החרגת ה-CBD מפקודת הסמים מתעכבת ללא סיבה ויצרני התמרוקים זועמים

משרד הבריאות מעכב זה למעלה מחצי שנה את אישור התיקון שנועד להחריג את רכיב ה־CBD שבקנאביס מפקודת הסמים המסוכנים, ומונעת את שילובו בתמרוקים ובמזון. העיכוב מקומם את יצרני מוצרי הטיפוח הישראלים, שלדידם הצרכנים הישראלים יכולים לרכוש מוצרי קנאביס ללא הגבלה באתרי סחר בינלאומיים. CBD אינו סם מסוכן כשלעצמו, אך כאשר הוא מופק מצמח הקנאביס הוא נחשב סם מסוכן. כדי להחריג אותו מפקודת הסמים צריך לתקן את ההגדרה של "קנביס", והתיקון הוא בסמכות שר הבריאות ובאישור ועדת עבודה רווחה ובריאות.

לפני כחודש שלחו ליאור לוי, יו"ר פורום יצרני מוצרי צריכה וקנאביס באיגוד תעשיות מוצרי צריכה ובנייה, ויפעת קריב, יו"ר פורום קנאביס רפואי, מכתב רשמי למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' נחמן אש, וציינו בו כי "במקביל לכך שנמנעת מיצרנים ישראלים היכולת לייצר מוצרים מבוססי CBD, שוק הקנאביס השחור פרוץ ונגיש לכל דיכפין דרך תוכנות הטלגרם, ולא רק זאת, אלא שמתנהל גם שוק שחור ומסוכן של מכירת מוצרי CBD דרך האינטרנט, לרבות באמצעות אתרים ישראליים שחלקם אף בעלי כשרות מרבנות זו או אחרת". בתגובה למכתב מסר פרופ' אש לאיגוד מוצרי הצריכה כי הנושא בטיפול, אלא שלוחות הזמנים לא נמסרו והיצרנים חוששים כי יאבדו את השוק לטובת שחקנים זרים. "מכיוון שה־CBD לא הוחרג מפקודת הסמים, זה מונע מיצרן ישראלי לרכוש את החומר ולעשות בו שימוש", מסר לוי ל"כלכליסט". "אנחנו יכולים לייצא מוצרים עם CBD, אבל הבעיה היא שאין לנו את הרכיב. אסור לנו לקנות את החומר מאף אחד. מותר לי חוקית לייצר על פי הרגולציה הקיימת באותה מדינה, אבל אסור לי להכניס את הרכיב מחו"ל, ופה בארץ אף אחד לא ימכור לי אותו כי אין לי אישור ממשרד הבריאות להחזיק בחומר הזה כי זה איסור בפקודת הסמים. הבעיה האמיתית היא מסחרית, העולם מתקדם קדימה. השווקים צומחים והיכולת לצמוח בחו"ל היא ברורה וקל וחומר בתמרוקים, אבל אנחנו לא יכולים לעשות את זה, ואז אנחנו נאלצים לעבור לייצור בחו"ל כדי לייצר עם CBD. אבל הטרגדיה היותר גדולה היא שהצרכן יכול לייבא ביבוא אישי, מאיפה שהוא רוצה בעולם, מוצרים מבוססי CBD. אפשר להיכנס ל־iHerb ולהזמין סוכריות או שמפו עם הרכיב הזה, ואין שום בעיה והוא יגיע לצרכן והוא יקבל אותו כי יש אישור ליבוא אישי".

במרץ פורסם להערות הציבור תזכיר לתיקון פקודת הסמים המסוכנים, ובו החרגת CBD מהפקודה. זאת לאחר שוועדה בראשות פרופ' שוקי שמר הגישה את מסקנותיה למשרד הבריאות. אך מאז לא היתה התקדמות בנושא.

במחקר שעשתה חברת דלויט עבור איגוד תעשיות מוצרי הצריכה והבנייה בהתאחדות התעשיינים צוין כי בכניסה של חברות תעשייה ישראליות לשוק מוצרים הכוללים CBD טמון פוטנציאל הכנסות של עד כ־744 מיליון דולר בשנה עד 2028. תוצרת ישראלית במוצרים אלה עתידה להוות 1.5% מהשוק הגלובלי, שעל פי ההערכות יגלגל 55 מיליארד דולר עד 2028. כמו כן פוטנציאל ההעסקה בישראל הוא 9,900 משרות הקשורות לייצור, שיווק והפצה של מוצרי קנאביס.

על פי נתוני היק"ר (יחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות), עד כה הוגשו כ־500 בקשות לאישור מוצרי מזון וקוסמטיקה המכילים CBD, אך הן טרם אושרו. עמדת שירות המזון במשרד הבריאות היא לא לאשר CBD כרכיב מזון. עמדת מחלקת התמרוקים במשרד היא להמתין למחקרים מבוססים בתחום.

הוועדה בראשות פרופ' שמר המליצה בפברואר להחריג את ה־CBD מפקודת הסמים, אך לא המליצה שילובו בתמרוקים ובמזון. "אין לשלול סיכון לבריאות הציבור בחשיפה מתמשכת וללא בקרה ל־CBD, כפי שצפוי להיות אם החומר יוכנס למזון ותמרוקים", קבעה הוועדה. "המלצת הוועדה היא כי בשנתיים הקרובות לא יאושרו חברי משפחת ה־CBD כמרכיב בתמרוקים, והדבר ייבחן מחדש עוד כשנתיים".

ממשרד הבריאות נמסר: "רכישה בחו"ל אונליין אסורה ומשרד הבריאות אינו עושה איפה ואיפה מול היצרנים הישראלים. נשארו מספר סוגיות באי הסכמה בין משרדי הממשלה. קיים קושי לקדם תקנות שאינן מוסכמות בעת הזו. שר הבריאות ממשיך בשיח הבין־משרדי כדי להגיע להסכמות. לאחר ליבון הפערים, יש לקבל את אישור משרד המשפטים לקדם את הנושא בתקופת בחירות".