סוף לסכסוך: שפיר תוותר על מחצבות במסגרת פשרה מול המדינה

סכסוך רב שנים בין המדינה לחברת הבנייה והתשתיות שפיר, מגיע לסיומו כששפיר מאבדת את האחזקה במחצבה הגדולה זנוח שבעמק האלה, ותשלם כמיליארד שקל עבור המשך האחזקה במחצבת עציונה הסמוכה שליד בית שמש. שפיר גם תמשיך להחזיק 18.5 שנה נוספות במחצבת ורד שבוואדי ערה.

הפשרה מרעה הסכמות קודמות של קבוצת שפיר עם המדינה, לפיהן אמורה היתה החברה להמשיך להחזיק במחצבות עציונה וזנוח 10 שנים נוספות ובמחצבת ורד 20 שנה. ההסכמות הושגו בגישור בין רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ואגף החשכ"ל באוצר לבין שפיר.

בפשרה הראשונה אצל המגשר הוצע כי שפיר תחזיק בשתי המחצבות, זנוח ועציונה, במשך 8–10 שנים במקביל, ורק אז תוותר על אחת מהן. דן גונן, סגן בכיר לחשכ"ל ומנהל חטיבת הנכסים, אשר הוביל את המהלך מטעם המדינה, הטיל עליה וטו ודרש הפרדה של שפיר מאחת המחצבות באופן מיידי. לאחר שהקבוצה זכתה במכרז על מחצבת עציונה, היא ויתרה על זנוח.

שפיר נשלטת בידי ארבעת האחים שפירא ונחשבת לחברת תשתיות ובנייה מהגדולות בישראל. החברה נסחרת בבורסה בשווי 7.6 מיליארד שקל והיא שולטת בשלוש המחצבות המדוברות ובעוד מחצבה במעבר לקו הירוק. לשפיר נתח של 23% בשוק המחצבות והיא שלטה באספקת מוצרי בנייה ומחצבה במרכז הארץ באמצעות האחזקה בשתי המחצבות עציונה וזנוח. השליטה של החברה בחומרי הגלם מעניקה לה יתרון מול חברות קבלניות אחרות במכרזי תשתיות ובנייה, מאחר והתלות שלה בספקים נמוכה יותר.

שפיר זכתה בשטחי המחצבות באמצעות רכישות ובאמצעות הסדרים של הקצאה ללא מכרז. זאת, מאחר שבעבר המדינה העניקה היתר לכל מי שביקש לחצוב באתר מסוים, ובתנאי שאין במיקום המחצבה כדי להפריע ליישובים סמוכים או תוכניות בנייה אחרות באזור.

התמונה השתנתה ב־2000, כשבהמלצת ועדת ביין חוקק חוק המכרזים. כך יצא שהמדינה החלה לסיים את הזכיונות של בעלי המחצבות ולהוציא אותם למכרזים חדשים. שפיר ניסתה להיאבק בשינויים והגישה שורה של 12 תביעות, אחת מהן ב־800 מיליון שקל, בניסיון להשאיר בידיה את המחצבות. המאבק העיקרי של שפיר היה סביב מחצבת ורד בוואדי ערה, מאחר שרכשה אדמות פרטיות סביבה. המדינה מצידה הניחה שתתקשה להוציא מכרז למחצבה עם אדמות פרטיות.

לפי הפשרה, תקבל שפיר את האחזקה על ורד ל־20 שנה נוספות, אבל תוותר על מחצבת עציונה שמספקת 3.6 מיליון טון אבן בשנה. עוד נקבע, כי אם שפיר תזכה במכרז על מחצבת עציונה – היא תוותר על מחצבת זנוח, שגודלה דומה. זאת, כדי לאפשר תחרות בשטח מהותי במרכז הארץ. שפיר היתה היחידה שניגשה למכרז על עציונה ותשלם 1.18 מיליארד שקל עבור ההרשאה להפעיל את המחצבה ו־5.6 מיליון שקל נוספים תמלוג לכל טון חומר גלם. במחצבת זנול זכתה במכרז חברת מחצבות כפר גלעדי, ששילמה 1.1 מיליארד שקל.