מה הישראלים לא עושים עם סובארו קרוסטרק?

בוקר של חמסין, אבל עכשיו לחמסין מצטרף אלמנט חדש: גשם, גשם זלעפות באמצע כביש חוצה ישראל, גשם שמנוני שהופך את הכביש למגלשה למכוניות. גשם שמנוני הוא גם כלי מצוין לגילוי של מכוניות סובארו.

הנוסחה מאוד פשוטה: התנועה מתנהלת במהירות גבוהה מאוד אבל כאשר הכביש הופך שמנוני, כולם בורחים לנתיב הימני, כי ישראלים אוהבים לנהוג בנתיב השמאלי ובאופן אירוני גם לא ממש יודעים כיצד לנהוג. כעת כשהכביש שמנוני, רק סוג אחד של מכוניות ממשיך לנסוע מהר בנתיב השמאלי: סובארו. יש לכך סיבה: סובארו מייצרת מכוניות ששמחות כשהמצב נהיה רע. שלג, בוץ, קרח, בשביל זה מייצרים מאז שנות השבעים מכוניות סובארו עם הנעה כפולה: מכונית משפחתית שיודעת לעשות בערך את מה שרכבי שטח עושים, כל עוד השטח אינו קשה במיוחד. בהיבט הזה, סובארו קרוסטרק הוא כמו מתנה שניתנה לאנשים שאינם יודעים להעריך אותו. כמו הרבה מכוניות של סובארו, מדובר במכונית רבת־יכולות, למביני עניין, אבל גם מכונית שהגיעה לידיהם של עשרות אלפי ישראלים שלא יודעים כל כך מה לעשות עם הסובארו רבת־היכולות. זה קורה בגלל המחיר, זה בגלל שמדובר בסובארו, זה בגלל שמישהו מכר להם אגדה שלרכב SUV אמיתי יש ארבע על ארבע, ואז הם בכלל לא השתמשו בארבע על ארבע. עצוב אבל נכון.

סובארו קרוסטרק. מסך ענקי שמיועד לפנות לדור האייפון | צילום: טל סער

סובארו קרוסטרק הוא סיפור מאוד מוזר: לפני שנים רבות בסובארו הוחלט לקחת את אימפרזה המשפחתית בגרסת חמש הדלתות, להגביה מעט את המרכב, להקשיח את המראה ולראות מה יקרה. זה עבד היטב. בכלל, סובארו היא יצרנית שהולכת לפי נוסחה ברורה שמה שעובד היטב חבל לקלקל. בל נטעה: למרות כל הסיפורים והאגדות, קשה מאוד לומר על קרוסטרק שהוא דגם חדש. למעשה, ה־XV שאותו קרוסטרק כביכול מחליף נקרא גם קרוסטרק בגרסאות מסוימות. אפשר בהחלט להבין מדוע סובארו לא משנה את מה שעובד: XV, קרוסטרק, לא משנה איך קוראים לו, הוא רכב מצוין. אבל הדגם החדש כן שונה, אולי הפעם זו לא בדיוק אשמתה של סובארו, זו אשמתו של דור האייפד. זו אשמתו של מי שרוצה רכב עם תאורה צעקנית, בתי גלגלים מנופחים, תדמית של שטח. אז קרוסטרק מבחוץ נראה דומה עד גיחוך לקרוסטרק היוצא. בסובארו טוענים שיש כמה הבדלים קטנים בממדים, אנחנו לא מבחינים בהם. הפנסים שונים מקדימה ומאחור, הגגון של הדגם החדש מיועד באמת לשאת משקל ולא כמו קודמו שהיה אביזר קוסמטי, סביב בתי הגלגלים ישנו אותו פלסטיק עמיד לשריטות אבל עכשיו הוסיפו שם פתחי אוורור מזויפים שכנראה ייתפסו בשיחים או זרדים וחבל שכך.

בתי גלגלים מנופחים ותדמית של שטח. מבחוץ נראה דומה עד גיחוך לקרוסטרק הישן | צילום: טל סער

סובארו קרוסטרק עולה לגולן. מסלול קבוע ששמור בזיכרון לימים מושלגים: מגבעת האם לציר הנפט, מציר הנפט לכנאפה החם של מסעדה. את ההתחלה ליד גבעת האם אפשר לעלות עם כל מכונית, לפחות עד לאנדרטה, אבל באזור האנדרטה של גבעת האם המצב נהיה רע: יש אבנים על הדרך, יש הצלבות שבהן הרכב מנופף בגלגליו. כל עוד מדובר בנסיעת שטח שאינה אתגרית באמת ואינה דורשת זהירות מסלעים גדולים, קרוסטרק מתמודד בכבוד. עולה לעין פית, צולח את מכשול המים הלא כל כך עמוק, עכשיו קרוסטרק נח.

בתא הנוסעים של קרוסטרק מתרחש עיקר השינוי ביחס לדגם היוצא: בדגם הקודם השכילו להתקין מסך שאינו גדול מאוד ולדאוג שהפעולות שנחוצות למי שבאמת רוצה סובארו שימושית יישארו הרחק מהמסך: הפעלת מערכת הארבע על ארבע, בקרות האקלים, נטרול פעולת המנוע בזמן עצירה שפוגעת ביכולת השטח. כל אלה ממוקמות כעת בלב לבו של מסך ענקי שמיועד לפנות לדור האייפון. לדור האייפון יש גם שקעי טעינה מאחור אבל אין להם פתח מזגן. המסך החדש הוא מאפיין שמקלקל את סובארו קרוסטרק. כדי להפעיל את מערכת השטח המצוינת של סובארו צריך לגלול בין עמודים, גם כדי לנטרל את משבת המנוע בעצירה. ומעבר לכך: לסובארו יש קסם מסוים מכיוון שמדובר במכונית משפחתית שניתן לשטוף את תא הנוסעים שלה עם סבון ביום שבת. כעת המסך הענקי מרגיש כמו נזם טכנולוגי באף סובארו. לפתע קל לשים לב שאיכות הפלסטיק אינה גבוהה. עוד נקודה חשובה: תא המטען אינו גדול בכלל. כך גם היה בדגם הקודם של סובארו. קמפינג לארבע נפשות שנוסעות ב"אס יו וי אמיתי" ידרוש מעט מאוד מזון, או מעט מאוד אוהלים, או מעט מאוד שמחה - ובכל מקרה, בספסל האחורי קשה להכניס מבוגרים גדולים וגם אין להם פתחי מזגן.

לסובארו קרוסטרק יש מנוע בנפח 2.0 ליטרים, הוא מפיק 152 כוחות סוס. זה בדיוק המנוע של הדגם הקודם. תיבת ההילוכים אוטומטית רציפה. התנהגות הכביש של קרוסטרק מזכירה היטב: עשרות אלפי ישראלים לא יודעים מה יש להם ביד. יש להם רכב שיודע לשכך מהמורות באופן מפתיע בגלל שהוא נולד לנסיעת שטח. יש להם רכב שאוחז את הכביש באופן שעושה בית ספר לרוב המכוניות המשפחתיות, כי הוא נועד לצלוח סופות שלגים. קשה לחשוב על עוד הרבה מכוניות שהן כל כך ורסטיליות, אולי הפורסטר, אבל גם הפורסטר הוא דגם של סובארו. אבל לא הכל מושלם: מנוע ה־2.0 ליטרים של קרוסטרק רועש. בדיקה מהירה מגלה שדיפוני הרעש שהיו בדור הקודם נעלמו. וכשהמנוע יותר רועש אז קל לשים לב שהוא גם לא החזק ביותר בחבורה, בטח בעולם של מנועי טורבו. אפשר להבין מדוע בסובארו לא משנים את מה שעובד, אי אפשר להבין מדוע בסובארו לא דואגים שמה שעובד יעשה את זה בשקט. מבחינת אבזור הבטיחות: סובארו עושה כבר שנים עבודה מצוינת עם מערכת הבטיחות האקטיבית שלה. גם בקרוסטרק, אם כי אין לו בלימה של הרכב לנוכח סכנה בנסיעה לאחור והמערכת לפעמים מגלה עצבנות בנסיעה איטית.

מבחן רכב סובארו קרוסטרק אקזקיוטיב | צילום: טל סער

בשורה התחתונה. ראשית, קרוסטרק אינו רכב חדש. נקודה. אפשר להמציא לו שם הרפתקני, אפשר לשנות לו את הפנסים, עדיין זה בערך אותו רכב. שנית, סובארו קרוסטרק הוא רכב מצוין מבחינה מכנית, כלומר מבחינת היכולות הבסיסיות שלו הוא לא השתנה: התנהגות הכביש מרשימה, יכולת השטח מפתיעה. אבל שלישית, הקרוסטרק הוא רכב שבו סובארו מפרה לראשונה את הכלל שלה — מה שעובד לא משנים. קרוסטרק הקודם עבד היטב בגלל הפשטות שלו והשינויים שביצעה סובארו בקרוסטרק כדי "להצעיר" אותו הם שינויים שפועלים בניגוד למה שהופך את המכוניות של סובארו למוצלחות ואי אפשר שלא להתאכזב מהכיוון החדש הזה, שהופך את הקרוסטרק לרכב פחות מוצלח מקודמו, ומי שבאמת מבינים מדוע הם קונים סובארו קרוסטרק יבחינו מהר מאוד בשינוי משמעותי שחל לרעה, במיוחד בהתחשב במחיר רכב המבחן: 180 אלף שקל. מה שכן, לקרוסטרק יש גרסת בסיס נטולת שטויות. כנראה שבהתחשב במגמה הנוכחית זוהי הגרסה המומלצת.

אהבנו

יכולת כביש, יכולת שטח

אהבנו פחות

תא נוסעים

מתחרים

סוזוקי S CROSS

לסיכום

מרשימה ברמה המכנית,

צעד לאחור בכל היתר

סובארו קרוסטרק "אקזקיוטיב"

מנוע: בנזין, נפח: 1,995 סמ"ק.הספק מרבי 152 כ"ס, מומנט מרבי 20 קג"מ

ביצועים: מהירות מרבית 198 קמ"ש, זינוק ל־100 קמ"ש 10.5 שניות

צריכת דלק: נתוני יצרן 18.5 ק"מ לליטר. נתוני מבחן:12.7 ק"מ לליטר

בטיחות: 8 כריות אוויר, 5 כוכבים במבחן ריסוק פומבי. קבוצת זיהום: 14

מחיר: 180 אלף שקל