יש מלחמה? במשרד ראש הממשלה עברו לעבוד מהבית

עובדי משרד ראש הממשלה מנהלים את המלחמה הקשה בתולדותינו מהבית. זו כמובן לא הבעיה הכי קשה בניהול המערכה הזו, אך היא ממחישה את גודל הניתוק של ראש הממשלה ומנכ"ל משרדו מהמצב בשטח. על פי הנחיה של נציבות שירות המדינה, בכל משרדי הממשלה מתאפשרת עבודה מהבית בגלל המצב וכדי לאפשר לעובדים לדאוג לילדיהם. בעקבות ההנחיה הזו גם מסדרונות האוצר, למשל, שוממים.

עם זאת, עובדי משרד רה"מ, במיוחד הבכירים שבהם, כמו גם בכירי האוצר, נחוצים כדי לאפשר לממשלה ולעומד בראש לנהל את המערכה הזו. המצב היום קשה במיוחד, משום שפקידים בכירים במשרדי ממשלה הוקפצו בצו 8, כך שכל מי שפנוי נחוץ.

בתקופה שבה ראש הממשלה היה נפתלי בנט נוסח בפעם הראשונה נוהל להתמודדות עם מצבי חירום, כמו רעידת אדמה, זיהום סביבתי בעקבות דליפה של חומרים מסוכנים וכמובן מלחמה, שהגדיר הנחיות לכל אירוע. בין היתר ניתן בו פתרון לצורך לפנות את עובדי המשרד מטיפול בילדיהם לטובת ניהול המשבר. על פי הנוהל, המשרד אמור היה לשכור חברה שתתפעל פעוטון באזור מוגן, שבו ישהו ילדיי העובדים. נראה כי הנוהל הזה נשאר במגירה. לא ייתכן מצב שבו בכיר מטפל במצב חירום ובמקביל מאכיל את ילדיו או מחליף חיתולים.

במשרד ראש הממשלה אמרו כי המנכ"ל יוסי שלי מקיים בכל בוקר פורום של מנכ"לי משרדי הממשלה ובו מוצפים בעיות וחסמים שיש לפתור.

אבל, נוהל החירום קובע שני הרכבים לדיונים יומיים, האחד שולחן מצומצם שבו 4-3 משרדים וגופים שקשורים ישירות לאירוע והשני שולחן רחב יותר, שבו פורום של משרדים נוספים שעזרתם נחוצה.

עדכונים שוטפים בנוכחות מנהלים במשרד ראש הממשלה ומשרד האוצר קריטיים משום שאלה הגופים שיכולים להניע תהליכים דחופים. משרד ראש הממשלה והאוצר הם גופי המטה היחידים בממשלה, שרואים את התמונה השלמה. אם יש כשל או מחלוקת בין גופים, משרד רה"מ הוא זה שאמור לפתור ולהכתיב את סדרי העדיפויות. בעתות משבר משרד רה"מ הוא זה שמנסח החלטות ממשלה ותקנות לשעת חירום. הכלים האלה חיוניים לפתרון קשיים בירוקרטיים וחוקיים שעלולים לעכב פתרונות שנחוצים להתמודדות עם המשבר.

לפי בכיר בממשלת בנט, הבעיה בממשלה הנוכחית נובעת משילוב של חוסר אמון של המשק, הציבור וראשי הרשויות בממשלה הנוכחית עם מחסור "בפיגורות במשרד ראש הממשלה שיודעות לטפל בו־זמנית בצרכים של רשויות מקומיות, רווחה, או כשלים בשרשרת האספקה". משרד ראש הממשלה איבד בשנה האחרונה בכירים לטובת מקורבים, כגון לירון הנץ אחיינתו של יעקב ברדוגו שמונתה לסמנכ"לית, או הדס שון לוי שמונתה לתפקיד סמנכ"לית ביולי השנה, ואשר לפני כן דורגה 46 בפריימריז של הליכוד.

דבר נוסף שנחוץ ואינו מורגש עד עתה הוא הצורך ליזום ולא רק להגיב להתרחשויות. "צריך לשבת עם ראשי רשויות מקומיות ובכירי המשק ולעשות תוכנית. לבדוק מה קורה עם אתרי הבנייה, האם נפגעה שרשרת אספקת המזון, ומה עם חברות התעופה. פקידים חייבים מנהיג".

גורם באחד ממשרדי הממשלה אומר כי בעבר "לא היתה מלחמה שבה לא היינו יושבים במשרד, רצים לרה"מ לישיבות. אצלנו לא היתה קורונה, כי היינו במשרד, בחיים לא היינו בבית. עכשיו אין פה כלום. אין מה לעשות ולא קורה כלום". בכיר אחר אומר, כי בפרוץ המלחמה עם אוקראינה הסתערנו על האירוע כמו משוגעים, וועדות שרים עם גורמים רלבנטיים כונסו פעמיים ביום.