסטטיסטית הסיכוי שמכונית חשמלית תפגע בהולך רגל גבוהה יותר ב־40% לעומת מכונית "רגילה". עבור אוכלוסיית לקויי הראייה המספר הזה זינק ל־93%. הבעיה זוהתה מיד בהתחלה, אך נדרש יותר מעשור של פריסת רכבים היברידים וחשמליים על הכביש בכל רחבי העולם כדי להביא להשקת תקן בטיחות באירופה ובארה"ב שמחייב לייצר "רעש מינימלי".

היכן שתקנות כבר נאכפות מחויבות מכוניות חשמליות להפיק צלילים הנעים בין 43 ל־64 דציבלים, כשהרכב נע במהירות של מתחת ל־20 קמ"ש. במהירויות אלו, טענו הרגולטורים, הרעשים מהצמיגים ומשטח הכביש היו מינימליים ולא בטיחותיים. ההחלטה לחייב הפקת צליל במהירות מסוימת ובתנאים ספציפיים נכנסה לתוקף רק לפני שנתיים, וכללה גם את החובה שהצליל יעיד על "התנהגות הרכב" למשל האצה או האטה. התקנות מעולם לא כללו הנחיה מה אותו צליל שיש להפיק, ומרוץ חדש של חדשנות יצא לדרך.

כשפורד התחילה עם הייצור ההמוני של הרכבים שלה בתחילת המאה העשרים, היא נתקלה בפני בעיה – מה לעשות אחרי שכל מי שיכול לרכוש מכונית רכש? או אז היא הגתה את הרעיון המבריק של ייצור מכוניות בצבעים שונים. כמעט 100 שנה מאוחר יותר, גם ענקית הטכנולוגיה אפל, החלה להשיק טלפונים זהים רק בצבעים שונים. זה עבד לפורד, וזה עבד לאפל.

אם צבע יכול להיות חדשנות, אז למה לא גם צליל? ובאמת יצרניות הרכב הבינו, או לפחות העריכו, כי גם הצליל הבוקע מן הרכב יכול לבדל אותן אחת מן השנייה ולשמש נקודת מכירה. וורום וורום מטופש שפעם היה סמל לרכב מיושן טכנולוגית, חוזר כסימולציה לחבר אותנו לעבר ולמוצר, רעש עתידני לבן מסמן משהו חדש שכמותו טרם נתקלו בו. זמזום מסובב ראשים.

טסלה למשל החליטה ברוח המנכ"ל המתבדח אלון מאסק לייצר מגוון רחב של צלילי התראה להולכי רגל, לרבות מנגינת אוטו גלידה, מחיאות כפיים, פעיות כבשים ואף נפיחה, מכל אלו יכלו הנהגים לבחור באופן דינמי. המינהל הלאומי לבטיחות בדרכים האמריקאי (NHTSA) חייב את טסלה לתקן את הפיצ'ר (Boombox), בטענה שהוא הפריע להולכי הרגל לזהות צלילי אזהרה בסביבה העירונית, מזוהמת הצלילים בין כה וכה. טסלה ביצעה ריקול לכמיליון רכבים ב־2020 כדי לתקן הדרישה.

בקצה ה"רגיל" יותר כמה שיתופי פעולה יוצאי דופן יצאו לדרך. ב.מ.וו שיתפה פעולה עם הנס זימר, שהלחין בין היתר את הפסקול ל"בין כוכבים", "גלדיאטור" ו"דנקרק", בפרויקט MW Vision M NEXT ליצירת חותם צליל ייחודי לרכבי החברה; ביגואר עבדו ארבע שנים עם המוזיקאי האלקטרוני האמריקאי ריצ'רד דיווין כדי לפתח צליל ייחודי משלהם שלא ניתן לשמוע אותו מתוך הרכב עצמו; באאודי השתמשו במיקס ייחודי של צלילים שהפיק מאוורר חשמלי דרך צינור מתכת; ורנו גייסה את אנדריאה סרה, מפיקה וטכנאית קול איטלקייה, לפיתוח צליל ייחודי בפרויקט סודי שהתחיל ב־2012; ניסן החליטו ללכת על צליל שמזכיר את המכוניות המעופפות בסרט "בלייד ראנר"; בעוד יצרנית הרכב האמריקאי דודג' הודיעה בשלהי 2022 כי כל הגישות הללו לא מתאימות לה: "בעוד יצרניות רבות מאמצות את הדממה של המנועים החשמליים שלהן... אנחנו מוסיפים אגזוז למכוניות החשמליות שלנו", אמרו בהודעה לעיתונות.

2. ואי אפשר בלי קורקינטים

בעיית השקט כמובן אינה מגיעה רק מכיוונן של מכוניות חשמליות, אלא מכל פתרונות הניידות החשמליים. אלו כוללים קורקינטים כמו גם אופניים, שבשונה מרכבים חשמליים לא נדרשים לכלול התקני בטיחות מיוחדים של "רעש". מחקר שבוצע באוניברסיטת סלפורד הבריטית מ־2022 מצא כי בסביבה עירונית וברעש של כ־50 דציבלים, יזהה הולך רגל את נוכחותו או התקרבותו של קורקינט חשמלי שנוסע במהירות 20 קמ"ש, כשזה נמצא 4.9 מטר ממנו, בסביבה רועשת מזו של כ־60 דציבלים (זאת אומרת אם מכוניות בדיוק עוברת ליד), נתון זה יורד דרסטית ל־2.5 מטר. בסביבה רועשת מסוג זה יש סיכוי של 77% כי הולך הרגל יחמיץ לחלוטין את התקרבותו של קורקינט, לעומת 29% בסביבה שקטה יותר.

למרות כל זאת היתרונות עולים על החסרונות. השתקה כללית של גורמי רעש גדולים כמו רכבים היא מבורכת משום שהיא מאפשרת גם לצופרים, סירנות ואנשים להיות שקטים יותר, שלא צריכים להתגבר על רעשי מנועי המכוניות. אולי אם יותר ויותר רכבים חשמליים ישתלטו על הכביש, נוכל לשמוע במקומם אנשים מדברים, פעמוני אופניים ומכונית שקטה שנוהמת מנגינה של הנס זימר.