הבנק המרכזי הסיני מנסה לרכך את המכות שהוא הנחית על סין בעצמו

ענפי ספורט רבים, כמו התעמלות קרקע או קפיצה למים, אפשר לפרשן ולשפוט גם בלי היכולת לבצע את התרגילים. ברגע שקפיצה או תרגיל בוצעו אפשר לשפוט אותם. ומנגד בשחמט, מי שמסוגל לפרש את המשחק ברמה מספקת כנראה גם מסוגל לשחק אותו. כמו כן מהלך כלשהו מתפרש כטוב או רע רק בעתיד.

בנקים מרכזיים הם גופים שעסוקים במשחק שחמט רב־משתתפים. הם משחקים מול הכלכלה המקומית שמושפעת מהכלכלה העולמית עליה; הם משחקים מול אינטרסים של פוליטיקאים מקומיים; וכן מול בנקים מרכזיים האחרים. באותו משחק רב־משתתפים ישנו השולחן המרכזי - שבו רק הגראנד־מאסטרים משחקים, ואליו ישובים ארבעה:

יו"ר הפדרל ריזרב ג'רום פאוול, נשיאת הבנק האירופי המרכזי כריסטין לגארד, נגיד הבנק המרכזי של יפן הרוהיקו קורודה, ומושל הבנק המרכזי של סין (PBOC) יי גאנג. התוצאה עבור שאר נגידי הבנקים המרכזיים בעולם היא נגזרת של פעולות שביצעו ארבעת האנשים הללו.

פעולות קטנות בעלות השפעה גדולה

האסטרטגיה של יו"ר הפד ברורה. הוא רואה עלייה גבוהה מדי באינפלציה ומגיב בהעלאת ריבית. ישנם דיונים לגבי הסיבות לאינפלציה, אם מדובר בתוצאה של כלכלה חזקה או של הדפסת כסף. הראשונה היא סיבה טובה ורצויה, אף שקשה לצדד בה, בעוד השנייה גורמת לבעיות אמיתיות. בשורה התחתונה, זה לא ממש משנה. האינפלציה פה ופאוול יתמודד איתה, גם במחיר של יצירת מיתון בכלכלת ארה"ב ומשברים ברחבי העולם.

גם עמדתה של נשיאת הבנק האירופי המרכזי ברורה. באירופה, בדומה לארה"ב, האינפלציה הלא נמוכה גוררת חוסר שביעות רצון של האוכלוסייה. ההבדל נעוץ בתגובת הבנק המרכזי: לגארד מאמינה שמרבית האינפלציה נובעת מגורמים זמניים כמו פקקים בנמלים, חוסרים שנובעים מהקורונה והמלחמה בין רוסיה לאוקראינה. רוסיה היא יצואנית אנרגיה גדולה ופגיעה בייצור וביצוא האנרגיה גורמת לעליית מחירים עולמית, אבל זה לא מסתכם באנרגיה. רוסיה ואוקראינה מכונות "סלסלת הלחם של העולם" משום שהן יצואניות החיטה הראשונה והחמישית בגודלן בהתאמה בעולם. הבנק האירופי צודק, אבל הוא מנסה לגלות מי ייכנע קודם, המציאות הכלכלית או האזרחים שאינם שבעי רצון.

הבנק המרכזי של יפן אמנם משחק שחמט, אבל הוא עושה זאת עם חוקים משלו. האינפלציה ביפן עדיין נמוכה מאוד, אף שהיא גואה בשאר העולם. זה לא מצב חדש. יפן חווה אינפלציה אפסית כבר 40 שנה. זו הסיבה שהבנק המרכזי של יפן ממשיך במדיניות מוניטרית מרחיבה מאוד, כולל שמירה אגרסיבית על מבנה ורמת עקום התשואות של איגרות החוב היפניות. כתוצאה, נחלש היין היפני מול הדולר בכ־13% מתחילת השנה ובכ־20% ב־12 החודשים האחרונים.

זה משאיר את מושל הבנק המרכזי של סין. בינואר השנה הוריד המושל את הריבית מ־3.8% ל־3.7%. לכאורה לא דרמטי, אבל במציאות של עליות ריבית אגרסיביות, זו ירידה גדולה. הבנק המרכזי של סין רואה האטה משמעותית במדינה ומנסה להמריץ את הכלכלה. יש שלא מייחסים חשיבות עודפת לפעילות בסין, אבל פעולות קטנות מתגלות כבעלות השפעה גדולה. כך לדוגמה לפני כשנתיים וחצי סין החליטה להכניס "מחוז אחד או שניים" לסגר כדי להתמודד עם מחלה לא ידועה, אבל "אין סיבה לדאגה".

ההשפעה מגיעה מסין לארה"ב לישראל

אם תשאלו ישראלי ממוצע, הוא יגיד שההשפעה המרכזית של סין על העולם היא ביצוא. אם סין בסגר או הנמלים שלה עמוסים, לא נוכל לקבל את המוצרים שקנינו. אמנם רוסיה היא יצואנית החיטה הגדולה בעולם, אבל סין היא יצרנית החיטה הגדולה בעולם, הכל לצריכה עצמית. כלומר אם יהיו בעיות ייצור בחיטה, פתאום תיווצר דרישה עולמית גבוהה.

הישראלי הממוצע טועה. מדיניות מוניטרית סינית משפיעה על ארה"ב, וזו משפיעה עלינו באופן ישיר. מושל הבנק המרכזי של הכלכלה השנייה בגודלה בעולם לא הסתפק בהורדת ריבית בינואר - בסוף אפריל הוא הוריד את יחס הרזרבה של הבנקים הסיניים. זה צעד משמעותי שמקל על האזרח הסיני. פתאום בנקים יכולים להלוות הרבה יותר על אותה כמות כסף. זאת ועוד, אמנם יחס הרזרבה הבנקאי ירד רק ברבע אחוז, אבל יחס הרזרבה של מט"ח ירד מ־9% ל־8%. הצעדים הללו הם צופר אזהרה משמעותי. הפעולות של המושל מצביעות על אפשרות למיתון חריף בסין. זו גם הסיבה שהממשל מתחיל להסיר את הלחץ מהחברות הסיניות שנסחרות בוול סטריט, ולכן הן עלו בחדות ונגד המגמה בסוף השבוע האחרון. מיתון סיני עלול להכביד על הכלכלה העולמית כולה, שממילא כבר מתחילה להציג מגמת האטה.

השורה התחתונה: הממשל הסיני פועל בניסיון נואש להימנע ממיתון. זה עלול להכביד גם על הכלכלה העולמית, שכבר מאטה

דרור גילאון הוא שותף מנהל בגילאון & גורדון Wealth Management, וכלכלן ראשי באזימוט בית השקעות. אורנן סולומון הוא מנהל השקעות ראשי ושותף באזימוט