הייפ ה-AI: האם הראלי במניות הטכנולוגיה הוא בועה מלאכותית?

שנת 2023 היא השנה של מניות הטכנולוגיה. כולם מדברים על בינה מלאכותית ומניות חברות הטכנולוגיה ממריאות ופותחות פער גדול מול כל הסקטורים האחרים. האם מדובר בבועה פיננסית שמתפתחת מול עינינו, או שמא מדובר בהתפתחות טבעית נוכח העובדה שהטכנולוגיה משתכללת והופכת לחלק אינטגרלי מחיינו, שלא לומר משתלטת עליהם?

כשבוחנים את המתרחש בוול סטריט, המרכז הפיננסי שכל העולם נושא אליו עיניים, ניתן לראות עד כמה גדולה הדומיננטיות של מניות הטכנולוגיה כיום. מדד נאסד"ק עתיר מניות הטכנולוגיה זינק ב־27.5% מתחילת השנה, בעוד מדד S&P 500, שמרכז את החברות הגדולות ביותר שנסחרות בארה"ב ומהווה שיקוף מהימן יותר של הכלכלה האמריקאית, טיפס ב־12% בלבד. מדד ראסל 2000, שכולל את החברות הקטנות יותר בארה"ב, עלה רק ב־4.6% השנה, ומדד דאו ג'ונס, שמכיל את החברות המסורתיות יותר, עלה ב־1.9% ונותר כמעט ללא שינוי.

למעשה, מניות הטכנולוגיה הן שדוחפות מעלה את מדד S&P 500. כשבוחנים את התשואה שהשיא המדד המרכזי בארה"ב במשקל שווה — כלומר, כשמנטרלים את היחסיות במשקל של החברות במדד ומעניקים לכל החברות את אותו המשקל — אז ניתן לראות שהוא עלה מתחילת השנה ב־1.6%. במילים אחרות, העלייה של הכלכלה האמריקאית שמשתקפת במדד המרכזי היא למעשה הזינוק של מניות הטכנולוגיה.

ואכן, לפי בנק אוף אמריקה, שבע ענקיות הטכנולוגיה — מיקרוסופט, אמזון, אלפאבית (החברה־האם של גוגל), אפל, טסלה, מטא (שמה הנוכחי של פייסבוק) ואנבידיה, שהגיעה בשבוע שעבר לראשונה לשווי שוק של טריליון דולר — מהוות 28% ממדד S&P 500 במונחי שווי שוק. מדובר ברמה הגבוהה ביותר היסטורית שאליה הגיעה קבוצת החברות הזו באופן המדידה הזה. אולם רמה דומה נרשמה גם במהלך 2022. למעשה, שווי השוק של שבע ענקיות הטכנולוגיה גדול משווי השוק המצרפי של כל החברות במדד S&P 500 מהסקטורים של תעשייה, פיננסים ואנרגיה.

והן השאירו אבק לכל היתר. לשם המחשה, מתחילת השנה עלתה מניית אפל ב־44.5%, ושווי השוק של החברה עומד על 2.8 טריליון דולר, ואילו מניית מיקרוסופט ניתרה ב־40% ושווי השוק שלה הגיע ל־2.5 טריליון דולר. מניית אנבידיה, הכוכבת של השנה, טסה 175% למעלה מתחילת השנה הנוכחית, ומי שלא לקחה חלק בחגיגה היא חברת קרנות הסל ארק (ARK) של קת'י ווד, שבשיא הקורונה נחשבה לכוהנת הגדולה של מניות הטכנולוגיה. קרן הדגל של ארק מכרה במהלך ינואר את מניות אנבידיה שברשותה. אולם ארק עדיין מחזיקה במספר מצומצם של מניות באמצעות קרנות קטנות יותר.

שיא שבועי של השקעות

בהתאם לזינוק של חברות הביג־טק, ובאופן מעגלי, המשקיעים נוהרים למניות הטכנולוגיה. בשבוע שעבר זרמו 8.5 מיליארד דולר לקרנות שמתמחות בהשקעה במניות טכנולוגיה. מדובר בשיא של כל הזמנים בכל הנוגע להפקדות לקרנות האלו בשבוע אחד, ולמעשה הכסף שזרם לקרנות האלו מהווה את רוב הכסף שהופקד בקרנות המנייתיות בשבוע זה (13.3 מיליארד דולר בארה"ב לבדה, 14.8 מיליארד דולר גלובלית). שיא ההפקדות הזה בולט על רקע ההפקדות לקרנות שמתמחות באג"ח, למשל, שהסתכמו ב־1.1 מיליארד דולר בלבד, זאת הגם שמדובר בנכס סולידי שבו ניתן להשיג כיום תשואה של 4%—7%.

בשבוע שעבר זרמו 8.5 מיליארד דולר לקרנות שמתמחות במניות טכנולוגיה — שיא שבועי של כל הזמנים. במקביל, מדד הפחד (VIX) ירד לשפל של 3 שנים, מה שמאותת על ביטחון המשקיעים, אבל יכול גם להעיד על שאננות

אבל ישנם גם סימני אזהרה. לפי בנק אוף אמריקה, היחס בין מניות הטכנולוגיה שאותן הוא מכנה מונופוליסטיות (כלומר, המניות הגדולות שכלולות במדד נאסד"ק 100) למניות הקטנות בארה"ב, שמרוכזות במדד ראסל 2000, חזר לרמתו ערב משבר הדוט.קום של תחילת שנות ה־2000. במרץ 2000 הגיע היחס הזה לשיא, וזמן קצר לאחר מכן התפוצצה הבועה. ואכן, בבנק אוף אמריקה הגדירו בסוף החודש שעבר את הנהירה למנוע שדוחף את מניות הטכנולוגיה מעלה, הבינה המלאכותית — ביטוי שהוזכר בשיחות הוועידה בוול סטריט ברבעון הזה יותר מ־1,100 פעמים, עלייה משמעותית ביחס לרבעונים קודמים - כ"מיני־בועה".

במקביל, ביום שישי סיים מדד הפחד (VIX) את המסחר ברמה של 14.6 נקודות, לאחר שצנח ב־36% מתחילת השנה. מדובר בשפל של שלוש שנים עבור המדד שאומד את החששות של המשקיעים מפני תנודתיות חדה בשווקים. הירידה במדד הפחד מבטאת את הביטחון של המשקיעים בכך שהאופק נראה בהיר, בעיקר עבור מניות הטכנולוגיה, חרף החששות ממיתון, ולו קל, שעשוי להגיע; אך באותה המידה היא גם עשויה ללמד על אדישות מסוימת שפירושה היעדר עירנות לסכנות שאורבות מעבר לפינה.

להרחיב את המעגל

האם באמת מדובר בבועה? הדעות בשוק חלוקות. מצד אחד, הראלי במניות הטכנולוגיה נשען על שתי רגליים. הראשונה — הירידות החדות של נאסד"ק בשנה שעברה, שבה הוא מחק 33% מערכו, שלאחריהן הגיעו צעדי התייעלות משמעותיים מצד חברות הביג־טק, מה שדחף אותן לריבאונד, שלאחריו הגיע טרנד הבינה המלאכותית — הרגל השנייה והמשמעותית יותר בראלי כיום.

אלא שמצד שני, הטרנד הזה אמנם מרגש מאוד את המשקיעים, אבל ניכר, לאור ביצועי המניות, שהם סבורים שהחברות הגדולות ביותר יהיו אלו שיצליחו למנף את זה לכדי פעילות עסקית משמעותית. כלומר, שרווחי העתק, אם וככל שיהיו כאלו, לא יהיו מנת חלקן של חברות רבות.

לכן השאלה המרכזית היא מה יהיה מכאן הלאה. הבינה המלאכותית נתפסת בשוק כאירוע עסקי משמעותי יותר מהמטא־ורס, כזה שטומן בחובו ערך כלכלי אדיר. כרגע החברות הגדולות הן הנהנות המרכזיות מהטרנד, וייתכן שבעתיד יותר ויותר חברות ייהנו ממנו בצורה שהיא בת־קיימא. במצב כזה, סביר להניח שגם הפערים בין ביצועי המניות יצטמצמו. אולם אם הבינה המלאכותית תתגלה כטרנד שהביא איתו יותר אוויר חם מערך כלכלי ממשי, סביר שהכוכבות הגדולות ייענשו בצורה משמעותית יותר על ידי המשקיעים.