מפעל שבבים. מהלך שעלול לצאת משליטה | בלומברג
ניתוח
ההסלמה הסינית של מלחמת השבבים: איום על כלכלת העולם
אחרי מתקפת סחר חד־צדדית מצד ארה"ב ואירופה, בייג'ינג תאסור על יצוא גליום וגרמניום הנמצאים בבסיס תעשיית השבבים, החל ב־1 באוגוסט. מומחה לזירת סין לכלכליסט: "אם המגבלות ייכנסו לתוקף, ההשפעה עלולה להיות דרמטית מאוד"
ספק אם שמעתם עליהם קודם. עד לשבוע האחרון, השמות גליום וגרמניום לא אמרו הרבה לציבור הרחב. כעת, שני המחצבים הללו, רכיבים הכרחיים בשבבים ובמוצרים אלקטרוניים אחרים כמו מסכי LCD, נמצאים בלב אירוע שיש לו השלכות רחבות על הכלכלה העולמית. אירוע שאם ייצא משליטה, ידחוף את העולם למיתון חמור. אירוע שאפשר להגדירו כמהלומה הראשונה של סין במלחמת השבבים העולמית.
המערכה, שאת ראשיתה אפשר לסמן באוקטובר 2022, התנהלה עד כה יותר כמתקפה חד־צדדית, כשארצות הברית אוסרת על יצוא שבבים מתקדמים ומכשירים שמאפשרים לייצר שבבים כאלה לסין. בעוד בנות בריתה באיחוד האירופי נענו לדרישה בצייתנות, ארצות הברית זממה ואף יישמה הרחבה של החרם לסוגי שבבים ושירותים נוספים.
עתה הציגה סין את תגובת הנגד שלה: איסור על יצוא שני מחצבים, מתכת בשם גליום ומתכת למחצה בשם גרמניום, החל ב־1 באוגוסט. שני היסודות הללו נמצאים בבסיס תעשיית השבבים, וכתוצאה מכך, בבסיס הכלכלה העולמית. בלעדיהם, תעשיית השבבים הגלובלית עלולה להיעצר בחריקת בלמים.
"אם המגבלות האלה ייכנסו לתוקף, אפילו לפרק זמן של מספר חודשים, הנזק לכלכלה העולמית יהיה מאוד משמעותי וייקח זמן רב להתאושש מזה", אמר ל"כלכליסט" יובל וינרב, שותף מייסד ב־Krystal Eight ומנחה הפודקאסט "להבין את סין". "ההשפעה עלולה להיות דרמטית מאוד, בכל המגזרים ובכל המדינות. ברגע שאין את החומרים שדרושים לייצור שבבים מסוימים, אין מספיק היצע לכמעט כל מוצר אלקטרוני בעולם — אייפונים, מחשבים, טלוויזיות, רכבים. ההשפעה עלולה להיות מאוד רחבה על ההיצע של הרבה מוצרים בעולם, וכשיש פחות היצע המחירים עולים ולאינפלציה זה בטח לא יעזור".
הכלכלה המודרנית בנויה על שבבים. כמעט כל מוצר אלקטרוני, ממחשבון ומיקרוגל, דרך טלוויזיה חכמה וסמארטפון ועד למכוניות ומטוסים, עושה שימוש בשבב מסוג כלשהו. בלי אספקה שוטפת של שבבים חדשים, ובפרט שבבים מתקדמים, לא ניתן יהיה לייצר את המוצרים הקריטיים ביותר לחיים שלנו. בלי שבבים, אין כלכלה עולמית. כתוצאה מכך, מי ששולט בשבבים שולט בכלכלה, ומי ששולט בשבבים מתקדמים שולט במידה רבה בעתיד המין האנושי.
ארה"ב מבזרת את יכולות ייצור השבבים
מי שהבין זאת היטב הוא הממשל האמריקאי בהובלת הנשיא ג'ו ביידן, אשר בשנה האחרונה מוביל מאמץ מרוכז לגוון את אספקת השבבים העולמית ולצמצם את היכולות של סין להשפיע על התעשייה. מאמץ זה כולל שני מהלכים עיקריים. האחד: ביזור יכולות ייצור השבבים, ובפרט שבבים מתקדמים. כיום, כמעט כל היכולות הללו מרוכזות בשתי מדינות — קוריאה הדרומית וטייוואן. שתיהן סמוכות לסין, ובמקרה של טייוואן, סין אף לא מכירה בריבונותה. על מנת למנוע מצב שבו סין, במהלך צבאי התקפי, תוכל לשתק ואף להשתלט על ייצור השבבים במדינות הללו, הוביל ממשל ביידן חקיקה שמעניקה סובסידיות בהיקף של 50 מיליארד דולר להקמת מפעלי שבבים מתקדמים בארצות הברית — מהלך שזכה להצלחה עם השקעות משמעותיות של אינטל ו־TSMC הטייוואנית.
במקביל, פועל הממשל האמריקאי על מנת למנוע את הגישה של סין לשבבים מתקדמים. מדובר בשבבים שנחוצים לפיתוח הטכנולוגיות החמות ביותר בשוק, כמו בינה מלאכותית ובפרט בינה מלאכותית גנרטיבית, וכן מערכות נשק מתקדמות. הוא עשה זאת באוקטובר שעבר באמצעות חרם שאוסר על יצוא שבבים אלו לסין, ולחץ בהצלחה על מדינות באירופה לקדם חרם דומה, שכולל גם איסור על יצוא מכונות שמשמשות לייצור שבבים אלו. בכך, ארצות הברית מנעה מסין גישה לשבבים מתקדמים והקשתה עליה משמעותית לבנות בסיס ייצור עצמאי שלהם. לסין יש אמנם תעשיית שבבים ענפה, אבל זו בעיקר מתמקדת בשבבים הפשוטים יותר, שאמנם נחוצים גם הם לכלכלה העולמית אבל לא מספקים את אותן יכולות כמו שבבים מתקדמים.
בשבועות האחרונים פועל נשיא ארצות הברית על מנת להרחיב את החרם ולסגור פרצות שהתגלו בו בחודשים האחרונים. בין היתר הוא שוקל איסור על יצוא שבבים חלשים יותר לתעשיית ה־AI (אנבידיה יצרה שבב AI מיוחד לסין שנמצא מתחת לרף של החרם הקיים), או הגבלת הגישה של סין לשירותי מחשוב בענן של חברות אמריקאיות, שמאפשרים לה בעקיפין גישה ליכולות של אותם שבבים מתקדמים.
היה ברור שסין לא תבליג על כך, ובמקביל למאמציה למצוא פתרונות שיעקפו את החרם, היא חשפה השבוע את מכת הנגד שלה. ואם המהלכים של ארצות הברית השפיעו בראש ובראשונה על כלכלת סין, התשובה הסינית יכולה להשפיע על הכלכלה העולמית כולה.
שלשום הודיע משרד הסחר הסיני כי החל ב־1 באוגוסט יוטלו מגבלות, שטיבן המלא לא פורט, על יצוא גליום וגרמניום. לדברי סין, מדובר במהלך שנועד להגן על הביטחון הלאומי ועל האינטרסים שלה, וכי כתוצאה מהמגבלות, בקשות יצוא מסוימות יידרשו לאישור של גוף בשם מועצת המדינה.
כריית מחצבים אלו אינה תעשייה ענקית כמו מחצבים אחרים שדרושים לכלכלה העולמית, כמו ליתיום. למעשה, הם נכרים ונסחרים בכמויות קטנות מאוד. בה בעת, יש להם שימושים קריטיים בהליך הייצור של שבבים. "למהלך הזה תהיה השפעה משתרשרת ומיידית על תעשיית השבבים, במיוחד בכל הנוגע לשבבים עתירי ביצועים", אמר ל"וול סטריט ג'ורנל" אליסטר נייל, חבר דירקטוריון במכון למינרלים קריטיים וחוקר ותיק של תעשיית המתכות בסין.
שני המחצבים מצויים ברשימת 50 המינרלים שארצות הברית מגדירה כ"קריטיים" לכלכלה ולביטחון הלאומי שלה, ויש להם שרשרת אספקה שחשופה לשיבושים. גרמניום משמש להפיכת סיליקון למוליך מהיר יותר, מה שהופך אותו לרכיב קריטי בתעשייה שרודפת תמיד אחר ביצועים מהירים יותר, ומשמש גם בייצור מערכות סיבים אופטיים ופאנלים סולאריים. גליום הוא רכיב קריטי בשבבים שמצויים במטעני טלפונים ורכבים חשמליים.
תרכובת בשם גליום ארסנייד נמצאת בשימוש נרחב בשבבים עתירי־ביצועים, בגלל עמידות טובה יותר לחום וללחות וכן מוליכות משופרת ביחס לסיליקון. תרכובת בשם גליום ניטריד היא רכיב נחוץ במערכות רדאר מתקדמות, וכן במערכות טילים. לפי נתוני חברת המחקר Precedence Research, שבבים שעשו שימוש בגליום ניטריד או גליום ארסנייד רשמו ב־2022 מכירות בהיקף של 3.9 מיליארד דולר, עם צפי מכירות של 22.7 מיליארד דולר ב־2030.
שליטה סינית כמעט מוחלטת בחציבה
בשלושת העשורים האחרונים, ובעיקר במאה הנוכחית, סין בנתה לעצמה שליטה כמעט מוחלטת על חציבה ואספקה של מתכות ומינרלים, ובפרט כאלו שחיוניים לתעשיית הטכנולוגיה והאלקטרוניקה העולמית. לפי נתוני סוכנות הסקר הגיאולוגי של ארצות הברית, ב־2021 היתה סין אחראית ל־67.9% מאספקת הגרמניום העולמית ול־97.7% מאספקת הגליום. ארצות הברית, בשני המקרים, אחראית ל־0% מהאספקה. הטלת המגבלות הסיניות אמנם לא תעצור את הגישה העולמית לרכיבים קריטיים אלו, אך צפויה להפוך אותה לקשה מאוד, או כמעט בלתי אפשרית.
"שתי המתכות האלו חשובות בייצור של המון מוצרי אלקטרוניקה, מסכי LED, פאנלים סולאריים, לא רק שבבים", הוסיף וינרב. "אלה מתכות שיש בשפע אבל קשה לעבד, וזה הופך את הדומיננטיות של סין לכל כך גדולה. לא מדובר בקושי טכנולוגי שאי־אפשר להתגבר עליו, אבל זה דורש זמן והשקעה ומדובר גם בתעשייה מאוד מזהמת, כך שלהרבה מדינות במערב נוח מאוד שזה נעשה בסין, שחטפה את כל הזיהום. אבל אם אי־אפשר יהיה לייצר שבבים בכמויות שאנחנו רוצים, כי סין אחראית לרוב האספקה, זה מאוד משמעותי".
עם זאת, וינרב מעריך כי בטווח הארוך לא יתקשו מדינות אחרות למלא את הפער האפשרי שתשאיר סין, ולכן ייתכן שהמהלך הוא בראש ובראשונה כלי דיפלומטי שנועד להפעיל לחץ על ארצות הברית לעצור או לגלגל לאחור את חרם השבבים שלה, שמופעל לקראת ביקור מדיני מיוחל של שרת האוצר האמריקאית ג'נט ילן בבייג'ינג, שייפתח היום. לפי גורם רשמי שצוטט ב־NPR, מטרת הביקור היא להעמיק ולשדרג את ערוצי ההידברות בין שתי המדינות במסגרת מאמצים מתמשכים של ממשל ביידן לחמם את היחסים.
"סין ממצבת את עצמה בעמדה טובה יותר מול ארצות הברית", הוא הסביר. "היא מראה שהיא יכולה להכאיב בחזרה. סין נמנעה מזה עד היום, כי אם הכלכלה העולמית נופלת, סין תסבול מזה לא פחות, וזה גם ייצור מערכת היזון חוזר שעלולה לפגוע בה עוד יותר".
"אבל כל עוד ארצות הברית לא משנה כיוון, סין רוצה לשים את הדברים האלה על השולחן. בניגוד לארצות הברית, אין לה לחצים פוליטיים פנימיים, ואם לא תשיג את התוצאות, היא תמיד תוכל להחזיר בקלות את הגלגל אחורה. בטווח הקצר יש לסין מה להרוויח, אבל בטווח הארוך זה יפגע בכולם. אין שום ערובה לכך שהדברים יתגלגלו כמו שסין רוצה, והיא עלולה בסופו של דבר לצאת למלחמת סחר שלא התכוונה אליה", סיכם.