אימוץ תהליכים דיגיטליים הועיל לבנקים - ולא ללקוחות

56% מהגמלאים משלמים דמי ניהול מקסימליים בפנסיה

בשנת 2016 ביצע מבקר המדינה בדיקה מקיפה על מצב שוק הפנסיה ומצא מספר כשלים הדורשים טיפול. כעת הוא שב לבדוק מה השתנה מאז. כך למשל בביקורת הקודמת נמצא כי כ-90% מהחוסכים הלא פעילים (הגמלאים) בחמש קרנות הפנסיה החדשות הגדולות שילמו דמי ניהול מרביים. הנתון הגבוה נבע מכך שמקבלי קצבה לא יכולים לנייד את כספי החיסכון שלהם בין הגופים המוסדיים, מה שהופך אותם ללקוח שבוי, כך שניתן להעלות להם לרף המקסימלי את דמי הניהול.

בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי תוקן במידה חלקית - בשנת 2021 כ-67% מהחוסכים הלא פעילים בחמש קרנות הפנסיה החדשות הגדולות שילמו דמי ניהול מרביים. אלא שמאז נוספו עוד קרנות פנסיה (בעיקר קרנות פנסיה ברירת מחדל, בהן דמי הניהול טובים יותר), ולכן כלל החוסכים הלא פעילים ששילמו דמי ניהול מקסימליים בשוק הפנסיה כולו עומד על 56%, שיפור נאה לעומת ה-90% משנת 2016. עוד נציין כי בתחילת השנה אישרה ועדת הכספים הפחתה של דמי הניהול המקסימליים לגמלאים מ-0.5% ל-0.3%, מה שמהווה צעד חשוב בתיקון העיוות הזה, אם כי הוא לא חל רטרואקטיבית.

הנושא המרכזי שדרוש תיקון וטרם טופל הוא התמריצים לסוכני הביטוח. במשרד המבקר מציינים כי רשות שוק ההון לא הסדירה כללים ברורים למתן תמריצים כלכליים בשיטת התגמול של סוכני הביטוח, שיש בהם כדי למזער את השפעתם של שיקולים זרים בנוגע להפצת חיסכון פנסיוני ללקוח. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי לא תוקן, וכי לא הוסדרו כללים כאמור.

נציין כי יו"ר רשות שוק ההון לשעבר, ד"ר משה ברקת, שעזב לפני מספר שבועות את תפקידו, ביקש לקדם רפורמה של הפיכת יועצי הביטוח לכאלה הפועלים במודל אובייקטיבי, אולם הוא לא הצליח להשלים בכהונתו את הרפורמה לאור המצב הפוליטי (במשך תקופה ארוכה הכנסת לא פעלה באופן מלא), וגם ככל הנראה בשל הלובי החזק של סוכני הביטוח. הוא ביצע צעדים ראשונים בעניין, כמו התניה לחברות כרטיסי האשראי, מתן רישיון להפעלת סוכנות ביטוח, רק אם היא תעבוד במודל של סוכן אובייקטיבי. אולם הובלת רפורמה מלאה שתחול על השוק כולו היא משימה שיצטרך מחליפו לקדם. הקמת הממשלה החדשה היא הזדמנות להוביל מהלך שכזה.

המגזר הציבורי לא מנהל ביעילות את החוב שלו

ניהול החוב במגזר הציבורי אינו יעיל, ואפשר היה להוריד עלויות מימון במספר דרכים שלא בוצעו. במשרד מבקר המדינה בדקו את דרכי המימון של מספר גופים במגזר הציבורי, ובהם חברות ממשלתיות, רשויות מקומיות, תאגידים עירוניים, קופות חולים ותאגידים סטטוטוריים.

חברות רבות במגזר העסקי, ובוודאי הגדולות שבהן, מגייסות חוב באמצעות אג"ח משוק ההון, שפעמים רבות הוא זול יותר מגיוס חוב בנקאי, אולם משרד המבקר מצא כי הרשויות המקומיות, להן חוב של 15 מיליארד שקל, לא מגייסות בשוק ההון כבר שנים רבות.

רק ארבע מ-257 רשויות מקומיות גייסו חוב באמצעות הנפקת אג"ח מוניציפליות, וגם הן גייסו רק בשנים 2005 - 2006. סך האג"ח המוניציפלי שהונפקו היה כ-470 מיליון שקל, זאת לעומת 4 טריליון דולר, שהוא היקף שוק האג"ח המוניציפלי בארצות הברית.

במשרד המבקר מציינים כי ככל הנראה החסם המרכזי בגיוס בשוק ההון הוא הצורך לפרסם תשקיף עם דו"חות כספיים הערוכים על פי כללי החשבונאות המקובלים. מבדיקת המבקר עלה כי הדו"חות הכספיים של הרשויות המקומיות אינם ערוכים על פי כללי החשבונאות המקובלים, ולכן לא ניתן להגישם לצורך פרסום תשקיף.

המשמעות היא שהרשויות המקומיות מתממנות בעיקר דרך הבנקים, אולם גם כאן נמצא חוסר יעילות בניהול החוב: 82% מהלוואות של הרשויות נלקחו מארבעה בנקים מבין 15 בנקים קיימים, ונמצא כי אין הנחיות של משרד הפנים לרשויות המקומיות השונות בדבר הצורך בביצוע השוואה בין הבנקים השונים בטרם לקיחת האשראי, כך שרשות מקומית יכולה לפנות רק לבנק אחד ולקחת ממנו הלוואה, בלי לבדוק הצעות מחיר אחרות.

בעקבות זאת נמצאו פערים גבוהים ברמת הריבית בהלוואות בריבית קבועה, שהריבית המקסימלית בהן עמדה על 7%, לעומת אלו בריבית משתנה, שם הריבית המקסימלית עמדה על 3.38% בלבד. בתקופה האחרונה אמנם עלתה ריבית הפריים בחדות, אולם עד אז, לאורך שנים, הפער בין הריביות בסוגי ההלוואות נראה גבוה למדי, כך שלא היה יעיל להתממן בהלוואות בריבית קבועה.

חוסר היעילות גם מתבטא בכך שהרשויות המקומיות לא ניצלו את הריבית הנמוכה שהיתה בשוק (עד לפני חצי שנה) לצורך מיחזור של חוב קיים, ורק בכ-2.1 מיליארד שקל, שהם 15% מהחוב המוניציפלי, התבצע מיחזור בשלוש השנים האחרונות.

במשרד מבקר המדינה מצאו עוד כמה נתונים המעידים על חוסר יעילות בניהול החוב. כך למשל נמצא כי במרבית קופ"ח המימון נעשה רק בהלוואות לטווח קצר. עוד נמצא כי האג"ח שגייסו החברות הממשלתיות נעשה במרווח הגבוה בממוצע ב-0.74% לעומת אג"ח מדינה, כלומר הגיוס הישיר של אותן חברות בשוק ההון מייקר את עלות המימון במיליוני שקלים, לעומת האלטרנטיבה שהן יגייסו את המימון דרך המדינה.

המבקר מתניהו אנגלמן ממליץ כי משרד האוצר, רשות החברות הממשלתית, משרד הפנים וגופים רלוונטיים נוספים יבצעו חשיבה משותפת לצורך מציאת אלטרנטיבות מימוניות נוספות, ויפעלו לאתר את החסמים המונעים גישה לאפיקי מימון נוספים.

ההסתמכות על דיגיטציה מועילה בעיקר לבנקים

לפי המבקר, אימוץ תהליכים דיגיטליים, אשר החליפו תהליכים שנעשו בצורה ידנית, הביאו לעלייה בשיעור של 10% ברווח חמשת הבנקים הגדולים וסייעו לבנקים להזניק את הרווח המצרפי שלהם מ-10.4 מיליארד שקל ב-2014 ל-22.1 מיליארד ב-2021. אולם העלייה ברווחיות לא הביאה לירידה בעלויות האשראי שחולקו ללקוחות הבנקים, אלא נותרו בכיסי בעלי המניות.

העלייה ברווחים של הבנקים והקיפאון בעלויות אשראי ללקוחות מצביעים על הריכוזיות בענף הבנקאות ועל היעדר תחרות מספקת. על כן, קובע המבקר, בנק ישראל והפיקוח על הבנקים חייבים ליזום פעולות להגברת התחרות ולהביא לידי כך שהתייעלות דיגיטלית תתורגם גם לעלויות אשראי וריבית נמוכות יותר עבור הלקוחות. המבקר כן הזכיר לטובה את הירידה בעמלות הבנקים שנעשתה בשנים האחרונות.

מבקר המדינה בדק גם את ההשפעה של רפורמת ניוד בקליק על התחרות בין הבנקים. בספטמבר 2021 הושקה הרפורמה שמאפשרת מעבר מבנק אחד למשנהו בלחיצת כפתור. על פי פרסומי בנק ישראל, עד כה עשו שימוש ברפורמה כ-60 אלף בעלי חשבון בנק. על פי נתוני מבקר המדינה, שיעור המעבר מהווה 2.5% מלקוחות הבנקים והוא תואם את השיעור בעולם. ההצלחה הפושרת למדי של הרפורמה היא להשקפת המבקר תולדה של פעילות דלה מצד משרד האוצר ובנק ישראל. על פי מבקר המדינה, האחרונים קידמו את הרפורמה בלי להתייחס לטיפול בחסמים השונים המקשים על הציבור לעשות שימוש אפקטיבי במערכת הניוד, ובהם חסם פסיכולוגי, חינוך פיננסי והיעדר הבדלים בין בנק לבנק.

נושא שלישי שעולה בנושא הדיגיטציה של הבנקים והתשלום הוא מערכת שירות התשלום המידי. בנק ישראל מבקש לקדם את מערכת שירות התשלום זה שלוש שנים. על פי בנק ישראל, מערכת שירות התשלום המידי היא מערכת בה יוזם התשלום מחויב ברגע התשלום ומקבל התשלום מזוכה בו ויכול לעשות בו שימוש, בדומה לשימוש במזומן. אולם חרף מאמצי בנק ישראל, על פי מבקר המדינה, היקף השימוש במערכת עומד על 3.62% מכלל הפעילות במערכת זיכויים והעברות תשלומים. על כן המבקר ממליץ לעודד כניסה של שחקנים מקומיים ובין-לאומיים כדי לייעל פעילות זו.

המבקר מציין גם את בעיית הפרטיות בארנקים הדיגיטליים. על פי נתוני שב"א, ב-2021 השימוש בארנקים דיגיטליים זינק ביותר מ-100% לכדי 5.4 מיליארד שקל. אך אופן השימוש בארנקים אלו וסוגיית איסוף המידע על לקוחות אינו מסודר בגופים המפעילים, בפרט אלו הפועלים בתחום הקמעונאות.