תחנת ה כח רידינג בתל אביב | צילום: עמית שעל
ייצור החשמל ברידינג לא יחזור - חברת החשמל תקים בשטח מתקני אגירה
שר האנרגיה אלי כהן הודיע כי קיבל את המלצות דרגי המקצוע, שהמליצו להפסיק ליצור חשמל באופן מזהם בסמוך לאוכלוסייה. התחנה מושבתת כבר יותר משנה לאחר ניקוי האסבסט מהשטח
שר האנרגיה הנכנס אלי כהן הודיע כי ייצור החשמל בתחנת רידינג לא יחזור, ובמקום יוקם בשטח מתקני אגירה שיוקמו על ידי חברת החשמל.
כהן קיבל את המלצות דרגי המקצוע בנושא תחנת רידינג. השר הודיע על ההחלטה בטקס שנערך היום בתחנה. ההחלטה של כהן תאפשר להימנע מהפעלת יחידות ייצור חשמל מזהמות במיוחד בסמוך לאוכלוסייה.
נכון להיום, תחנת רידינג מושבתת כבר יותר משנה, בשל הצורך לפנות את האסבסט ממתחם התחנה. לפי התוכנית המקורית, ב-2026 הייתה אמורה התחנה לחזור לפעילות עד שנת 2032, אז יוקמו תחנות מיתוג באזור שיוכלו להחליף את רידינג.
לאחר פינוי האסבסט נראה כי שיקום התחנה וחזרתה לפעולה לא אפשרי, בשל הנזק למתקנים שנגרם בשלב הפינוי. לכן עלו הצעות שונות כגון הבאת יחידות גז טבעי ניידות לייצור חשמל - פתרון יקר ומזהם.
חברת החשמל כאמור תקים את מתקני האגירה שיוצבו במקום, מה שמעלה קשיים תחרותיים. בשוק האנרגיה נהוג לראות באגירת חשמל כתחליף לייצור, ולכן לתת לחברת החשמל להקים את מתקני האגירה הוא מעין הפרה של הרפורמה בחברה משנת 2018, שמטרתה הייתה פתיחת שוק החשמל (ובפרט הייצור) לתחרות.
טרם פורסמה התוכנית כמה מהשטח יוקדש למתקני האגירה וכמה יועברו למטרות אחרות, אך השר כהן טען שהכסף שיוקדש ממכירת השטחים יועבר לחברת החשמל במטרה להפחית את התעריף.
פתרון האגירה ברידינג עשוי לחסוך 4 מיליארד שקל
המשרד להגנת הסביבה פרסם לאחרונה בחינה טכנית-כלכלית של החלופות שעמדו על הפרק בנוגע לרידינג – רכישה והתקנה של טורבינות גז ניידות ומזהמות, בהיקף של 312 מגה-ואט, או הקמת מתקני ייצור סולארי מבוזרים ברחבי גוש דן בשילוב מתקני אגירה.
לפי עבודה זו, אגירה בהספק של 312 מגה-ואט בלבד יכולה לתת מענה לעלייה בביקוש ובמחסור הצפוי בגוש דן. הקמה של הספק סולארי בהיקף של 400 מגה-ואט בגוש דן מוסיפה רצועת ביטחון לכל תרחיש, בעוד שחלופת הטורבינות איננה מספקת מענה לגורמים המהווים סיכון לביטחון האנרגטי של ישראל.
עבודת המשרד להגנת הסביבה מצביעה על כך שפתרון האגירה ברידינג חסכוני בהרבה למשק. סך החיסכון המשקי שיתקבל מיישום פתרון האגירה לעומת תוכנית במבוססת על תחנות כוח גזיות, נאמד בכ-1.3 מיליארד שקל בעלויות ישירות (הון ודלק) ועוד חיסכון של 2.7 מיליארד שקל במניעת עלויות זיהום אוויר וגזי חממה, כלומר חיסכון של כ-4 מיליארד שקל לאורך 25 שנה.