"גם סטארט-אפ קטן צריך לשים יסודות ESG מההתחלה"

"כולם יודעים שצריך ESG ומדברים על זה, אבל זה נשאר בגדר סיסמא. בשנה האחרונה החלטנו שאנחנו רוצים לתרגם את העקרונות של ESG לעבודה אמיתית, לאסטרטגיה רב שנתית עם יעדים מדידים. זיהינו שיש פער גם בסטארט-אפים נוספים בתחום הפוד טק, שאנחנו מצד אחד חיים ונושמים קיימות ומצד שני לא מיישמים תשתית מלאה ל-ESG", כך אומרת רוני צידון אייל, סמנכ"לית פיתוח עסקי בחברת הסטארט-אפ Imagindairy (חלב דמיוני בע"מ) המפתחת חלב מתורבת באמצעות תהליך תסיסה של פטריות ושמרים.

לעוד כתבות בערוץ TRUST

החברה מפתחת חלבונים הזהים לחלבוני חלב פרה, אשר משמשים כחומר גלם בתעשיית המזון. שיטת הייצור של החברה מתבססת על שיטת תסיסה מדייקת (Precision Fermentation) בשילוב טכנולוגיה מבוססת בינה מלאכותית ומאפשרת לחברה לייצר כמויות גדולות של חלבונים באופן יעיל וחסכוני. החברה הוקמה בשנת 2020 בתמיכת חממת הפודטק של שטראוס, The Kitchen, על ידי ד"ר אייל אפרגן, ד"ר אריה אבו ופרופ' תמיר טולר. התחום שבו פועלת אימג'נדרי קשור כשלעצמו לקיימות ולסביבה ולכן הוא נמצא בליבה העסקית של חברת הפוד-טק.

"כל זכות הקיום שלנו נובעת מתוך הקיימות שזה בסופו של דבר רק חלק אחד מ-ESG. כמובן שיש את המוצר שלנו אבל יש הרבה גורמים אחרים ביומיום: המשרדים, הגיוון בחברה ונושאים נוספים שחשובים לנו", אומרת צידון אייל.

אילו תחומים ב-ESG החלטתם לבחון?

"הסתכלנו על הנושא של הנסועה למשל, כמה אנשים נוסעים למשרד. ה-ESG פורס נימים מאוד דקים. כשאת עובדת עם חברות גדולות וותיקות יש להן קוד אתי אבל החלטנו להרים את הכפפה משלב מאוד מוקדם. זו הסיבה שבגללה החלטנו להיכנס לדירוג מעלה לחברות מתחילות, כדי לדבר את השפה. אפילו בשאלון של מעלה יש המון שאלות שמחייבות להסתכל פנימה, למשל, את מתחילה לאסוף נתונים של קילו וואט לשעה שצורכים במשרד לעומת משרדים אחרים".

"בנושא של סביבה אנחנו יודעים להסתכל על התהליך שלנו לעומת תהליך מקביל לייצור חלב אבל הדוגמא הכי טריוויאלית, אנחנו נמצאים ברשות מוניציפאלית שאין בה פחי מחזור כך שאין לנו פחי מחזור בבניין. אנחנו כן דואגים להפריד אשפה אז נאלצנו להתקשר עם חברה על מנת שתשים בבניין פחי מחזור ודיברנו גם עם השכנים על מנת שגם הם יפרידו אשפה".

"הנושאים האלה לא קושרים למוצר עצמו. התחלנו להסתכל על תהליכים ברמת הבורד, כמה נשים יש, כמה בני מיעוטים, לראות שאנחנו מקדמים את כולם. יש לנו עובדים ומנהלים מכל המגזרים. זה מאוד לא טריוויאלי לסטארטאפים – בטח שלא לכאלה של שלושים אנשים".

איך דואגים למשל לגיוון?

"זה משהו שנשאר לנו בראש כל הזמן - לתת צ'אנס למועמדים מקשת רחבה של רקעים ולבחור אותם על סמך המקצועיות נטו. אנחנו יודעים שלמרות הכוונות זה לא תמיד בא לידי ביטוי ואם אנחנו מזהים שצריך עוד נשים בפונקציה מסוימת נפעל לשם כך. זה גם אומר להיות רגישים תרבותית, כלומר לנהוג באופן מתאים לכל הדתות למשל בחגים, לא לעשות רק הרמת כוסית בראש השנה אלא לתת מקום לכולם".

מה עשיתם בפועל?

"השלב הראשון היה בנצ'מארק. להבין מה קורה בעולם הזה. יש משקיעי אימפקט, ויש את המשקיעים שלנו ששואלים שאלות, וממלאים עבורם שאלונים יש לנו משקיעים אסטרטגיים כמו דנונה - שלהם יש אסטרטגיית ESG כמו להרבה חברות בעולם. המטרה הייתה להבין מה מבקשים ואז להסתכל איפה אנחנו עומדים בזה, מה חסר לנו, איפה צריך להשלים פערים ואז לתת סדר עדיפויות. אם נניח יש 100 פריטים ברשימה שאנחנו רוצים לעשות, מהדברים הכי קטנים ועד הכי גדולים, המטרה לבדוק איפה אנחנו יכולים להשפיע ומה ההשפעה של כל דבר. מתחילים מהדברים שיש להם הכי הרבה השפעה ועד הדברים שיותר קשים ליישום ויש להם פחות השפעה. למשל, אם עברנו למשרדים חדשים וצריך להחליף למשהו יותר חסכוני אז זה פרויקט נפרד ואולי זה לא השלב המתאים עכשיו לעשות את זה".

"בעיני ברגע שאתה מסיר את הווילון מעל הESG אתה רואה את זה בכל דבר שאתה עושה. למשל, עשינו אירוע השקה של המשרדים החדשים עם הרבה מוזמנים ולא היו כלים חד פעמיים. אנחנו לא יכולים להגיד שאנחנו עושים מהלך של ESG ואז לארח את כולם עם כלי פלסטיק".

* ערוץ TRUST של כלכליסט בשיתוף שופרסל נולד מתוך רצון להוביל חברות לקחת אחריות בתחום האימפקט ולייצר שינוי דרך פרויקטים בעולמות ה-ESG.