ביוניק היא חוליה נוספת בהתפכחות חברות הסייבר הישראליות

אנשי ענקית הסייבר האמריקאית קראודסטרייק (Crowdstrike) הסתובבו בשוק המקומי בחודשים האחרונים בחיפוש אחר מועמדת לרכישה, כאשר שמות של חברות שונות בתעשיה המקומית הוזכרו כרכישות פוטנציאליות ואתמול נפל הפור על חברת הסייבר הישראלית ביוניק (Bionic) העוסקת באבטחה, שליטה ובקרה על יישומים ארגוניים. החברות לא חשפו את שווי העסקה, שנחשפה לראשונה באתר "כלכליסט", אך לפי הערכות הוא עומד על כ־350 מיליון דולר וכולל תמורה לבעלי המניות והתמורה לעובדים באמצעות מניות חסומות (RSUs). ביוניק מעסיקה כ־100 עובדים שישתלבו בקראודסטרייק.

ביוניק הוקמה ב־2019 על ידי המנכ"ל עידן ניניו וסמנכ"ל הטכנולוגיות אייל ממו ופיתחה פלטפורמה שמאפשרת לתאגידים לנהל את אלפי האפליקציות הארגוניות שנמצאות בליבת התפעול שלהם. במצב בו אנשי ה־IT והאבטחה בארגונים מחד נדרשים לשמור על סדר ואבטחה ומנגד המפתחים צריכים להמשיך לעבוד במהירות כדי להישאר תחרותיים, נוצר כאוס בכל הנוגע לאפליקציות הארגוניות, שמציב את התאגיד כולו בסכנות אופרטיביות ואבטחתיות.

ג'ורג' קורץ, מייסד שותף ומנכ"ל החברה הרוכשת אמר עם הרכישה, כי "הענן הוא שדה הקרב החדש של אבטחת סייבר, ובכל זאת התשובה של התעשייה עד היום הייתה כלי אבטחה נקודתיים או 'פלטפורמות' מפורקות עם מספר קונסולות וסוכנים. היינו חלוצי אבטחת סייבר לעידן הענן, וההוספה של ביוניק מרחיבה עוד יותר את המנהיגות שלנו באבטחת הענן".

ביוניק גייסה עד היום כ־80 מיליון דולר, כ־65 מיליון מתוכם בסבב האחרון אותו קיימה ב־2022. בין המרוויחים הגדולים בעסקה ניתן למצוא את קרן סייברסטארטס של גילי רענן ובאטרי ונצ'רס, שירשמו תשואה מרשימה מאחר שהשקיעו בחברה בשלבים מוקדמים לפי שווי נמוך. הקרן של גילי רענן השקיעה בחברה כ־4 מיליון דולר לפי שווי של כ־15 מיליון דולר בשנת 2019 כך שכעת היא צפויה לרשום תשואה גבוהה על ההשקעה.

"יש לעסקה חשיבות כי היא חלק מהלחם והחמאה של ישראל", אמר אתמול גילי רענן ל"כלכליסט". "היא מחזקת את האחיזה של קראודסטרייק בישראל, ויש לזה השפעה לטווח ארוך על התעשיה. הכסף חשוב, אבל גם הטכנולוגיה והשימור שלה אצל אלפי לקוחות קראודסטרייק". משקיעים נוספים בחברה כוללים בין היתר את מייקל פיי, הנשיא לשעבר של Symantec ו־Blue Coat וכיום אחד ממייסדי חברת איילנד; דון דואט, מנהל הטכנולוגיות הראשי לשעבר בגולדמן זאקס; סאמיר ג'איין, בעברו מנהל מערכות המידע בברקליס; והיזם הישראלי אריאל מייסלוס, מייסד החברות Passave ו־Anobit.

לעומתם, מי שצפויה לצאת מאוכזבת מהעסקה היא קרן אינסייט, שהשקיעה בחברה בסבב האחרון ב־2022 וצפויה לקבל את כספי ההשקעה בחזרה ללא כל תשואה. התוצאה הזו של אינסייט הופכת לתופעה שחוזרת על עצמה בתקופה האחרונה בקרב משקיעות בחברות הסייבר המקומיות שהצטרפו להשקעה בסבבים המאוחרים. קדמה לה, רק בשבוע שעבר, קרן ההון סיכון הישראלית קומרה שהשקיעה בארמטיק (Ermetic) שיצאה מההשקעה ללא תשואה עם מכירת החברה לטאנבל האמריקאית תמורת 300 מיליון דולר. המשקיעים המאוחרים בחברות מבצעים את השקעתם לפי מכפיל נמוך שמשקף גם את הסיכון הנמוך יותר בהשקעה בחברה שכבר הצליחה להתבסס, בהשוואה למשקיעים בשלבי הסיד שנחשבים למרוויחים הגדולים.

לצד המשקיעים המוקדמים מי שצפויים לרשום הכנסה משמעותית שמוערכת בעשרות מיליוני דולרים הם צמד היזמים של החברה ניניו, המנכ"ל, שמילא שורה של תפקידים ביחידה הטכנולוגית 81 ועבד כמפתח ב־MagicLeap, לפני שייסד את ביוניק. שותפו לייסוד החברה, ממו, שירת ביחידה 8200 ועבד בחברת הסייבר Cymmetria. לצידם של השניים צפוי גם חלק לא מבוטל מעובדי החברה להכניס מיליוני דולרים.

רכישת ביוניק, כמו הרכישות האחרונות בענף בישראל, מהווה בשורה לעובדים, כשהחברות הרוכשות משקיעות המון ברכש של העובדים מתוך רצון לשמר אותם. בתקופה של אי יציבות במשק ובתעשייה, הביטחון התעסוקתי חשוב לעובדים.

הרכישה של ביוניק על ידי קראודסטרייק היא עוד חלק בשרשרת של רכישות בענף הסייבר הישראלי, כאשר בשבועות האחרונים נרשמו מספר עסקאות משמעותיות בענף, בהן בין היתר פרימטר 81 בידי צ'ק פוינט, אקסיס בידי HPE, למינאר בידי רובריק וארמטיק בידי טאנבל – כולן בסכומים של מאות מיליוני דולרים. רכישות אלה נובעות מתוך הכרה של החברות הגלובליות בצורך להתחמש בצוותי פיתוח מגובשים ובחיזוק הרגל המקומית שלהם בישראל, כאשר לתזמון חלק חשוב ברכישות כאשר ניתן לרכוש טכנולוגיות חדשות בסכומים נמוכים משמעותית מאלו שבהם היו נדרשים לרכוש אותן לפני שנה ושנתיים. גורמים בשוק מתארים כי רכישה פוטנציאלית של חברה כמו ביוניק לא היתה עוברת עם תג מחיר של פחות ממיליארד דולר לפני שנה, כאשר כעת היא כאמור נרכשה בכשליש מכך. בשוק הסייבר המקומי מעריכים כי רכישות נוספות צפויות גם בחודשים הקרובים עד סוף 2023.

לטרנד הרכישות יש גם מאפיין ייחודי לשוק הישראלי, שנובע מקיומן של חברות דומות באופיין, שפועלות באותו תחום, כמו ויז, אורקה וארמטיק. גם ביוניק הגיעה לנקודה שבה יש לה תחרות מבית ובמחוץ מצד חברות שדומות לה באופיין ובמאבק שכזה מעטות מצליחות לשרוד באופן עצמאי ונדרשות להכריע אם להימכר בזמן או להיעלם, שכן פוטנציאל הצמיחה שלהן כחברה עצמאית מוגבל. מייסדי ומשקיעי ביוניק בחרו באופציה הראשונה, גם כשעבור חלקם – כמו אינסייט – לא מדובר באקזיט עם רווח בצידו.

התזמון מהצד הישראלי מראה גם את ההתפכחות שעברה התעשייה בשנה האחרונה. אם בשנות הגאות, יזמים האמינו ביכולתם לבנות את ה"צ'ק פוינט הבאה", 2023 לא האירה פנים לענף ונכון להיום גם 2024 לא נראית כמי שביאה עמה בשורה. הקושי בגיוס כספים חדשים וגם הלקוחות שפחות מסתערים על מוצרים חדשים ומהדקים את החגורה משחקים לטובת מכירה.

גם עבור תעשיית ההון סיכון, מדובר בתקופה פחות טובה, כשהשוויים אינם צומחים כבעבר במקרה הטוב ואף יורדים במקרה הרע. חלק מהקרנות חייבות למכור כדי לייצר החזרים וגם הבטחות לקרנות המשך כבר לא מתקבלות בביטחון גמור.

עסקת ביוניק היא הוכחה נוספת לחוזקה של תעשיית הסייבר הישראלית גם בזירה הגלובלית, במיוחד כשהמצב הפוליטי בישראל עם ניסיון ההפיכה המשטרי משפיע על המשק בכלל ועל תעשיית ההייטק בפרט. בדומה לרוכשות אחרות, גם בקראודסטרייק רואים את ההון האנושי של ביוניק כמפתח להתפתחות בתעשיית הסייבר הגלובלי.

הכניסה של קראודסטרייק מהווה בשורה גדולה לישראל. מדובר באחת מחברות הסייבר הלוהטות יותר בעולם כיום. קראודסטרייק נחשבת לחברה אגרסיבית בשיטות המכירה שלה והכניסה שלה לישראל מעידה על כך שהיא מגלה את ישראל, מבינה שיש פה טאלנטים בתחום, ומאותתת שהיא מחפשת גם להראות לחברות הסייבר המקומיות שיש כאן שחקן שלא חושש לעמוד מולן.