פתק עם הכתובת בגרמנית "לעולם לא עוד זה עכשיו", ברלין | צילום: ויקי אוסלנדר
"לעולם לא עוד" זה עכשיו: אירופה הרשמית בעדנו, רחובותיה פחות
בברלין נתלים שלטים עם תמונות החטופים מישובי עוטף עזה, שכעבור שעתיים נתלשים על ידי תומכי חמאס. באזור גשר ברנדנבורג והרייכסטאג מפינים בעדנו, אבל בשכונת נויקולן נערכות הפגנות פרו-פלסטיניות לא מאושרות, שהולכות ומתחממות. בפריז ובלונדון, הגדושות במהגרים מוסלמים, המצב אף מורכב יותר
בפינת הרחובות פרידברגשטרסה לליאונרדשטראסה ברובע שרלוטנבורג בברלין תלוי על עמוד כבר חודשיים שלט שפרסם זוג צעיר שמחפש דירה. שלטים דומים פזורים בשכונה שבועות על גבי שבועות באין מפריע, עדות לשוק הדיור השבור.
בבוקר שישי האחרון, מול השלט של הזוג הצעיר, לצד הסופרמרקט השכונתי, נתלו כ-15 שלטים בגרמנית של חטופים ישראלים, הזועקים לשחרור הצעירים והקשישים. אחרי פחות משעתיים כולם הוסרו. מישהו תלש את כולם.
למחרת, מתנדבות מבוגרות הניחו נרות זיכרון ליד כל אחד מהשטולפרשטיין בעיר - האבנים עם שמות קורבנות המשטר הנאצי המשוקעים מול הבתים בהם התגוררו בברלין. לצדם הניחו פתק גדול מודפס - Nie wieder Ist Jetzt! – "'לעולם לא עוד' זה עכשיו!".
המאבק על הזיכרון ועל הסולידריות במרחב הציבורי בברלין, כמו גם בערים אחרות באירופה, משתנה בין רובע לרובע ובין שכבות החברה ומייצר מתחים עצומים. ברובע נויקלן שבמזרח העיר, לדוגמה, הפגנות פרו-פלסטיניות הפכו לעימותים אלימים. ביום ראשון האחרון, הפגנה אחת כזו בזוננאלה - הרחוב הראשי של הרובע - לא אושרה על ידי המשטרה ומשכה כוחות אכיפה מסיביים מצוידים בתותחי מים. כמה מאות הנוכחים התבקשו שוב ושוב להתפזר, וכשלא נענו רוססו בתותחי מים.
יום למחרת המליצה בחום המשטרה למארגני צעדה פרו ישראלית שכותרתה "אין מקום לחמאס – ברלין נגד אנטישמיות", לבטלה בטענה שהיא תחייב הקצאת כוח של כ-500 שוטרים, והם כבר "מתוחים עד הקצה". הצעדה תוכננה לעבור מבית העירייה של הרובע למסגד אל-נור ונתפסה כהתרסה שכן באזור מתגוררת אוכלוסיה איסלאמית גדולה שחלקה מוגדרת על ידי השלטונות "תומכת חמאס".
"אני נדהם מהפחדנות של העיר הזאת", אמר מרסל לותה, חבר פרלמנט לשעבר מטעם מפלגת ה-FDP ומארגן הצעדה. לותה גם לא הצליח להשיג כיסוי ביטוחי לשתי משאיות שהיו אמורות ללוות את הצעדה, מחשש לאלימות. בגרמניה אוהבים לבטח הכל - ומכשול זה הוא בלתי עביר. "90 שנה אחרי 1933, אתה כמובן יכול להתבטא נגד האנטישמיות האיסלאמית בברלין - למשל, ליד הרייכסטאג או בבית הנבחרים - אבל לא בלי מכשולים ענקיים ובלי ביטוח ברובע נויקלן", צייץ.
לותה לא טועה. בזמן שהתבקש לבטל את הצעדה, התקיימה הפגנת תמיכה בישראל מול שער ברנדנבורג בברלין, סמוך לרייכסטאג, בהשתתפות כ-10 אלף מפגינים. נשיא גרמניה פרנק-וולטר שטיינמאייר נאם בה. "זה בלתי נסבל שהיהודים חיים שוב בפחד היום - ועוד בארצנו, מכל המקומות", אמר, תוך שהוא מהדהד כמה תקיפות על מוסדות יהודיים בעיר, לרבות ריסוס בתי מגורים במגיני דוד. "כל התקפה על יהודים או על מוסדות יהודיים היא בושה לגרמניה. כל פיגוע ממלא אותי בבושה ובכעס".
אם זה נראה כאילו הרחוב הגרמני מתנדנד בין תמיכה לגינוי, דבר מכך לא ניכר בשכבות העליונות, שם נשמע קול גינוי אחיד לחמאס ותמיכה בישראל. אחרי שהגיע לביקור בישראל וחנך בית כנסת בעיר דסאו, קנצלר גרמניה אולף שולץ הודיע השבוע כי השלטונות בגרמניה ינקטו פעולה נמרצת ועקבית נגד האנטישמיות והאדרת האלימות. "הרשויות לא צריכות לאפשר הפגנות שבהן צועקים סיסמאות אנטישמיות ומפארים את האלימות", אמר בהצהרת הממשלה בבונדסטאג בברלין. "לאנטישמיות אין מקום בגרמניה", הדגיש.
במקביל, יותר מ-100 חברות מובילות בגרמניה יצאו בהודעת תמיכה בישראל ובגינוי נגד החמאס. "אנו מודעים לאחריותנו ההיסטורית", פרסמו במודעות ענק בשלל עיתונים גרמניים, "לכן אנו מבקשים מכולם להתייצב בסולידריות עם אחינו האזרחים היהודים בחברות שלנו ובמדינה שלנו. לא יכול להיות מקום לשנאה נגד יהודים בגרמניה", כתבו החברות, ובהן דויטשה בנק, אליאנץ, BMW, לופטהנזה, אקסל שפרינגר, דיימלר, סימנס, פולקסווגן, בוש, אאודי והוגו בוס.
לא רק בגרמניה התערער האיזון בין הרחוב לבין מקבלי ההחלטות והאליטות הכלכליות. בצרפת, למשל, הממשלה המקומית אסרה הפגנות פרו-פלסטיניות על רקע העלייה במעשים האנטישמיים, ואישורן ניתן במנגנון של "כל מקרה לגופו". כמה הפגנות גדולות להבעת סולידריות עם ישראל התקיימו ומגדל אייפל הואר בדגל ישראל, אך בו בזמן המשיכו להתקיים גם הפגנות ענק פרו-פלסטיניות, אף שלא קיבלו אישור, אחת מהם במהלך סוף השבוע האחרון. זו מנתה כ-15 אלף מפגינים שהתאספו סביב רחבת הרפובליק ודרשו מהממשלה הצרפתית לקרוא להפסקת אש ו"לעצור את הטבח בעזה". בהפגנה אחרת הגיבה המשטרה בתותחי מים ובגז מדמיע, אחרי שמפגינים ריססו על האנדרטה ברחבה את הכתובת "לשחרר את פלסטין" וסערבו להתפזר.
המתח בצרפת הוא כמעט בלתי נמנע, שכן שם חיות הקהילות היהודיות והמוסלמיות הגדולות באירופה. הנשיא עמנואל מקרון שביקר אתמול בישראל פנה בנאום לאומה וביקש לא להוסיף "משברים בינלאומיים" ל"למשברים הלאומיים". "אלה שמבלבלים את העניין הפלסטיני עם הצדקת טרור מבצעים טעות מוסרית, פוליטית ואסטרטגית", אמר בהזדמנות אחרת. בינתיים הקצוות הפוליטיים ממנפים את האירועים האחרונים ככלי תמרון להרחבת התמיכה בהם, וכפועל יוצא - לפילוג.
מפלגת השמאל הפופוליסטית La France Insoumise, הנשענת בעיקר על קולות מהגרים, הגיבה רק לתקיפות צה"ל בעזה וכינתה במקרים מסוימים את חמאס "תנועת התנגדות". הימין הקיצוני בצרפת, לעומת זאת, בחר לעמוד לצד ישראל. מארין לה פן ממפלגת הימין הפופוליסטי Rassemblement National, שנשענת על קולות לאומניים ושאביה היה ידוע באמרותיו האנטישמיות, השתמשה במחלוקת כדי להדגיש את הפערים בין הקבוצות הפוליטיות: "הגרוע ביותר מתרחש. אנחנו רואים פוגרומים על אדמת ישראל, שנגרמו על ידי קבוצת טרור עם חייתיות שאי אפשר לתאר. יש לאפשר לישראל למגר את חמאס". במקביל, נשיא המפלגה ג'ורדן ברדלה הדגיש את עמדת המפלגה נגד האסלאם: "המפלגה היא עבור יהודים צרפתים רבים מגן מול האידיאולוגיה האסלאמית", אמר, אף שמעולם לא התייצב לאף הפגנת תמיכה עבור ישראל בימים שאחרי מתקפת ה-7 באוקטובר.
בלונדון, הפגנה פרו-פלסטינית ענקית קראה להפסקת אש ול"שחרור פלסטין". גם אחד מנהגי הרכבת התחתית שהוביל חלק מ-100 אלף המשתתפים השתמש במערכת הכריזה כדי לקרוא לשחרור פלסטין. יום אחר כך הצטרפו דוברים ממפלגת השלטון השמרנית וממפלגת הלייבור מהאופוזיציה לקהל הגדול שנאסף להביע סולידריות עם ישראל.
שר השיכון מייקל גוב ציין, כי מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר היתה מעשה של "רוע וברבריות שאין שני להם" והוסיף: "אנחנו חייבים להתייצב יחד נגד זה. אנחנו חייבים להחזיר הביתה את בני הערובה". על רקע המתיחות הגדולה בעיר דיווחה המשטרה על זינוק של פי 13 בדיווחים על פשעי אנטישמיות לעומת התקופה המקבילה אשתקד. דיווחים על פשעים נגד מוסלמים הכפילו את עצמם. ההיקפים הגדולים של משתתפי הפגנות פרו-פלסטיניות בלונדון מעצימים את המתיחות בעיר ורבים מתושביה הישראלים ובעלי האזרחויות הכפולות מספרים שהם מקפידים לא לדבר עברית ברחוב, ליתר ביטחון".