קטאר לא צפויה להטיל חרם גז על אירופה

עוד בטרם נשמעה שריקת הסיום של המונדיאל, מצאה עצמה המארחת קטאר בצד הלא נכון של הכותרות עם פרשיית שחיתות חדשה. לפי החשד של הרשויות בבלגיה, קטאר (וגם מרוקו) שיחדו חברים בפרלמנט האירופי כדי שיפעלו למען האינטרסים שלה במוסדות באירופה. ארבעה חשודים נעצרו, ובביתה של החשודה העיקרית, סגנית נשיאת הפרלמנט אווה קאיילי, נמצאו מזומנים בשווי של כמיליון יורו.

משרד החוץ הקטארי פרסם הכחשה גורפת לכל מעורבות, אולם באיחוד האירופי לא השתכנעו והחליטו על שורה של צעדי ענישה נגד קטאר (אך לא נגד מרוקו). אלה כללו השעיית כל פעילות החקיקה הקשורה ביחסי דוחה־בריסל ואיסור על נציגים של קטאר לפעול בפרלמנט האירופי. המשמעות היא עיכוב באישור מתן הפטור לקטארים מאשרת כניסה למדינות האיחוד ועיכוב באישור הסכם תעופה אזרחי.

ביום ראשון פרסמו הקטארים הכחשה נוספת למעורבות בשוחד וציינו כי החלטת האיחוד יוצרת אווירה שלילית לדיאלוג בשורה של נושאים כולל "הביטחון האנרגטי העולמי". הקטארים הדגישו כי הם מאוכזבים מהיחס אליהם והזכירו כי הם ספקי גז מובילים לבריסל. הודעה זו פורשה כאיום מרומז לכך שהקטארים יטילו חרם גז על אירופה דווקא בתקופה בה היא הכי זקוקה לאספקה יציבה נוכח המשבר שיצרה המלחמה באוקראינה.

הסיכוי שקטאר תטיל חרם גז על אירופה קלוש מאוד. קטאר אמנם השתמשה בגז הטבעי שברשותה כדי לקדם את האינטרסים שלה, אך בניגוד לרוסיה היא לא הפכה אותו לכלי מלחמה ולא ידוע על מקרה בו סגרה את הברז במטרה להפעיל לחץ פוליטי. יתרה מכך, בסוף החודש שעבר הודיעו קטאר וגרמניה על חתימת הסכם לאספקת 2 מיליון טון בשנה של גז טבעי למשך 15 שנה. חתימת ההסכם הגיעה בשיאו של משבר דיפלומטי בין שתי המדינות אחרי ששרת הפנים הגרמנית ובכירים נוספים תקפו את קטאר על מצב זכויות האדם בה. מסתבר שמה שהטריד יותר את הקטארים היו התנאים המסחריים של ההסכם ופחות הביקורת הציבורית.

הקטארים, שמנהלים היום מו"מ עם כמה מדינות על אספקת גז, לא צפויים להקשיח את התנאים המסחריים אך גם לא להתפשר עליהם לנוכח המשבר הנוכחי, גם אם הוא יביא לשנמוך היחסים עם בריסל. השיקול העיקרי של הקטארים הוא מסחרי ובהיבט זה יש זהות אינטרסים בינם לבין האירופאים — הקטארים רוצים לגוון את שוקי היעד שלהם בעוד שמדינות האיחוד מנסות לאתר מקורות חלופיים לגז הרוסי. עד המשבר בתחילת השנה, קטאר סיפקה כ־5% בלבד מצורכי הגז הטבעי של האיחוד, אולם כשהרוסים החלו לסגור את הברז, הקטארים, בלחץ אמריקאי, הפנו בין 15% ל־20% מתפוקת הגז שלהם לעבר היבשת כדי לסייע.

לקטאר יש עוד מנופי לחץ על אירופה אם תרצה להביע אי שביעות רצון מהיחס אליה. אחד מהם הוא באחרונה קרן העושר של קטאר ששוויה 450 מיליארד דולר שהייתה מעורבת באחרונה בכמה עסקאות משמעותיות במדינות האיחוד.