הכסף מרמ"י לרשויות יפחת? לא לפני הבחירות

כמה כסף רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) תעביר למועצות האזוריות על הכנסות שהיא מקבלת מקרקעות בשטחיהן? מרכז המועצות האזוריות החליט לעת עתה לא לגעת בתפוח האדמה הלוהט הזה, ולדחות את ההחלטה עד לאחר הבחירות הקרבות לרשויות המקומיות, מחשש מזעם ציבורי. הזעם עשוי להתעורר בעקבות הסכם שנוי במחלוקת שגובש על ידי רמ"י ומרכז המועצות האזוריות. ראשי מועצות מסוימים טוענים כי ההסכם הזה מיטיב עם מועצות עשירות, למשל כאלה שבשטחן מחצבות, ומרע עם מועצות אחרות. ההחלטה על דחיית הדיון וההצבעה על ההסכם התקבלה בישיבת זום שנערכה ביום ראשון השבוע.

רמ"י מעבירה לכל רשות מקומית 12% (בניכוי מע"מ) מהכנסותיה מקרקע שבתחומי הרשות. התשלום הזה מכונה חלף היטל השבחה משום שהוא נקבע כתחליף להיטל השבחה רגיל שמשלמים פרטיים בעלי קרקע או דירה. האחוז שמשלמת רמ"י נקבע בהסכם פשרה שחתמו כל הרשויות המקומיות עמה בשנת 2012 בעקבות מחלוקת ארוכת שנים. במסגרת ההסכם הזה רמ"י אף שילמה פיצויים של מיליארד שקל לכל הרשויות המקומיות בגין חובות.

הסיכום הזה אולי נראה פשוט, אך הוא סבוך וכבר הוביל למחלוקות רבות בין רמ"י למועצות האזוריות. סלע המחלוקת הוא טבלה ארוכה בת 1,725 סעיפים שבגינם רמ"י גובה תשלומים מחוכרי מגרשים: דמי חכירה, אגרות, דמי הסכמה, דמי היתר, הוצאות ביול ועוד. בטבלה נקבע עבור אילו סעיפים רמ"י צריכה להפריש את ה־12%, ואילו סעיפים לא מחייבים הפרשה של התשלום הזה.

הרשימה הארוכה הזו הולידה שורה של מחלוקות. בהסכם הפשרה שנחתם ב־2012 נקבע כי הפורום שידון במחלוקות כאלה הוא ועדת השגות, שבה חברים סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, נציג משרד הפנים ונציג השלטון המקומי. ההערכות שנמסרו ל"כלכליסט" הן כי בוועדה הצטברו השגות של מועצות אזוריות בהיקף מצטבר של כ־200 מיליון שקל.

הפתרון שההסכם מציע הוא ביטול ההבחנה בין הסעיפים, כלומר רמ"י תפריש כסף עבור כל אחד מסעיפי הגבייה, ובתמורה יופחת שיעור התשלום מ־12% ל־9.8%. ההסבר להפחתה הוא שרוב העסקאות מול רמ"י במועצות האזוריות הן בהיקפים כספיים קטנים, למשל שינוי ייעוד או שימוש חריג בחלקה שהוסבה מחקלאות לתעשייה או מסחר – ומשום שההכנסה של רמ"י מעסקה כזו קטנה, כך גם היכולת שלה לשלם למועצה האזורית.

אלא שהטענה היא כי הפתרון הזה מיטיב במיוחד עם מועצות אזוריות שבתחומן משאב קרקע שבעל הזכויות בו משלם תמלוגים לרמ"י. זאת מאחר שעד עתה תמלוגים הוגדרו כהכנסה שעבורה רמ"י לא צריכה להפריש כסף למועצה, ובעקבות ההסכם החדש היא תתחיל להפריש הכנסות מתמלוגים. דוגמאות מובהקות לכך הן מטמנות אשפה או מחצבות. הרשאה לחציבה מתקבלת לאחר מכרז שבו נקבע סכום ראשוני שהזכיין ישלם לרמ"י ויכול להגיע למאות מיליוני שקלים, ובנוסף מדי חודש הוא ישלם תמלוגים של כ־5.6 שקלים לטונה. בשנת 2019 רמ"י גבתה 250 מיליון שקל תמלוגים ממחצבות, ובשנים האחרונות עודכנו תעריפי התמלוגים ונפתחו מחצבות חדשות כך שהיקף ההכנסות צמח. מכאן שוויתור על 2.2% חלף היטל השבחה ישתלם למועצות שבהן מחצבות משום שהן יהיו שותפות להכנסות רמ"י מהתמלוגים.

לעומת זאת, יפחתו התשלומים של רמ"י למועצות שבהן אין קרקעות מניבות. בדיקה ראשונית שמבוססת על תשלומי רמ"י בחמש השנים האחרונות מעלה כי עמק חפר עלולה לסבול מאובדן הכנסה שנתי של כ־4 מיליון שקל, חבל אילות תפסיד מיליון שקל, וסכום דומה יאבדו גם חוף הכרמל ולב השרון.

בעיה נוספת שעולה מההסכם היא שרמ"י תשלם פיצוי בגובה 25 מיליון שקל על השגות מהעבר, אך הסכום הזה משקף רק כ־12% מהכספים שהמועצות דורשות באותן ההשגות.

כמו כן ההסכם יוצר פער בין עיריות ומועצות מקומיות למועצות אזוריות במקרה של בנייה רוויה. ההסכם הזה מעדכן את שיעור התשלום של רמ"י למועצות אזוריות בלבד. עיריות ומועצות מקומיות ימשיכו לקבל 12% מהכנסות רמ"י. כך למשל אם במועצה אזורית ייבנה יישוב חדש בבנייה רוויה, או תופשר קרקע חקלאית לבניית שכונה רוויה, רמ"י תשלם רק 9.8%, בעוד לרשות מקומית סמוכה עם מאפייני בנייה זהים היא תשלם 12%.

בעיה אחרת שההסכם לא נותן לה פתרון הוא למועצות ששוכנות בסמוך לגבול ובהן רמ"י משווקת מגרשים במחיר אפסי, ובהתאם לכך גם ההפרשות למועצה האזורית אפסיות. הכסף מחלף היטל השבחה אמור לשמש לפיתוח התשתיות בשכונות חדשות, ולכן מועצות כאלה מתקשות להשלים את הפיתוח.

אלי ברכה, ראש המועצה האזורית חוף השרון, שייצג את המועצות האזוריות בדיונים לגיבוש ההסכם, אמר ל"כלכליסט" כי ההסכם טוב לכל המועצות האזוריות משום שהוא מצמצם את המחלוקות והחיכוך עם רמ"י.

בנוגע לטענות על מועצות שנפגעות מההסכם, השיב ברכה כי במקרה שבו תהיה בנייה רוויה במועצה, יינתן לה פתרון נקודתי במסגרת הסכם פיתוח עם רמ"י.