סיכום המחצית הראשונה בשוק המזון: צרות גדולות לעובדים, צרות צרורות לצרכנים

תוצאות המחצית הראשונה של השנה הן ללא ספק בשורה רעה לעובדי שתי רשתות השיווק הגדולות, שופרסל ויינות ביתן, שנערכות לפטר מאות עובדים במסגרת תוכניות ההתייעלות עליהן הן שוקדות בימים אלו. אלא שלא רק עובדי שופרסל ויינות ביתן צריכים להיות מודאגים, כי אם גם הצרכנים, שצפויים אף הם לשלם את מחיר ההרעה בתוצאות קמעונאיות המזון בקופות.

בעוד אלקטרה צריכה המחזיקה ב־35% ביינות ביתן מפזרת הבטחות על מהפכת מחירים שתוביל, חושפים דו"חותיה לסיכום הרבעון השני כי רשת המזון ממשיכה לדמם ולא עומדת בקצב ההתפתחות שחזתה לה הרוכשת, עד כדי שנאלצה לעדכן את הערכת השווי שפרסמה רק לפני 5 חודשים. מצבה הפיננסי של יינות ביתן בעיקר מעורר ספק ביחס ליכולתה לחולל תחרות בשוק המזון ולהוביל לירידת מחירים.

הסרת כל מגבלות הקורונה לפני כחצי שנה החזירה את הציבור לצרוך מזון במסעדות, בתי מלון ובחופשות בחו"ל, וצמצמה באופן טבעי את הביקושים למוצרי מזון להכנה ביתית הנמכרים ברשתות. התוצאה השתקפה היטב במכירות החנויות הזהות של כל רשתות השיווק, שעמדו בסימן ירידה במחצית הראשונה, המנטרלת את עיתוי חג הפסח שחל השנה ברבעון השני. עליות המחירים שביצעו חלק מהספקים לאורך השנה החולפת ואלו שביצעו שופרסל ורמי לוי הן במוצרי המותג הפרטי והן בעלייה זוחלת באמצעות צמצום מבצעים, לא הצליחו לבלום את הפגיעה ברווחיות הגולמית. בשילוב עם העלייה בהוצאות, גם הרווחיות התפעולית נפגעה בחדות. עליית מחיר החשמל והוצאות שכר דירה על חנויות במרכזי הערים עלולה להוביל את הקמעונאים לא רק להתייעל, אלא גם להמשיך בעליית המחירים הזוחלת בה הם נוקטים בשנים האחרונות.

ברשת שופרסל, עמדה הירידה במכירות חנויות זהות על 4.11% והמכירות למ"ר ירדו ב־5.7%. בנוסף, התכווצה פעילות האונליין ל־20.1% מהמכירות במחצית לעומת 21% במחצית המקבילה אשתקד. ברשת רמי לוי ירדו מכירות החנויות הזהות ב־2.4% והמכירות למ"ר התכווצו ב־2%. מכירות החנויות הזהות של יינות ביתן, רשמו במחצית ירידה של 5.7% ביחס למחצית הראשונה אשתקד והמכירות למ"ר ירדו ב־7.3%. ירידה של 3.9% נרשמה במכירות החנויות הזהות של יוחננוף, שרשם גם ירידה של 4.6% במכירות למ"ר. ברשת ויקטורי נרשמה ירידה של 5.2% במכירות החנויות הזהות וירידה של 5% במכירות למ"ר בחנויות אלו.

הירידה במכירות הזהות, שמהוות את ליבת הפעילות של הרשתות, באה לידי ביטוי בשיעור חד יותר בשורת הרווח הגולמי, מה שהוביל לשחיקת הרווחיות הגולמית במחצית הראשונה, למרות העלאת המחירים של חלק מהספקים ושל מוצרי המותג הפרטי.

לשופרסל ולרמי לוי סייעה במידה מסוימת העמקת המכירות הסיטונאיות הרווחיות יותר, אך ככל הנראה בין היתר בעקבות הוצאות תפעול הנוגעות למכירות האונליין, המכבידות על החברות, ירדה הרווחיות הגולמית של שופרסל ל־26.3% מהמכירות לעומת 27.5% בתקופה המקבילה אשתקד. אצל רמי לוי נשחקה הרווחיות הגולמית ל־22.6% מהמכירות לעומת 23.4% בתקופה המקבילה אשתקד. ברשת ויקטורי הרווחיות נותרה על 25.4% מהמכירות, ואילו רשת יוחננוף רשמה שיפור ברווחיות, בעקבות רכישת השליטה ברשת זול סטוק, הפועלת על רווחיות גבוהה משמעותית מזו של שוק המזון.

החברות, שבמהלך תקופת הקורונה נהנו מזינוק במכירות, התייחסו בסלחנות לעלייה שנרשמה במקביל בהוצאות, ונתפסו לא מוכנות כשהמשבר הסתיים: המכירות ירדו, אך ההוצאות נותרו גבוהות. הקושי להתאים את היקף ההוצאות לירידה במכירות, השפיע לרעה על הרווח התפעולי שירד והרווחיות התפעולית שנשחקה בחדות אצל כולן: ברשת ויקטורי נשחקה הרווחיות התפעולית ל־3.5% מהמכירות לעומת 4.1% במחצית הראשונה אשתקד וביוחננוף נשחקה הרווחיות התפעולית ל־5.9% לעומת 7.3% במחצית המקבילה אשתקד. ברמי לוי נשחקה הרווחיות התפעולית ל־3.5% לעומת 4.8% במחצית המקבילה. מטרידות במיוחד שופרסל שהציגה שחיקה ברווחיות התפעולית ל־1.5% מהמכירות לעומת 4.1% אשתקד ויינות ביתן עם רווחיות תפעולית של 0.7% מהמכירות בלבד.

הרווחיות התפעולית הנמוכה הובילה כבר את שופרסל ויינות ביתן להכריז על תוכנית התייעלות מקיפה הכוללת פיטורי מאות עובדים, בכדי לשקם את מצבן. בשופרסל הבינו את זה כבר ברבעון השני, והודיעו לספקים על העלאה של כ־25% בעמלת ההפצה והסדרנות של מוצריהם. ביינות ביתן דרשו בשלב זה הארכת ימי אשראי, מתוך הערכה שיידרשו מהספקים השתתפות בהסבת הסניפים דרך הגדלת ההנחות המסחריות לחברה.

אלא שלצעדים אלו עלולה להיות השלכה רחבה יותר של העלאת מחירים על ידי הספקים, המתריעים מזה זמן על שחיקת רווחיותם. במקרה של יינות ביתן, האתגר גדול הרבה יותר, שכן בבסיס ההבטחות להורדת מחירים, עומד יבוא של מוצרי המותג הפרטי של קרפור. לצורך כך, נדרשת מעבר להתאמת המוצרים לרגולציה המקומית, תשלום כמעט מיידי לספקים בחו"ל, כשקופתה של יינות ביתן דלילה במזומנים.

ההכבדה על הצרכנים צפויה להתעצם נוכח ההסתערות של הקמעונאים על מרכזי הערים, עם פתיחת חנויות שכונתיות וחנויות נוחות הפועלות על רווחיות גולמית שמגיעה עד למעלה מ־40%, בעוד ברשתות הדיסקאונט היא עומדת על כ־24%. הכניסה הצפויה של רשת הנוחות סבן אילבן בנובמבר הקרוב על ידי אלקטרה צריכה, לצד התרחבות ויקטורי ללב השכונות עם פורמט הסיטי מעצימות את הנוכחות של חנויות יקרות בסמיכות לצרכנים, שכבר החלו לשוב לחנויות המוזלות המרוחקות ממרכזי הערים. על הרוויה במרכזי הערים, צפויות הרשתות לשלם מחיר מהקניבליזציה שתנגוס במכירותיהם, בעוד שכר הדירה הגבוה לו התחייבו בנסיון לשריין את הנכסים יחתוך את רווחיותן.

כל אלה מסמנים שעליות המחירים של השנה האחרונה הן רק ההתחלה. על פי נתוני סטורנקסט עולה כי המכירות הכספיות בשוק המזון ומוצרי הצריכה הציגו אחרי גל עליות המחירים קיפאון יחסי, ועלו ב־1% ביחס למחצית הראשונה אשתקד. מדד המחירים של סטורנקסט עלה במחצית הראשונה של השנה ב־4.2%, כך שלמעשה מדובר בירידה ריאלית של 3.2% בצריכה. הגידול הטבעי באוכלוסיה עומד על כ־2% בשנה, כך שהירידה אף עמוקה מזה. הערכות הן כי עליות המחירים בפועל היו בשיעור חד הרבה יותר מזה שמציגה סטורנקסט.