האם בקרוב נראה פחות דיירים סרבנים בפרויקטים של התחדשות עירונית?

ביולי 2023, ניתן בבית המשפט המחוזי בתל אביב פסק דין שמשנה את כללי המשחק לגבי דיירים סרבנים. בשיכון וייצמן בהרצליה נחתם הסכם פינוי בינוי עם חברת אזורים, כששלושה מבעלי הדירות סירבו לחתום עליו בטענת קיפוח בעניין גודל הדירות החדשות. בית המשפט דחה את טענותיהם כשהוא קובע פיצוי כולל בסכום גבוה של 7.8 מיליון ₪. עם זאת, במידה והדיירים הסרבנים יחתמו על ההסכם בתוך 30 יום - החיוב בפיצויים נגדם יבוטל.

פסק דין זה הוא עוד שלב במגמה מתחזקת שמעודדת דיירים לתמוך בפרויקטים של התחדשות עירונית ומציבה כלים שימושיים למול סחטנות של דיירים מתנגדים. אמויאל מציין תיקונים שנעשו בחוק ההסדרים. למשל ב-2018 נוספה אפשרות למנות עו"ד או רו"ח שמוסמך לחתום על הסכם בשם דייר סרבן. ב-2021 הופחת הרוב הדרוש לשני שליש מבעלי הדירות, ואף נקבע שבחישוב הרוב לא ייספרו בעלי דירות המסרבים לחתום בשל בניה או שימוש שלא כדין בשטחי רכוש משותף (חצר, גג, חדר מדרגות, שטח ציבורי הגובל בבניין וכו').

חוק ההסדרים האחרון גם בא לטובת דיירים קשישים מעל גיל 75 ובעלי מוגבלויות וקובע שהם זכאים לקבל את כל ההטבות ומלוא שווי דירת התמורה בכסף, מיד עם הפינוי ללא צורך להמתין להשלמת בניה.

האם בכל מקרה של התנגדות דיירים מדובר בסחטנות למטרות רווח? ממש לא, טוען אמויאל, ולפעמים מדובר בסיבות ראויות. את ההכרעה מקבל בית המשפט המחוזי והמפקח על הבתים המשותפים, בהתאם לפירוט המקרים בחוק. בכל עסקה יש לבחון האם הדיירים מקבלים תמורה ראויה, האם מוצעים להם פתרונות לקשיים הכרוכים בפרויקט, והאם יש נסיבות אישיות מיוחדות להתחשב בהן.

אם אתם שואלים את עצמכם מה הדרך הנכונה להתמודד עם דיירים סרבנים בפרויקט התחדשות עירונית – קבלו את התשובות בכתבה המלאה.

לפרטים נוספים>>