הארגונים הגדולים במשק בכנס חירום: "המתווה של האוצר הוא בדיחה גרועה"

הארגונים הגדולים במשק התכנסו היום (ה') לראשונה לכנס חירום, והודיעו כי הם דוחים על הסף את המתווה לפיצוי עסקים שהציע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ומאמצים את המתווה של שר הכלכלה ניר ברקת.

בכנס השתתפו נציגי התאגדות רשתות המסחר באיגוד לשכת המסחר, התאחדות התעשיינים, לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל, התאחדות הקבלנים בוני הארץ, איגוד המסעדות, התאחדות המלאכה והתעשייה, פורום העצמאים והפרילנסרים מבית ההסתדרות, התאחדות האולמות וגני האירועים ונציגי האמנים ואנשי תרבות. הפורום מייצג למעלה מ-2 מיליון מועסקים.

לאחר שהביע את התנגדותו למתווה האוצר, השבוע הציג ברקת את המתווה שלו לסיוע למגזר העסקי, שגובש יחד עם בכירי הארגונים. שינוי מרכזי בתוכנית שהציג משרד הכלכלה לעומת המתווה של האוצר הוא בנוגע לשכר העובדים. בעוד משרד האוצר מציע תשלום מאוד חלקי ומוגבל להוצאות השכר של עסקים, משרד הכלכלה מציע מודל של חל"ת גמיש. לפי מודל זה, הקשר בין העובד למעביד אינו מתנתק, והמעסיק יכול להעסיק את העובד באחוזי משרה שונים בהתאם לצרכים ולמצב המשק. בנוסף מוצע לתת מענקים משמעותיים יותר מהמענקים שמציע משרד האוצר לעצמאים קטנים (בעלי הכנסה שנתית של עד 100 אלף שקל).

"המתווה של האוצר לא יאפשר למגזר העסקי לשרוד את המלחמה", אמר בכנס החירום שחר תורג'מן, יו"ר התאגדות רשתות המסחר באיגוד לשכת המסחר. "המתווה שמתאים לנו ייקבע ביחד עם משרד הכלכלה. יש כבר 200 אלף עובדים שיצאו לחל"ת, והשבוע יתווספו עוד 100 אלף. מה שהביטוח הלאומי מפרסם זה לא מדויק כי קודם כל העובדים יוצאים לחופשה על חשבון ימי חופש שנתיים ורק אח"כ מתחילה תקופת החל"ת. לכן הצונאמי שמשרד האוצר יקבל עוד לפנינו. אנחנו לא רוצים חל"ת כי הוא נורא ואיום, אלא מנגנון העסקה גמיש על בסיס שבועי שאנחנו משלמים שכר לעובדים והמדינה משלמת בתקופות שאין לנו עבודה, הלוואה בערבות מדינה לכל העסקים, הקטנים, הבינוניים והגדולים".

בריל אומר כי חברות ציבוריות שירוויחו רווחי יתר כתוצאה מהסיוע הממשלתי, יחזירו את כל הסיוע "עד השקל האחרון". לדבריו, "ויתרנו על מענקים לעסקים מעל 400 מיליון שקל, אבל אנחנו רוצים שהמדינה ובעלי הנכסים יחלקו עימנו בשכר הדירה - אנחנו שליש, המדינה שליש ובעלי העסקים שליש. שר האוצר אומר בכל ראיון שכסף יש. יש בממשלה הזו משרדים של כלום ושום דבר, עם מיליארד שקל תקציב, והם לא בוטלו".

רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים, ציין כי "ב-30 השנים האחרונות לא היה אירוע מלחמתי שלא היה פיצוי שכר למעסיקים ולעובדים. אנחנו לראשונה במצב שבו מאות אלפי אנשים יעמדו בסוף החודש בפני שוקת שבורה. רובם לא יוכלו להתנדב לשלם שכר לעובדים שלא עובדים, כי מצבם לא טוב. ממשלת ישראל שמה את העובדים בבעיה גדולה מאוד. למה ממשלת ישראל רוצה שנשלם 50% לעובד שלא בא לעבודה, שהיא זו שאומרת לו לא לבוא לעבודה?

"אנחנו תומכים במתווה העסקה גמישה משום שאנחנו במלחמה גמישה. בשבוע השני למלחמה עסקים הרימו את הראש כי היו פחות טילים. נציג הממשלה היחיד שהיה מוכן לשבת ולדבר לעניין הוא שר הכלכלה. אני מבקש שהקבינט החברתי-כלכלי ישב וידברו ביחד וייתנו פתרון אמיתי לעסקים ולעובדים. אחרי הקורונה המדינה היתה במקום נמוך ומהר מאוד סגרה את הפער בגלל המגזר העסקי, שהפעיל מנועי טורבו ועבד בכל הכוח. אני לא רוצה שחיילים יחזרו ויתחילו להילחם על מקומות העבודה שלהם".

אחרי אובדן האמון של האזרחים במדינה עם מחדל ה-7 באוקטובר, כעת גם ארגוני המעסיקים מדברים על אובדן אמון בשר האוצר. "יש עשרות אלפי עצמאים שנמצאים בחזית הלחימה, עסקים שלא יכולים לעבוד ומדינת ישראל מסירה מהם אחריות ומפקירה אותם לגורלם", ציין רועי כהן, נשיא להב, לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל.

כהן התייחס גם לפארסה בוועדת הכספים שדנה במתווה של שר האוצר ושר הכלכלה, שרבים ביניהם איזה מתווה טוב יותר. "אני מתבייש כאזרח. משרד אוצר מנותק שקורא לכולנו הוצאה ולא רואה בנו השקעה. אנחנו אלה שנחזיר את הצמיחה למדינה. אבל הוא רואה בנו הוצאה, וכשאתה מתייחס למשהו כהוצאה אז אתה מתחיל לצמצם. אני לא מכיר בן אנוש שיכול להוציא נייר כזה כמו שהוציאו אנשי משרד האוצר, שאומר שאדם שירד לו 60% מהשכר יקבל 2,200 שקל. שקל אחד לא ירד לעובדי האוצר מהשכר שלהם. הם לא ויתרו על שקל אחד מהשכר. אין להם שום בעיה לשלם משכנתאות, והוצאות שוטפות. 2,200 שקל זה אפילו לא מכסה על ההוצאות.

"המתווה שבנינו עם משרד הכלכלה לא מושלם אבל הוא עושה שכל ואומר שאדם שאיבד 80% מההכנסה יקבל 70% ממה שאיבד כדי שיוכל לחיות ולשלם תשלומים. אנחנו קוראים לשר האוצר: תתעשת. הזעם ברחובות חזק מאוד. אנשים מרגישים שהפקירו אותם לגורלם. ה-1 בנובמבר דופק בדלת, הצ'קים החוזרים, ההלוואות, השכירויות. אנחנו רק רוצים שתביאו ודאות לאנשים שהם מנוע הצמיחה של המדינה. אנחנו לא אזרחים סוג ב".

גם בהתאחדות הקבלנים זועמים על שר האוצר. ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, אמר בכנס החירום כי היקף האשראי של הקבלנים לבנקים הוא חצי טריליון שקל. "הקבלנים חייבים לבנקים ולמוסדיים סכום זהה לתקציב של מדינת ישראל. על כל יום שעובר אנחנו משלמים 160 מיליון שקל. המדינה לא מבינה שענף הנדל"ן חייב לעבוד. היקף הבנייה ירד ב-90%. מה יעשו עם העובדים ועם המיליארדים שנשלם לבנקים? החברים כאן רוצים רק לשרוד ומבקשים שהממשלה ומשרד האוצר רק יניחו את הסיכוי לצמיחה אחרי המלחמה. אנחנו רואים ראשי ערים שסוגרים אתרי בנייה. זה חייב להיפסק. חייבים לקבל תמיכה להוצאות הקבועות ולעובדים שלנו. המודל של העסקה גמישה קיים בכל מדינות אירופה. סמוטריץ' לא צריך לחפש יותר מדי. לבוא ולפטר עובדים - אולי לממשלה יש לב לעשות את זה, לנו אין לב, אבל אם יכפו את זה עלינו לא תהיה ברירה אחרת".

בענף המסעדנות כבר יצאו יותר מ-10,000 עובדים לחופשות ולחל"ת. יקיר ליסיצקי, הבעלים של מסעדות 85/15, רעמסס ומועדון הבור וחבר דירקטוריון איגוד המסעדות, דרש משר האוצר להתעשת. "אנחנו לא מבינים איפה אתה, שר האוצר סמוטריץ'. איפה היית ב-8 באוקטובר בבוקר ואיפה אתה היום? איפה האחריות שלך לאירוע? איך אני אמור לשלם מיליון שקל שכר לעובדים שלי בתחילת נובמבר? אנחנו חייבים לשרוד את זה. אף מסעדן שבמילואים בעזה או בכל מקום אחר לא צריך לחשוב על העסק שלו. אנחנו דורשים מהאוצר להתעשת ולאמץ מידית העסקה גמישה ולדחות את תשלומי המע"מ. יש לכם אחריות על כספי מדינת ישראל. אתם סה"כ מנהלים לנו את הכסף, ולא עושים את זה בצורה המיטבית ביותר".

ההאטה במשק לא החלה עם פרוץ המלחמה, אלא כבר לפני 10 חודשים, אחרי שהאינפלציה החלה לדהור והנגיד החליט להעלות את הריבית. כבר אז אנשים הפסיקו לקנות מוצרי צריכה, ועם המלחמה המגמה התעצמה. "אנחנו מחויבים לספקים שלנו ואין לנו כסף לשלם לעובדים כי אין לנו תזרים מזומנים", אמר יוסי אלקובי, נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל. "הזמנות בוטלו, עובדים גויסו בצו 8, חשבוניות שהוגשו ללקוחות בספטמבר לא משולמות וזה גרם לתזרים מזומנים שלילי. המתווה המוצע כרגע על ידי משרד האוצר הוא בדיחה גרועה על חשבון בעלי העסקים. עסקים קטנים לא מקבלים הלוואות מהבנקים. שהממשלה תסתכל קודם כל על העובדים". עוד התייחס אלקובי למעבר לשעון חורף: "אני מבקש גם לדחות את שעון החורף בחודשיים-שלושה. זה לא הזמן להזיז את השעון".

רמי בז'ה, יו"ר פורום העצמאים והפרילנסרים מבית ההסתדרות, הוסיף כי "מה שהביא לנו שר האוצר בוועדת הכספים זו סתירת לחי ויריקה בפרצוף. היה עדיף שיקום נציג משרד האוצר ויגיד 'סליחה לא הכנו שיעורי בית' ולא יציג את הדף הזה. הפוליטיקה והפוליטיקאים לא מעניינים אותנו בכלל בעת הזו. אנחנו מבקשים דמי קיום לפרילנסרים. נתניהו, אנחנו יודעים שאתה מנהל מלחמה, אבל אנחנו כולנו 'אחים למשק', וכדי שננצח אתם צריכים להסיר דאגה מליבם של העסקים כדי שהמשק ימשיך לתפקד. לסמוטריץ' אני אומר: ברקת יודע לדבר בשפה שלנו כי הוא מבין בזה. אתה לא מבין בזה אז זוז הצידה. ואם אתה מבין, אז תעשה. המשק זקוק לטיפול נמרץ כאן ועכשיו, לא לשלוח אותנו לקופת חולים עם כל מיני סיסמאות".

נועם לוי, יו"ר התאחדות בעלי האולמות וגני האירועים, ציין כי ענף האירועים הוא ענף עונתי שהגיע למלחמה אחרי ששלושה חודשים לא היו אירועים. "אוקטובר ונובמבר בשבילנו הם החודשים הכי טובים בשנה, הם מלאים אירועים וכל בעלי האולמות חיכו לתקופה הזו. זה לא קרה לצערי. בניגוד לעסקים אחרים, ההוצאות שלנו ברמת שכר דירה וארנונה מגיעות למאות אלפי שקלים בחודש. קיבלנו את הדף של האוצר ונדהמנו איך אפשר לשים תקרה של 300 אלף שקל לאולם אירועים ומצפים שהוא ישלם את כל ההוצאות שלו. אנחנו עם אולמות על סף קריסה שלא יודעים מה לעשות עם העובדים שעובדים אצלם מעל עשר שנים. הכסף מהמדינה צריך להגיע בנובמבר, כי אם לא אז נמצא המון עסקים על סף קריסה בגלל ההוצאות הקבועות".

יוני פיינגולד, שמייצג את האמנים בישראל, אמר כי אמנים רבים התגייסו עם פרוץ המלחמה ועברו מלוויה ללוויה ומשבעה לשבעה. "אמני ישראל מפיקים תעשייה שפסקה לגמרי ב-8 בחודש בהתנדבות מלאה. הם יצטרכו להביא אוכל לשולחן בבית ב-1 בנובמבר. נקראנו לדגל, אבל מצד שני חייבים להושיט לאמנים יד כי הם מגויסים למען המדינה".