"מלך הספאק" צ'אמאת פליהפיטיה; "איש לא הכריח אף אחד להשקיע" | צילום: בלומברג
האיש שהוביל את טרנד הספאק שהכזיב לא מתחרט על השיטה
צ'אמאת פליהפיטיה, שבתוך שנתיים הוביל 10 הנפקות ספאק שהתבררו כגרועות במיוחד, מכריז במכתב השנתי שלו: "הצלחתה של חברה תישפט על פי הרווחים וההובלה שלה בשוק, ולא לפי מדדי רווחיות מזויפים". רק חבל שלא אמר את זה קודם
אחד הטרנדים הפיננסיים הגדולים מימיה הראשונים של מגפת הקורונה — הנפקות ספאק — נשם כבר לפני כמה חודשים את נשימתו האחרונה. אך מי שעד לא מזמן כונה מלך הספאק, צ'אמאת פליהפיטיה (Chamath Palihapitiya), לא ממהר להפיק לקחים. גם לא כשניצבת בפניו ההזדמנות המושלמת — המכתב השנתי שלו למשקיעים.
פליהפיטיה, ששימש בשנים האחרונות כמגפון הקולני ביותר לחברות ספאק ושהוביל 10 עסקאות מיזוג מסוג זה בשנתיים קצרות, סיים את ענייניו עם הטרנד רק בספטמבר האחרון כשהודיע על סגירת שתי חברות ספאק ועל כך שיחזיר למשקיעים 1.6 מיליארד דולר. אך במכתב השנתי, שפורסם באיחור אופנתי, הוא מייצר את הרושם כי הוא כבר הבין את העניין מזמן. "מאז תחילת 2022 היה ברור שהטכנולוגיה, בכללותה, עומדת לעבור תיקון", כתב, אף שדבר בפעילותו ב־2022 לא אותת על שמרנות של משקיע שמזהה טלטלה בליבת עסקיו. "הכמות של אובדן הערך המוחלט, לא רק בחברות, אלא במגזרים שלמים כולל קריפטו, ספאק, SaaS וביוטכנולוגיה, הייתה מדאיגה".
הנפקות ספאק שלטו בשוק בשנים האחרונות. ב־2019 המספרים נראו גדולים. 59 מהחברות שביצעו הנפקת מניות ראשונית בנאסד"ק עשו זאת באמצעות חברות צ'ק פתוח. בדרך זו הן גייסו 13.6 מיליארד דולר — 16% יותר משיא כל הזמנים שנקבע ב־2007, קצת לפני המשבר הפיננסי העולמי. ב־2020 הונפקו כבר 248 חברות באמצעות ספאק, וב־2021 לא פחות מ־613 תוך גיוס 160 מיליארד דולר.
מי שנתן את האות לתחילת הטירוף היה לא אחר מאשר פליהפיטיה, כשהוביל באמצעות חברת ההשקעות שלו Social Capital עסקת מיזוג עם חברת תיירות החלל וירג'ין גלקטיק. באותה תקופה הוא הדגיש את היתרונות של עסקאות אלו, בעיקר האפשרות לדבר על עתיד מדומיין במספרים שאולי לעולם לא יתממשו וחלוקת העושר עם הציבור הרחב. "בהנפקה מסורתית אתה לא יכול להציג תחזית פיננסית ואתה לא יכול לדבר על העתיד, על איך אתה רוצה לעשות דברים. פשוט אסור לך", אמר בריאיון באוקטובר 2020. "מאחר שספאק הוא מיזוג של חברות, פתאום מותר לך לדבר על העתיד. כשאתה עושה את זה, יש לך סיכוי טוב יותר להיות מוערך יותר".
וירג'ין גלקטיק הייתה דוגמה מושלמת. כדי לשכנע את המשקיעים הסביר פליהפיטיה שהביקוש לטיסות לחלל (אף שאין באמת עדיין מוצר מסוג זה) רק גדל, שהוא צופה שהחברה תייצר רווחים של 210 מיליון דולר כבר ב־2021 ותיסחר לפי שווי שבין 3 מיליארד ל־20 מיליארד דולר. דיבור נלהב שהיה אפשרי רק בשיטת הנפקה זו שמתרחשת בשקיפות מוגבלת.
כשהונפקה בבורסת ניו יורק ב־2019, מנייתה של וירג'ין גלקטיק התחילה להיסחר תמורת 12.3 דולר, אך בתוך שנה זינקה ל־60 דולר והחברה הייתה שווה יותר מ־6 מיליארד דולר. הצלחה מסחררת. אך המציאות הכתה במהרה. הכנסות לא הגיעו, טיסות מסחריות לחלל לא התחילו, וב־2021 החברה הפסידה 353 מיליון דולר. ב־2022 ההפסד העמיק לחצי מיליארד דולר. היום מניית וירג'ין גלקטיק נסחרת תמורת 3 דולר ושווי החברה הוא 900 מיליון דולר.
הקריסה של וירג'ין גלקטיק: במכתב השנתי פליהפיטיה כבר לא מדבר בשבחם של מספרים מדומיינים. "מייסדים, אל תטעו", הוא מזהיר. "הצלחתה של חברה תישפט על פי הרווחים וההובלה שלה בשוק ולא לפי מדדי רווחיות מזויפים או היכולת להצמיד את החברה לטרנד או לאופנה האחרונה".
העסקה עם וירג'ין גלקטיק הייתה ראשיתו של טירוף הספאק. פליהפיטיה לא רק הוביל את העסקה, אלא דחף לפופולריות של השיטה באגרסיביות, תוך גיוס המוניטין הגדול שצבר והשפעתו ברשתות החברתיות. הוא הסביר כי ספאק הוא הדרך לתמוך בכלכלה האמריקאית. "אין לנו שוקי הון שיכולים לתמוך בחברות צעירות, צומחות בצורה שבאמת בונה לעתיד אמריקה. אנחנו צריכים אלפי חברות שייצאו להנפקה".
פליהפיטיה הסביר אז כי הנפקות ראשוניות לציבור (IPO) הן איטיות, שמרניות, מסורבלות ומותירות מעט כסף לחברות המנפיקות, והציבור מפסיד את האפשרות להשקיע בחברות מלהיבות בשלביהן המוקדמים. בדצמבר 2020 צייץ לעשרות מיליוני עוקביו שאם היו קונים מניות בכל אחת מהחברות שהנפיק, הן היו מניבות להם תשואה של 355%.
בריאיון לבלומברג בדצמבר 2021 אמר: "המחויבות שלי לציבור היא להמשיך למצוא השקעות, לשים בהן הרבה מהכסף שלי ולחלוק אותו איתו. ספאקים מאפשרים דמוקרטיזציה של הפיננסים". באוקטובר 2021 אמר ל־CNBC: "אנחנו שנה אחת בתוך מהפכה די משמעותית בשוקי ההון שייקח שנים עד שתצא לפועל". הוא אמר כי אמנם לא מדובר בבועה, אבל צריך"להבין מי סוגר עסקאות טובות".
את הרעיון שיש לו סיכון אישי ב"מהפכה הפיננסית" ושהוא שם בהשקעות הללו את הכסף שלו, הוא הדהד שוב ושוב עד שהתברר אחרת בחשיפה של "פייננשל טיימס". בשנה שעברה דיווח העיתון שכדי להבטיח את ההון הנדרש לשתי עסקאות ספאק, וירג'ין גלקטיק ו־Clover Health, פליהפיטיה לווה 200 מיליון דולר מקרדיט סוויס, והשתמש במניות החברות הממוזגות כבטוחות. ב־2020 הוא הכחיש את הידיעה, אך ב־2022 דוברו אישש אותה. במכתב השנתי הודה פליהפיטיה כי הקריסה במחיר המניות של החברות הממוזגות הביאה את הבנק לבצע margin call. "קו אשראי קטן שהשתמשנו בו כדי להניב תשואות מצטברות התנפח במהירות מכיוון שחלק מהנכסים שהשתמשנו בהם לביטחונות ראו ירידה של עד 70% במחיר", כתב. "מה שנראה בהתחלה כמו גישה לכסף חינם הפך להתחייבות שניהלנו בזהירות כדי שנוכל להמשיך לעשות עסקים כרגיל".
הרגולטורים הזהירו: לפני ההתרסקות של וירג'ין גלקטיק מכר פליהפיטיה את האחזקה שלו בחברה במרץ 2021 תמורת 300 מיליון דולר, ושנה אחר כך פרש במפתיע מדירקטריון החברה.
בשלהי 2021 הרגולטורים בארה"ב החלו לתת את דעתם לטרנד הספאק והסבו את תשומת לב הציבור להבדל הגדול בין משקיעים כמו פליהפיטיה שמקימים את החברות האלו ומצליחים להפיק רווחים גדולים עם השלמת עסקאות המיזוג לבין המשקיעים הקמעונאיים שנכנסים להשקעה רק אחרי העסקאות. "אנו מודאגים מהבדלי התמריצים בין יוצרי הספאק והמשקיעים המוקדמים מצד אחד לבין משקיעים קמעונאיים מצד שני", כתבו הרגולטורים תוך שהם מטילים ספק בנרטיב של פליהפיטיה כאילו הוא איזן את מגרש המשחקים לציבור הרחב.
2022 ראתה נפילה חדה בעסקאות ספאק וגם מניות החברות התרסקו. החברות של פליהפיטיה, מי שלדבריו "הביא עסקאות טובות", סבלו מביצועים איומים. שווייה של וירג'ין גלקטיק מאז הנפקתה עד היום קרס בכ־80%, Opendoor Technologies ירדה בכמעט 90%, ו־SoFi Technologies ירדה ב־63%. החברה שמצטיירת כגרועה ביותר היא Clover Health, שמניותיה שוות כיום פחות מ־80 סנט והיא עומדת בפני חקירה של משרד המשפטים.
למרות הביצועים הגרועים של העסקאות שהוביל, פליהפיטיה דווקא מתאר את עצמו במכתב כ"אדם מפוכח, שונא סיכונים, שסמך על מרווח ביטחון גדול בהשקעה". אולי הוא התכוון לאופן שבו הוא מנהל את הכספים האישיים שלו, לא את כספם של המשקיעים.
בספטמבר, כאמור, הוא סגר את שתי החברות האחרונות, ובדצמבר כבר הסביר בבוטות "לניו יורק טיימס" את היקף האחריות שלו: "איש לא הכריח אף אחד להשקיע בשום דבר".