מי יפסוק את מזונות הילדים?

זוהי קריאה דחופה לשופטי בג"ץ להכריע במחלוקת וליתן הוראות ברורות בדבר הסמכות לדון בנושא מזונות קטינים בישראל!

מן הידועות הן כי בכל הקשור בהליכי פירוד בין הורים- ישנם כללי אצבע ברורים לעניין הסמכות לדון בם. כך, לבית הדין הרבני למשל נתונה סמכות בלעדית לדון בענייני הנישואין והגירושין גרידא. רק בית הדין הרבני מוסמך לגרש בין צדדים (יהודים ואזרחי המדינה), לסדר את הגט ולהכריע לעניין זכאות בכתובה. עם זאת ביתר העניינים הכרוכים בפירוד, כמו חלוקת הרכוש ומשמורת הקטינים נתונה סמכות מקבילה הן לבתי הדין הרבניים והן לבתי המשפט לענייני משפחה.

חשוב לציין כי קיים פער ולעיתים תהומי בין ערכאות השיפוט השונות מאחר ובעוד בתי המשפט האזרחיים דנים על פי החוק והלכות הפסיקה להן הוא כפוף, החלטות בתי הדין הרבניים דנים (למעט בענייני רכוש) מתבססות על דין תורה ועל הלכותיו של בית הדין הרבני הגדול בירושלים. כך נוצר למעשה מירוץ הסמכויות הנודע ולפיו הראשון שיגיש בקשה ליישוב סכסוך, יהא גם מי שיקבע היכן לנהל את ההליכים בהתאם לשיקול דעתו.

על מנת להבין את גדר המחלוקת חשוב להבין תחילה את המטריה ולפיה כל ערכאה כפופה להחלטות הערכאה שמעליה. בית המשפט לענייני משפחה כפוף להחלטות בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון, בית הדין הרבני כפוף להחלטת בית הדין הרבני הגדול בירושלים ומעל כולם יושב בג"ץ להחלטותיו כפופות כלל הערכאות גם יחד.

אם כן, בעניין מזונות הקטינים קיימת מחלוקת עתיקת יומין, מחלוקת זו הוכרעה עוד בשנות ה70 אלא שבאופן תמוה חזרה בגלגול נוסף אל שולחנו של בג"ץ כעת.

עוד בשנת 1969 נקבע בפסק דין של בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ בעניין שרגאי, כי הסמכות לדון במזונות הקטינים תהא נתונה לבתי המשפט לענייני משפחה בלבד. נקבע כי בתי הדין הרבניים יוכלו לרכוש סמכות לדון בענייני מזונות אך ורק בשני מקרים: 1. מקרה בו שני הצדדים המתדיינים יסכימו להעניק לבית הדין את הסמכות לדון ובלבד שהצד המתנגד הביע התנגדותו בהזדמנות הראשונה. 2. במקרה של תביעה להשבת כספים ששולמו זה מכבר ע"י אחד ההורים (תביעה להשבת הוצאות).

הלכה זו חזרה על עצמה במספר פסקי דין מאוחרים והונהגה משך למעלה מ 50 שנים ע"י שתי הערכאות. אלא שבמהלך השנים האחרונות מצאו בתי הדין הרבניים לכרסם בהלכת שרגאי והחלו לדון בתביעות מזונות קטינים גם במקרים שאינם נכנסים בגדר הנ"ל, תוך מתן פרשנות אלטרנטיבית לקביעות ביהמ"ש העליון בבג"ץ שרגאי. כך למשל נטען כי תביעה להשבת הוצאות יכול ותכלול גם הוצאותיו העתידיות של קטין, כך גם נקבע למשל כי ככל וצד לא הביע התנגדותו בהזדמנות הראשונה מכך משתמע כי נתן הסכמתו המשתמעת להכרעת בית הדין בעניין.

נוכח אי הבהירות שהחלה בעניין הסמכות לדון במזונות, ניתן ביום 22.09.19 פ"סד בבית המשפט העליון מפי השופט מזוז, בו נקבע כי הלכת שרגאי עודנה חיה ובועטת ומחייבת את כלל הערכאות דלמטה. אלא שכפי שהוסבר לעיל, בתי הדין אינם כפופים להחלטות בית המשפט העליון אלא בשבתו כבג"ץ בלבד- ומכאן ביום 10.10.21 ניתן פס"ד מהפכני של בית הדין הרבני הגדול, בו הביע בית הדין הרבני את מורת רוחו מהחלטת בית המשפט העליון וכן ממסקנות בג"ץ שרגאי וקבע בסופו של עניין כי לבית הדין הרבני הסמכות לדון בעניין מזונות קטנים גם בהיעדר הסכמה בין הצדדים.

מימין עו"ד דנה תירוש אליהו ועו"ד ליאת שקלרז הורוביץ

ובכן, שעה שכל ערכאה כפופה להחלטות הערכאות שמעליה, נוצר תוהו ובוהו. כך, בתי הדין הרבניים בחלקם מכירים בסמכותם של בתי המשפט לדון בהיעדר הסכמה, וחלקם נושאים עיניהם להחלטת בית הדין הרבני הגדול המאוחרת. בתי המשפט לענייני משפחה אף הם חלוקים ביניהם ובמקרים בהם בתי הדין קבעו כי להם הסכמות לדון במזונות הקטינים נסוגים בתי המשפט לאחור מכוח עיקרון כיבוד ערכאות. נוצר מצב אבסורד לפיו במספר בלתי מבוטל של תיקים, בהיעדר הסכמה על הערכאה שתידון, ניתנו 2 החלטות סותרות לפיהן גם בית המשפט וגם בית הדין הרבני רכשו סמכות לדון באותו מקרה- כל אחת מכוח פסיקת הערכאה שמעליה.

4 תיקים בעניין זה הגיעו לשולחנו של בג"ץ שנתבקש להכריע שנית, בעניין שהוכרע זה מכבר. בג"ץ אף הוציא תחת ידו בהליכים שנידונים לפניו במאוחר צו על תנאי ביום 3.1.23 בו הורה לבית הדין הרבני הגדול ליתן טעם מדוע לא יבוטלו החלטות בתי הדין שרכשו סמכות לדון במזונות קטינים בניגוד להלכת שרגאי. היועצת המשפטית לממשלה אף היא מיוזמתה הצטרפה לשניים מתוך 4 ההליכים והבהירה כי בתי הדין הרבניים חרגו מסמכותם עת קנו סמכות לדון בתיקי מזונות בניגוד להלכה שרירה וקיימת.

אלא שעד כה טרם ניתנה החלטת בג"ץ המכרעת. ופרט ל4 התיקים שהגיעו לפתחו, מושפעים מהחלטתו העתידית של בג"ץ עוד אלפי תיקי מזונות בישראל בשתי הערכאות. כאשר עיכוב בההחלטה בבג"ץ משמעותה בחלק ניכר מהמקרים עיכוב בפסיקת מזוות קטינים להם נזקקים לצורך קיומם הבסיסי. בפרק זמן ממושך זה שעד להכרעת בג"ץ ממשיכים בתי הדין הרבניים לדון בתיקי מזונות חדשים וכן על בסיס החלטותיהם נגבים בהוצאה לפועל סכומים גבוהים שנפסקו בהיעדר סמכות.

לא ברור מה יכריע בג"ץ לעניין תיקים בהם נתקבלו החלטות בית הדין הרבני במקרה שהלכת שרגאי תחזור על עצמה וייקבע כי בתי הדין הרבניים נעדרים סמכות? באם אלה יבוטלו בדיעבד?, באם הליכי הוצל"פ שנפתחו על בסיסם ייסגרו? מה שבטוח הוא שכל יום של עיכוב בהכרעת בג"ץ מותיר חוסר ודאות משפטית בלתי מתקבל על הדעת וסימן שאלה גדול וכן עיכוב בפסיקת מזונות של ילדים קטינים בהליכי גירושין בין הוריהם.

מאת דנה תירוש אליהו, עו"ד שותפה במשרד שקלרז- תירוש

d&b – לדעת להחליט