ועדת הבחירות לבן גביר: הסר מהרשתות החברתיות את תמונותיך מחלק נשק לכיתות כוננות

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית השופט נעם סולברג הורה לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ולמפלגת עוצמה יהודית להסיר מהרשתות החברתיות שלו ושל המפלגה תמונות וסרטונים שלו מחלק נשק לאזרחים שהתנדבו לכיתות כוננות - עד ל-14 בינואר. זאת מאחר ומדובר, כך קובע סולברג, בשימוש אסור בנכסי ציבור לצורכי תעמולת בחירות. בכך קיבל סולברג באופן חלקי את העתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון. בן גביר אמר בתגובה כי הוא ישקול לערער על ההחלטה.

בעתירה, שהוגשה באמצעות עוה"ד תומר נאור והידי נגב, ביקשה התנועה לאיכות השלטון לאסור על בן גביר ומפלגתו לעשות שימוש בלתי חוקי בטקסי חלוקת הנשק של משטרת ישראל לחברי כיתות הכוננות לצורכי תעמולת בחירות. בעתירה הוצגו דוגמאות מפרסומים שונים של בן גביר ועוצמה יהודית בנושא - שבהם פרסם תמונות וסרטונים מחלוקת הנשק לצד הודעות דוברות של המשרד לביטחון לאומי. לטענת התנועה, הפרסומים האלה אסורים לפי חוק הבחירות (דרכי תעמולה).

המשטרה והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה שהגיבו לוועדת הבחירות סברו כי יש לקבל את העתירה בחלקה. בתגובתה כתבה בהרב מיארה כי מדובר בתעמולת בחירות משום תוכנם וזהות יוזמיהם, וכי מדובר בשימוש במשאבי ציבור - הן המוחשיים (הטקסים שהושקעו בהם משאבים כולל תיעוד) והן הבלתי מוחשיים (נוכחות השוטרים ומתנדבי כיתות הכוננות בפרסומים). בן גביר ועוצמה יהודית טענו מנגד כי יש לדחות את העתירה שכן מטרתה למנוע ממנו להתבטא, כפי ששרים אחרים מתבטאים.

סולברג קובע בהחלטתו כי יש לקבל את העתירה בחלקה. הוא כותב כי אין מחלוקת שהפרסומים של בן גביר "כרורכים בשימוש ב'נכסי ציבור' - כמו כלי הנשק של המשטרה וקצינים המשרתים בה. לגבי השאלה האם מדובר בתעמולת בחירות, סולברג כותב כי לפרסומים שני מאפיינים עיקריים: הראשון, שימוש תדיר וחוזר בקריאה להתחמש, שהוא מסר ציבורי-פוליטי של בן גביר לאזרחי המדינה, כאשר הפרסומים מייחסים לבן גביר עצמו את חלוקת הנשק, והשני שכמעט בכל פרסום מופיע בן גביר בתמונה לצד אחרים: שוטרים, מתנדבי כיתות הכוננות ועובדי המשרד לביטחון לאומי, כאשר דמותו מבליטה את מעשיו של בן גביר עצמו בקשר לחלוקת הנשק והחימוש. "תוכן הפרסומים מכיל שני מאפיינים בולטים של תעמולת בחירות לטובתו ולטובת המפלגה", כותב סולברג.

הוא קבע כי "בן גביר והמפלגה פרסמו ביוזמתם את הפרסומים - בחשבונותיהם הפרטיים-פוליטיים. שלושת אלו: זהות המפרסם, זהות היוזם ומסדת הפרסום - כולם פוליטיים. מכוחם קמה חזקה שמטרת הפרסומים פוליטית". מאחר וכל הפרסומים נעשו כחלק מסדרה בתקופת הקמת כיתות הכוננות, רואה בהם סולברג פרסום חריג יחסית יותר מהרגיל. "החריגות מצביעה על תכלית תעמולה, ולא על תכלית של פרסום אחר", הוא פסק. הוא כתב עוד כי בפרסומים ניסה בן גביר "לצרוב מייד בתודעת הבוחר את הקשר בין המועמד לפעולה", וכי "מדובר בניסיון לקבע את הזיהוי של בן גביר והמפלגה עם פעולה רשמית של המשטרה". בשל כל אלה קבע סולברג כי "יש לראות את הפרסומים כתעמולת בחירות", ובשל הגישה המוגברת של בן גביר למשטרה כשר הממונה עליה יש לראות בהם "שימוש בנכסי הציבור בקשר עם תעמולת הבחירות".

סולברג הוציא צו שיורה לבן גביר ולמפלגה להסיר את מרבית הפרסומים עד 14 בינואר, למעט כמה מהפרסומים שלא נכללו בצו. הוא פסק לבן גביר ולמפלגתו גם הוצאות בגובה 7,000 שקל.

עו"ד תומר נאור, ראש האגף המשפטי בתנועה לאיכות השלטון מסר לאחר ההחלטה: "מיום שמונה לתפקידו, פעל השר בן גביר ככל יכולתו על מנת לטשטש את הגבולות שבין המקצועי לפוליטי, תוך שהוא הולך ומכפיף את משטרת ישראל על שוטריה ומפקדיה לצרכיו הפוליטיים הצרים, אנו מקווים שהחלטת יו"ר ועדת הבחירות תהיה אבן דרך נוספת במאבק הקשה נגד הפגיעה בעצמאות המשטרה והפיכתה לכלי פוליטי בידיו של השר בן גביר".

בן גביר מסר בתגובה כי "כאשר מדובר בבן גביר, הכל מותר והכל כשר, גם על חשבון פגיעה באזרחי ישראל. אילו היה מדובר בנבחר ציבור אחר, אף שופט לא היה מורה למחוק פרסומים שמעודדים אזרחים נוספים להתנדב בכיתות הכוננות ולהגן על עם ישראל. לכל נבחר ציבור אחר מותר לפרסם את הפעילות שלו ושל משרדו, אך רק ממני דורשים להסיר פוסטים ברשתות החברתיות - זוהי אפליה על רקע פוליטי שפוגעת בתחושת הביטחון וברוח ההתנדבות של אזרחי ישראל. אשקול להגיש ערעור על החלטת יו"ר ועדת הבחירות".